EGFR

קראטינין אינו מנבא טוב של שבריריות בגיל המבוגר

החוקרים מצאו כי קצב הסינון הגלומרולרי המשוער המבוסס ציסטאין C, אך לא קראטינין, הינו מנבא טוב של תוצאי שבריריות בגיל המבוגר

קשישים (צילום: אילוסטרציה)

בגיל המבוגר, הנטל של מחלת כליות כרונית הוא גבוה, אך המשמעות של תפקוד כלייתי ירוד באוכלוסייה הטרוגנית זו אינה ברורה. החוקרים ביקשו לבחון את הקשר בין קצב הסינון הגלומרולרי המשוער (eGFR) ותפקוד גופני אובייקטיבי בגיל המבוגר.

העבודה בוצעה בתבנית חתך בהשתתפות 4,562 אנשים מהמחקר האירי האורכי העוסק בזיקנה, מחקר עוקבה לאומי באנשים בני חמישים שנים ומעלה המתגוררים בקהילה. החוקרים השתמשו ברגרסיה רב משתנית ליניארית על מנת למדל את הקשר בין קטגוריות שונות של eGFR שהוערך על ידי ציסטאין C או קראטינין ותוצאים הבאים: מהירות הליכה, זמן קימה והליכה וחוזק אחיזה. בנוסף, החוקרים בחנו את ההשפעה של גיל בקשר שבין eGFR ומהירות הליכה.

הגיל החציוני של המשתתפים היה (סטיית תקן) 61.8 (8.3) שנים. מתוך כלל המשתתפים, 53.6% היו נשים וה-eGFRcys החציוני היה 82 (טווח בין רבעוני: 70-94) מ"ל/דקה/1.73m². במודל רב משתני מתוקנן, למשתתפים בקטגוריות ה-eGFRcys הנמוכה ביותר (<45 מ"ל/דקה/1.73m²) הייתה מהירות הליכה נמוכה ב-3.32 ס"מ/שנייה (רווח בר-סמך 95%: 0.02-6.62), חוזק אחיזה ממוצע קטן ב-1.32 ק"ג (0.20-2.44) וזמן קימה והליכה ארוך ב-0.31 שניות (-0.04-0.65) מאשר בקבוצת הייחוס (eGFRcys≥90 מ"ל/ דקה/1.73m²). הקשר בין eGFRcys והתוצאים היה ליניארי אך השתנה לפי הגיל. הקשר בין eGFRcr לתוצאים נטה לכיוון עקומת U.

מסקנת החוקרים היא כי eGFR מבוסס ציסטאין C קשור באופן ליניארי עם פעילות גופנית ירודה לאחר גיל הביניים במבוגרים המתגוררים בקהילה. הקשר הלא ליניארי שנצפה בין eGFRcr מדגיש את המוגבלות של קראטינין כמנבא של תוצאי שבריריות בגיל המבוגר.

מקור: 

Canney, M. et al. (2017) The Journals of Gerontology- Series A. 72(11), 1554

נושאים קשורים:  EGFR,  ציסטאין,  קראטינין,  שבריריות,  מחקרים
תגובות