חדשות

כנס בינלאומי בטכניון על רפואה בעידן הביג-דאטה ואתגרי העתיד

בכנס, שהתקיים בטכניון בשבוע שעבר, השתתפו מומחים מרחבי העולם בתחום האינפורמטיקה והשימוש בכלים טכנולוגיים לפריצות דרך רפואיות

מימין: פרופ' ורדה שלו ופרופ' רועי קישוני (צילום: הטכניון)

כנס בינלאומי ראשון מסוגו בנושא אינפורמטיקה התקיים בטכניון בשבוע שעבר, ונדונו בו בעיקר תחומים הקשורים ב"רפואה מדייקת", המבוססת על שימוש בטכנולוגיית ה"ביג דאטה".

"המידע הנצבר אצלנו עצום", אמר פרופ' רן בליצר, מנהל מכון כללית למחקר, "המטרה שלנו היא לכנס ולרתום אותו לטובת המטופל. לדוגמה: באמצעות רפואה פרו-אקטיבית המזמנת את המטופל לבדיקות חיוניות עוד לפני שהוא מרגיש שיש בעיה, לפני שהסימפטומים מופיעים. יש לנו כבר כמה הצלחות שאף זכו לתהודה עולמית בניבוי מחלות ובהתאמת הטיפול למטופל הספציפי. אנחנו עושים הכול כדי לשפר את השימוש שלנו בטכנולוגיה ובאינפורמטיקה לטובת המטופל".

פרופסור רן בליצר

פרופסור רן בליצר (צילום: יח"צ)

פרופ' בליצר ציין במיוחד את מה שכינה "אתגרי העתיד ברפואה" מנקודת מבטו של ארגון בריאות. "קופות החולים ובתי החולים", אמר, "מתמודדים כיום עם כמה אתגרים גדולים במקביל: הזדקנות האוכלוסייה לצד ריבוי המחלות וכל זאת נוכח מגבלות תקציב קשות. חלק ניכר מהפתרון לאתגרים הללו ולמחויבותנו לשפר בהתמדה את איכות הטיפול - טמון בטכנולוגיה החדשה. היא עשויה לסייע לנו גם במניעת טעויות רפואיות - גורם המוות השלישי בעולם לפני תאונות וסוכרת. כמו כן, היא תסייע במניעת התערבויות מיותרות (או מזיקות) - כיום כשליש מכלל ההתערבויות הרפואיות ובביצוע התערבויות נדרשות שאינן נעשות כיום בכמעט מחצית מהמקרים, כך לפי הערכות בעולם".

"שירותי בריאות כללית", הדגיש פרופ' בליצר, "אחראית כיום על בריאותם של 53% מאזרחי המדינה. הארגון מספק לא רק רפואת קהילה אלא גם טיפול בבתי החולים לכן המידע הנצבר אצלנו הוא כל כך עצום".

אינפורמטיקה ביו-רפואית היא הטכנולוגיה המתבססת על ניתוח ממוחשב של מכלול המידע העצום, הנצבר באקדמיה, בבתי החולים ובקופות החולים. זאת, באמצעות מה שמכונה "למידה עמוקה", מסדי נתונים ענקיים (ביג דאטה) וטכנולוגיות המאפשרות לנתח את המידע העצום הזה, הגדל והולך בהתמדה, באופן חכם, מהיר ויעיל. המטרה היישומית של הטכנולוגיה הזאת: התאמה מדויקת של הטיפול הרפואי שיינתן למטופל הספציפי.

אחד מיוזמי הכנס, יונתן אדירי, שהוביל את צוות הייעוץ הטכנולוגי לנשיא המדינה המנוח שמעון פרס, נשא את הרצאת הפתיחה, שכותרתה היה: "עידן המהפכה המתמדת". במסגרת תפקידו בצוות, סלל אדירי ערוצים חדשים לשיתופי פעולה בארה"ב ובקוריאה, היה נשיא המחזור הראשון (2009) של אוניברסיטת הסינגולריות שנוסדה בידי נאס"א וגוגל וייסד את Healthy.io, חברה לאבחון רפואי באמצעות מצלמת הסמרטפון. "אקונומיסט", שדיווח עליה לא מכבר, הכתיר את הדיווח: "עלייתו של הסלפי הרפואי".

אדירי תיאר את האתגרים עמם מתמודדות חברות הטכנולוגיה ואת העתיד הקרוב, שבו סמארטפונים ישמשו לאבחון רפואי זול ומהיר. "כוח המחשוב של אייפון 4, העולה כיום מאות דולרים, גדול מכוח המחשוב שבו השתמשה המשלחת הראשונה של בני אדם לירח", ציין.

חנה באייר, המדענית הראשית של "הפרויקט האנושי באוניברסיטת ניו יורק" (The Human Project), שיצא לדרך השנה, מסרה כי במסגרת הפרויקט ייאסף במשך 20 שנה מידע רפואי מכ-10,000 איש ואישה המתגוררים בחמש שכונות בניו יורק. המידע, שיצטבר על פלטפורמת מחקר אחת, ישמש חוקרים מכל העולם בניתוח נתונים הקשורים בבריאות אבל גם בהשכלה, גנטיקה, אורח חיים, וינסה למצוא את קשרי הגומלין שבין המשתנים השונים, באמצעות טכנולוגיות של ניתוח נתוני הביג דאטה.

"במקום לחפש נתונים ספציפיים ולקשר אותם לבריאות האדם", אמרה באייר, "יבוצע ניטור רציף של ספקטרום עצום של נתונים הנוגעים בביולוגיה של האדם, בגנטיקה שלו, בהתנהגותו, בסביבתו, במה שהוא אוכל וכיצד הוא מתאמן, וגם מה הוא קונה ועם מי הוא נפגש. הרעיון הוא למדוד כל מה שמדיד, על מדגם גדול ולאורך זמן, במטרה להסיק מסקנות יישומיות שיסייעו לשפר את בריאות האדם".

ד"ר ורדה שלו, ראש המחקר והחדשנות ב"מכבי שרותי בריאות", אמרה בהרצאתה: "אם בעבר הצוות הרפואי רצה מידע, הרי שהיום יש בידיו המון מידע, אך מה שחסר הם כלים לניתוחו. במכבי שירותי בריאות יותר מ-2 מיליון מבוטחים – קבוצה גדולה ויציבה יחסית. כל הבדיקות שהם עוברים מבוצעות במעבדה אחת. זו נקודת מוצא מצוינת לשימוש בטכנולוגיות חדשניות לניתוח המידע. אנחנו עושים מאמצים רבים לעשות זאת בדרכים היעילות ביותר".

לדבריה אחת הדוגמאות היא שיתוף פעולה עם פרופ' רועי קישוני מהמרכז למדעי החיים וההנדסה בטכניון, לשם ניתוח בדיקות השתן המבוצעות בכל רחבי הארץ. פרופ' קישוני היה בין מארגני הכנס.

פרופ' קישוני פרסם ב-2016 מאמר ב-Science, בו הציג פלטפורמה חדשנית המאפשרת מעקב מדויק אחר האבולוציה של חיידקים כשהם מפתחים עמידות לאנטיביוטיקה. "פלטפורמה זו", סיפר בהרצאתו בכנס, "הציגה הדגמה ראשונה מסוגה לקשר בין הסתגלות גנטית לאילוצים מרחביים".

פרופ' קישוני פירט את המהלכים הנדרשים נוכח החשש מעידן פוסט-אנטיביוטי, שבו החיידקים לא יגיבו עוד לתרופות האנטיביוטיות. "עלינו לדעת לא רק מהי רמת העמידות של החיידק, כרגע, אלא איזו רמת עמידות הוא צפוי לפתח, ואולי ליזום תהליך הפוך הגורם לחיידק לפתח רגישות מחודשת לתרופה. זוהי מה שראוי לכנות 'רפואה-מַקדימה', שתספק שיטות חדישות לאבחן מחלה בטרם התפרצותה - אבחון שיאפשר לנבא את העתיד ולייצר טיפול המותאם יותר למטופל."

ד"ר קירה רדינסקי, המדענית הראשית של eBay בישראל, וכיום פרופ’ אורח בטכניון, שאף היא הייתה בין מארגני האירוע, הציגה בהרצאתה דרכים אפשריות לרתום למידה עמוקה וביג דאטה לזיהוי קשרים סיבתיים שונים הנוגעים לרפואה. "במקום לחפש קשרים ספציפיים, על סמך השערות, אפשר לתת למחשב למצוא קשרים כאלה ללא הכוונה, ועל מדגם עצום. כך למשל מצאנו תופעות לוואי בלתי ידועות של תרופות ושל שילובי-תרופות שונים. להערכתי, בעתיד נוכל לא רק לבדוק השפעות בין-תרופתיות, אלא גם לפתח תרופות חדשות בדרך הזאת".

חשוב להבהיר, הוסיפה, "יש כאן מדע מסוג חדש לגמרי שאיננו עובד על השערה מוקדמת הנבדקת בניסוי, אלא על נתונים הקובעים את השערת המחקר."

נושאים קשורים:  חדשות,  כנס,  יום עיון,  פרופ' רן בליצר,  אינפורמטיקה,  הטכניון,  ביג דאטה,  אבחון
תגובות