השימוש במכשירים אלקטרוניים עם מסכים פולטי אור גדל משמעותית בעשור האחרון. כתוצאה, בני אדם נחשפים באופן רציף לאור מלאכותי לא מכוון. החוקרים בחנו את ההשפעה של חשיפה אקוטית וכרונית לאור מלאכותי בלילה (artificial light at night-ALAN) באמצעות הארת מסך על קצב צירקדיאני ותוצאים תפקודיים.

במחקר השתתפו 19 אנשים (11 נשים ושמונה גברים, גיל ממוצע 28.1±7.2 שנים) לאורך שישה לילות. המשתתפים נחשפו לשלושה מצבים ניסויים - בתחילת המחקר (לילה ראשון, ללא חשיפה לאור), לאחר חשיפת ALAN אקוטית (לילה שני) ולאחר חשיפת ALAN כרונית (לילה שלישי עד שישי). כל חשיפה אורית נמשכה שעתיים (21:00-23:00). המשתתפים עברו פוליסומנוגרפיה לילית בסוף של כל מצב ניסויי (לילות 1, 2 ו-6). בוצע איסוף של דגימות שתן (עבור אנליזת מטבוליטים של מלטונין) והערכה של טמפרטורות גוף אוראלית לפני ואחרי חשיפה.

החוקרים מצאו כי הארה אקוטית וכרונית פגעה באופן מובהק ברצף וארכיטקטורת השינה והובילה לדיווח עצמי על עייפות במהלך היום, רגשות שליליים וקשיי קשב. שני סוג החשיפה שינוי את המקצב הצירקדיאני, הפחיתו את הירידה הלילית התקינה בטמפרטורת גוף ושיככו את הפרשת המלטונין הלילית.

לסיכום, חשיפת ALAN ממסכים אלקטרוניים הינה בעלת השפעה מידית ומכרעת, אך יציבה, על שינה, בקרה צירקדיאנית ותפקוד ביום למחרת. לאור השימוש הנרחב במכשירים אלקטרוניים, תוצאות המחקר מעידות כי אפילו לילה אחד של חשיפה לאור מסכי יכולה לגרום להשפעה שלילית על בריאות ותפקוד.

מקור: 

Green, A. et al. (2017) Chronobiology International.  EPUB