ד"ר אריק פישמן, כירורג במרפאה הרב-תחומית Westmed Medical Group בווסטצ'סטר שבמדינת ניו-יורק, לא האמין שזה קרה דווקא לו: מטופלת בת 70 הגישה נגדו תביעה על כך שבמהלך פרוצדורה רפואית שעברה בחדר הניתוח הוא דיבר בטלפון הסלולרי.

ד"ר פישמן, מומחה בטיפול בדליות, "התאמן" בשליטתו בשפה הספרדית לקראת מבחן אודיו שעמד לעבור וחשב כי המטופלת הורדמה. אלא שהמטופלת הייתה למעשה ערה (למרות זריקת הטשטוש שקיבלה) והבינה את דבריו של הרופא, משום שהיא דוברת ספרדית בעצמה.

בתביעת רשלנות רפואית שהגישה בחודש שעבר המטופלת לבית המשפט, נאמר כי שמעה היטב את המנתח מדבר על סוכרת ועל ראייה מטושטשת, כחלק מתרגול השפה לקראת מבחן, ואז נתקפה בפחד שמא הוא מדבר עם מישהו על הבעיות הרפואיות שלה.

התובעת דורשת לכן מד"ר פישמן "פיצוי כספי הולם" על הנזקים שגרם לה - "ייסורים רגשיים חמורים" - כפי שמנוסח בכתב התביעה, וגם לקבוע ש"התנהגות הרופא הייתה חריגה מעבר לכל גבולות ההגינות המקצועית".

בכתב התביעה ציינה המטופלת כי הייתה תחת טשטוש והרדמה מקומית ושמעה היטב את המתרחש. "כשיצאה מחדר הניתוח הייתה בהלם מוחלט, כמו בעקבות אירוע טרור", נכתב. בתביעה צוין שראתה ושמעה את הרופא המנתח שבנוסף לכך דיבר אליה בצורה משונה, מישש את רגליה, כלל לא היה מרוכז בעבודתו כבעבר (זו היתה הפעם השנייה שבה ביקרה במרפאה), וכאמור - היה עסוק בטלפון הנייד.

עוד הדגישה התובעת, כי הקולג' האמריקני לכירורגיה (The American College of Surgeons) הטיל באחרונה איסור שאיננו משתמע לשתי פנים על חבריו המנתחים מלדבר בטלפון הנייד תוך כדי הניתוחים שהם מבצעים.

"לעבור או להתכונן למבחן שליטה בשפה זרה דרך טלפון נייד, תוך כדי ניתוח או הליך רפואי אחר, הוא לכל הדעות 'מעשה שלא ייעשה'"

כמו כן מציין כתב התביעה שלאישה "נמסר הסיפור כולו ובמלואו" כאשר שאלה את הרופא, בביקור נוסף, מה בדיוק קרה כאשר ניתח אותה כמה חודשים לפני כן - והוא אכן הודה ש"היה שקוע במבחן בספרדית". ד"ר פישמן אמר, כי "כשהיא עברה את הניתוח אצלו 'היה זה הזמן החופשי היחיד שהיה לו באותו היום לתרגל את מיומנותו בספרדית'".

סנגורה של התובעת טוען כי "השיעור והתרגול לא היו הכרחיים ולא היה דחוף. שימוש בטלפון נייד על-ידי רופא תוך כדי הליך רפואי אפשרי רק למקרה חירום".

הפרשה זכתה לדיווחים נרחבים בתקשורת האמריקנית. היא המחישה כיצד הטלפון הנייד, הגובה קורבנות בדרכים ומשנה את חייהם של מיליארדים ברחבי העולם, משפיע גם על הרופאים.

בעל הטור המכנה עצמו Skeptical Scalpel, המתפרסם באתר Physician's Weekly, כתב: "בעולם מושלם היה עלינו הרופאים להשאיר את הטלפונים הניידים שלנו ב'לוקר' שבחדר ההלבשה לפני שניכנס לחדר הניתוח, ורק במקרה של מצב חירום כלשהו (משפחתי, למשל) למנות מיד מנתח-מחליף לנו, כדי שיגבה את עבודתנו, ימשיך בנקודה שבה חלה הפסקה – ורק אז לצאת לדבר בנייד.

"אלא שלרוע המזל העולם איננו מושלם. פעמים רבות נקראתי דרך הנייד שלי לענות לשאלות מקצועיות הקשורות בניתוחים שהייתי אחראי להם – ושנעשו בשני בתי חולים שונים באותו אזור. כי הייתי מבחינתם המנתח הכללי הבכיר היחיד.

"אבל אינני מוכן לסלוח למנתח במקרה הזה. לעבור או להתכונן למבחן שליטה בשפה זרה דרך טלפון נייד, תוך כדי ניתוח או הליך רפואי אחר, הוא לכל הדעות 'מעשה שלא ייעשה'. מה עוד שהרופא הודה בכך וגם הנהלת המרפאה העסיקה אותו ויחידת ניהול הסיכונים שבה".

"אף כי מוקדם להעריך כיצד יתייחס בית המשפט לתביעה", נכתב בהמשך באותו הטור, "וגם מבלי לברר את תוצאי אותה פרוצדורה שבה הוסחה דעתו של הרופא מהמטופלת שלו – תביעת רשלנות רפואית כשלעצמה דורשת עמידה בארבע עקרונות: על הרופא מוטלת החובה, מתוקף המקצוע להיות מרוכז בעבודתו כשהוא עסוק במטופל שלו וחייב לכן לתת דעתו לבריאותו ולבטיחותו.

"במקרה הזה – אכן הייתה רשלנות מצד הרופא. אבל רשלנות גם צריכה לגרום נזק של ממש, משמעותי ומובהק. כאן עדיין לא ברור כיצד תוכל התובעת להוכיח 'ייסורים רגשיים' ומה טבעם. בסופו של דבר המטופלת לא עמדה במצב של איום המסכן את חייה עקב התנהגותו של הרופא. מנגד, אם המקרה יגיע למשפט, יתכן שהמושבעים ירצו להעניש את הרופא על התנהגותו גסת הרוח".

"הפרשה", הוסיף בעל הטור, "הפכה 'ויראלית' ותיאורה פשט כאש בשדה קוצים ברשת האינטרנט. ניתן היה למנוע את הפרסום השלילי שספג אותו רופא אילו היה מציע פיצוי כספי הולם מיד כאשר אותה אישה הגיעה למרפאתו לברר מה קרה ושהוא הודה שלא נהג כראוי. התביעה עצמה הייתה נחסכת ממנו".

הסחת הדעת תוך כדי ביצוע מטלה כלשהי, על-ידי שימוש בטלפון הנייד – שיחה קולית, SMS, הקלדה, או מענה להודעת וואטסאפ – היא כבר בעיה של ממש. בישראל, תשומת הלב אליה ניתנת באחרונה משום שנהגים "מסרבים" להינתק לזמן מה מהנייד שלהם, בעודם אוחזים בהגה. התוצאה: יותר עבירות תנועה ויותר תאונות הגובות קורבנות בנפש.

כיום, במסגרת המלחמה בתופעה הזאת, נקבעו קנסות בסך 1,000 שקל ו-4 נקודות לנהג שייתפס על ידי שוטר תנועה כשהוא משתמש בנייד בעודו אוחז בהגה ומסיט מבט מהכביש, אפילו לכמה שניות, להתעסקות בנייד, אפילו ברמזור אדום. חישוב שנעשה על-ידי גורמי מקצוע בתחום קבע כי 4 שניות של הסחת הדעת מהנעשה בכביש תוך כדי נהיגה מתבטאת במרחק של כ-100 מטר שהנהג עובר במהירות הנסיעה, מבלי שהוא מרוכז בנהיגה.

עדיין לא נעשה חישוב לגבי הסחת-הדעת והסטת המבט של הרופא מהמטופל שלו – בגלל שימוש בטלפון נייד - במיוחד בחדר הניתוח.

"בכל רגע שבו מופרעת עבודת הרופא ונקטע ריכוזו וההליך הקוגניטיבי שבו הוא שקוע – גדל הסיכוי, או הסיכון לטעות"

במאמר שפורסם בינואר במהדורת האינטרנט של ההתאגדות הרפואית האמריקנית (AMA Wire) הוזכר מחקר שערכה פרופ' לאורה ווירייר (Vearrier) מהמחלקה לרפואה דחופה ב-Drexel University College of Medicine בו ציינה, כי בממוצע, אדם משתמש בנייד שלו 46 פעמים ביום". "רופאים וגורמי מקצוע אחרים בתחום הבריאות אינם שונים מכל אדם אחר", ציינה.

"אנשים הפכו את השימוש בניידים שלהם ל'טבע שני' והם כל הזמן עוסקים בבדיקת מסכי הניידים שלהם", אמרה פרופ' ווירייר, "הם בודקים אם לא הגיעה איזו הודעה, או אם נכנסה שיחת טלפון שלא נענתה".

במאמרה תיארה מקרה: רופאה מתמחה קיבלה הוראה לבצע טיפול לדלול דם. היא נכנסה לחדר הטיפולים במרפאת החוץ של בית החולים, בעודה מדברת עם מישהו בנייד שלה. באמצע הטיפול, הוסחה דעתה של המתמחה בהודעה מחבר ששאל אם יש תכנית להצטרף אליו למסיבה. המתמחה לא השלימה את הטיפול שנצטוותה לבצע. התוצאה: המטופל נזקק לאחר מכן לניתוח לב פתוח כדי לסלק דם שהצטבר סביב קרום הלב.

"בכל רגע שבו מופרעת עבודת הרופא ונקטע ריכוזו וההליך הקוגניטיבי שבו הוא שקוע – גדל הסיכוי, או הסיכון לטעות. הפסקה רגעית בפעולות שהרופא מבצע פירושה גם פחות יעילות בעבודתו", כתבה.

אשתקד פורסם בתקשורת האמריקנית על רופא במרפאת אנדוסקופיה ביורק-וויל מדינת ניו-יורק שהפעיל את הנייד שלו כדי לבצע צילום בעת שהיה חלק מצוות שביצע ניתוח בקומיקאית ג'ואן ריברס. היה מדובר בניתוח בגרון שהיא עברה – ושנכשל, אולי בגלל שתשומת הלב של אותו מנתח הוסחה לכמה דקות לטלפון הנייד שלו. הרופא לא הואשם בקשר הישיר שבין השימוש בנייד למה שקרה לאחר מכן: ריברס לקתה בדום לב ונפטרה.

אין זה מקרה שה-ECRI, מכון ללא כוונות רווח המתמקד באיכות הטיפול הרפואי, דירג את הסחת הדעת בגלל טלפון נייד בין 10 הסיכונים המובילים שהטכנולוגיה החדשנית מציבה בנושא הקריטי של בטיחות המטופל.

טלפון חכם בחדר הניתוח (צילום: אילוסטרציה)

כל קטיעה של משימה בתחום הרפואי עקב שימוש בטלפון נייד נקשרת לעלייה ב-12.1% בטעויות ובכישלונות של פרוצדורות רפואיות וב-12.7% בטעויות קליניות.

מחקר שנעשה בבתי חולים באוסטרליה מצא, כי כל קטיעה של משימה בתחום הרפואי עקב שימוש בטלפון נייד נקשרת לעלייה ב-12.1% בטעויות ובכישלונות של פרוצדורות רפואיות וב-12.7% בטעויות קליניות. 55.6% מ-439 אנשי צוות רפואי שתפקידם להזליף חומרים בעת ניתוח, הודו כי השתמשו בנייד שלהם תוך כדי שהם היו חלק מצוות שביצע מעקף לב-ריאה ו-7.3% אכן הודו שהיו שלמעשה שלהם היו השלכות שליליות על ביצוע משימתם.

רק 3-2% מבני האדם יכולים באמת להיות מיומנים ב"ריבוי משימות" אבל רובם יציגו ירידה מדידה בביצוע המטלות שלהם עקב הסחת-הדעת הרגעית ו"קטיעת הריכוז" ותשומת הלב לפעולה שבה החלו, נמצא במחקרים.

במאמר אחר שפורסם אשתקד הוצע להורות לצוות רפואי לאפסן את הטלפונים הניידים שלהם בלוקר האישי או בלוקר ייעודי לפני שהם נכנסים לחדר הניתוח. מבחינת קרינה, הומלץ להורות למטופלים להרחיק את הנייד לפחות 1 מטר מכל מכשור תומך-חיים, מוניטור או משאבה שהמטופל מחובר אליהם.

במאמר שפורסם בכתב העת של ה-American Society of Anesthesiologists המליצו הקולג' האמריקני לכירורגיה והאקדמיה האמריקנית לכירורגים אורתופדים, באופן חד משמעי שלא להכניס טלפונים ניידים לחדרי הניתוח. במקביל, נקראו ארגוני הרופאים להציג הנחיות ברורות כיצד והיכן ניתן להשתמש בטלפונים אלו. כפי שכתב פרופ' פיטר פפדקוס מומחה להרדמה, כירורגיה ונוירולוגיה באוניברסיטת רוצ'סטר: "ברגע שאנחנו מתחילים להשתמש בטלפונים הסלולריים, אנחנו מפרידים עצמנו מהמציאות שבה אנחנו מצויים".