דעות

דעה: "בועה ושמה חמצן היפרברי"

מתוך מידע שליקטתי בקרב החולים הנמצאים בטיפולי עולה, כי בשנים האחרונות התקבלו רבים מהם לטיפול בתא-לחץ ב"אסף הרופא" והוציאו על כך אלפי שקלים; לדעתי, המספרים ההולכים וגדלים מחייבים אישור של ועדת הלסינקי המוסדית וביטול התשלום של החולים

טיפול בתא-לחץ ב"אסף הרופא" (צילום: "אסף הרופא")
טיפול בתא לחץ ב"אסף הרופא-שמיר". צילום: דוברות בית החולים

מסע הפרסום חסר התקדים המתנהל לאחרונה בתקשורת לגבי פלאי הטיפול בתא לחץ הניתן בבית החולים הממשלתי "אסף הרופא" מחייב תגובה מקצועית מאזנת וחסרת פניות. התגובה נדרשת לו רק בכדי למנוע מחולים הבוחרים להיכנס לתא הלחץ מפח נפש ודכדוך בתום טיפול ארוך, יקר ועקר.

אין דבר הרחוק יותר מהמציאות הנוירולוגית המתסכלת מאשר הכותרת, שהופיעה באחד הפרסומים בעיתונות, המהללת "פיתוח מהפכני שמחולל פלאים", ומשבחת את "תאי הלחץ, שמי שנכנס אליהם מגמגם ייצא מהם כשהוא יכול לשיר ומי שנכנס משותק - יקום מכיסא הגלגלים", לא פחות. אכן ,"צ'ייסר ממעיין הנעורים" כפי שהיללה וקילסה כותרת אחרת.

חיפוש קצר ברשת מעלה כי ההבטחות היוצאות מבית היוצר של "אסף הרופא" המלוות טיפול זה מרקיעות שחקים - החל משמירת היכולת הקוגניטיבית ועד לשיפור התפקוד המיני.

"ההבטחות היוצאות מבית היוצר של "אסף הרופא" המלוות טיפול זה מרקיעות שחקים - החל משמירת היכולת הקוגניטיבית ועד לשיפור התפקוד המיני"

השימוש בחמצן בלחץ מוגבר (היפרברי) מוכר ברפואה מזה עשרות שנים. הבסיס הפיזיולוגי העומד בבסיס טיפול זה נשען על חוקי הפיזיקה הפשוטים הנוגעים למסיסות גז בנוזל בתנאי לחץ שונים. העלאת לחץ החמצן מ-1 אטמוספרה, שהוא המצב הטבעי בו אנו נמצאים דרך שגרה, ל-3 אטמוספרות, מעלה פי 20 את ריכוז החמצן המומס בדם - מ-0.3 מ"ל/ליטר עד ל-6 מ"ל/ליטר. כך יש מספיק חמצן מומס בדם הזמין לרקמות ללא תלות במצב ההמוגלובין שבכדוריות הדם האדומות, שהוא הנושא בתנאים רגילים את החמצן בגוף.

לכן, השימוש בחמצן בלחץ מוגבר עשוי לשפר מחלות המתאפיינות בהעדר חמצן זמין בגוף כולו או באיבר מסוים.

"הוראות מנהל הרפואה" (37/1999) מיום 23.8.1999 מונות 15 אינדיקציות לטיפול דחוף ב"חמצן בר לחץ" המתייחסות לתסחיף אוויר או גז, מחלת דה קומפרסיה (תאונת צלילה), זיהום חיידקי בגנגרנת גז, הרעלת חד תחמוצת הפחמן, פגיעות מעיכה, איסכמיה היקפית חריפה, מצב לאחר שתל עור במצוקה ומצבים של נמק שרירי וזיהומים מפושטים של הרקמות הרכות.

עוד הותר הטיפול במצבים כרוניים של פצעים קשיי ריפוי, זיהומים בעצמות העמידים לטיפול אנטיביוטי ולטיפול בנזקי קרינה. קיימת הסכמה גורפת בקרב הרופאים כי במצבים אלו הטיפול בתא לחץ אכן יעיל ביותר ולעתים קרובות גם מציל חיים.

הפעילות הרפואית בתאי הלחץ בישראל התנהלה כל השנים על פי הנחיות אלו, בפרופיל נמוך, כאשר חיל הים הפעיל משנת 1974 יחד עם בית החולים "רמב"ם" את תא הלחץ הראשון בישראל. בשנת 1978 הוקם תא הלחץ באילת ובשלב מאוחר יותר, בשנת 1998, הוקם תא לחץ נוסף בבית החולים "אסף הרופא", אשר הפעילות הרפואית בו החלה לצמוח בשנים האחרונות באופן בלתי שגרתי ומעורר דאגה.

מתוך מידע שליקטתי בקרב החולים הנמצאים בטיפולי מסתבר, כי בשנים האחרונות - ובקצב גובר והולך - התקבלו לטיפול בתא הלחץ ב"אסף הרופא" חולים הסובלים ממגוון רב של אבחנות, אשר אף אחת מהן אינה נכללת ב"הוראות מנהל רפואה" לשימוש בחמצן היפרברי.

רשימת האבחנות הנוירולוגיות אותן אספתי מכילה בין היתר: מחלות מוח ניווניות כגון מחלת פרקינסון או מחלת אלצהיימר, שיתוקים לאחר אוטם מוחי ולאחר חבלה לחוט השדרה או מצב לאחר חבלת ראש חודרת קשה. חשוב לציין, כי הטיפול ניתן לחולים אלו שנים לאחר שנגרם כבר הנזק הנוירולוגי. כמו כן, ניתן הטיפול במקרים של אוטיזם ופיברומיאלגיה. אני מעריך כי הטיפול ניתן גם באבחנות נוירולוגיות נוספות שלא כולן ידועות לי.

עיון מהיר ב-Cochrane Collaboration Library, המכון הבריטי היוקרתי האמון על "רפואה מבוססת ראיות" (EBM), מראה, כי השימוש בחמצן היפרברי מעורר עניין רב וכעשר עבודות מחקר של המכון בחנו את יעילותו במחלות נוירולוגיות שונות. נמצא, כי טיפול זה אינו יעיל בטיפול בטרשת נפוצה, באוטם מוחי חריף, בשיתוק עצב הפנים, בדמנציה ווסקולרית, באוטיזם, או בחבלת ראש חריפה. חמצן היפרברי נמצא יעיל בצורה מוגבלת במצבים של מיגרנה וכאב ראש מצררי.

"מרבית החולים שילמו אלפי שקלים מכיסם הפרטי עבור טיפול זה. חשוב לציין, כי הטיפול אינו נטול סיכונים, אף כי בשכיחות נמוכה"

החולים בישראל מוזמנים לסדרת טיפולים בתא הלחץ ב"אסף הרופא", הכוללת לרוב עשרות פגישות במחיר של מאות שקלים לכל פגישה. מרביתם שילמו אלפי שקלים מכיסם הפרטי עבור טיפול זה. חשוב לציין, כי הטיפול אינו נטול סיכונים, אף כי בשכיחות נמוכה: בארו-טראומה באוזניים- קרע בקרום התוף או דימומים באוזן התיכונה. בארו-טראומה בסינוסים והפרעה בראייה, שיכולה להמשך ימים או שבועות לאחר הטיפול.

מאחר ואין כל הוכחה כי הטיפול בחמצן היפרברי יעיל במצבי מחלה אלו ומאחר ואין התוויה מוכרת בישראל לטיפול כזה במחלות אלו, השימוש הנעשה בתא הלחץ נמצא "מחוץ להתוויה" (Off Label) ומחייב לפחות אישור מיוחד המוכר כ"טופס 29ג" בחתימת מנהל המחלקה, מנהל שירותי הרוקחות ומנהל בית החולים.

מאחר ולא מדובר בחולים בודדים אלא בקבוצות גדלות והולכות של מטופלים, חורגת, לדעתי, ההרשאה הנדרשת חורגת מתחום "טופס 29ג" ומחייבת אישור של ועדת הלסינקי המוסדית על פי נוהל ניסויים רפואיים בבני אדם (14/2014) של משרד הבריאות.

הסעיף הראשון של הנוהל קובע כי "לא ייערך ניסוי רפואי בבני אדם אלא אם כן אושר על ידי ועדת הלסינקי של המוסד הרפואי וכן על ידי מנהל המוסד הרפואי בהתאם לכללים שנקבעו בתקנות ובנוהל זה". עוד קובע הנוהל, כי "היתרונות הצפויים למשתתף בניסוי מצדיקים את הסיכון ואי הנוחות הכרוכים בניסוי למשתתף בו", כי "המידע הרפואי והמדעי הקיים כד כה מצדיק את עריכת הניסוי המבוקש" וכי "המשתתף לא ישלם עבור השתתפותו בניסוי".

למרבה הצער, בחולים הנמצאים בטיפולי ואשר קיבלו במקביל טיפול בחמצן היפרברי לא נשמרו כללים אלו. הם נחשפו לטיפול ניסיוני מבלי שהיו מודעים לכך, מבלי שהתקבלה מהם הסכמה מדעת כמקובל ומבלי שהיה בסיס מדעי כלשהו המצדיק את הטיפול. לעתים ניתן הטיפול דווקא כאשר ידוע, על פי מחקרים עדכניים, כי הטיפול אינו יעיל באינדיקציה בה הוא ניתן. לבד מכל אלו נדרשו החולים לשלם אלפי שקלים, בניגוד לנוהל.

אני סבור כי ראוי לחקור וללמוד את השפעת הטיפול בחמצן היפרברי במצבי חולי שונים. ייתכן והטיפול ימצא כבעל ערך ותועלת במקצת ממצבים אלו, אך יש לעשות זאת על פי הנהלים המקובלים של משרד הבריאות.

משרד הבריאות עצמו, בהיותו "הבעלים" של בית החולים, נמצא בניגוד אינטרסים מובנה כאשר ידו האחת מחזיקה בתרנגולת המטילה ביצי זהב וידו האחרת אמורה לאכוף את הכללים שהיא עצמה כתבה וקבעה.

בנוסף, השימוש הנעשה בידוענים על מנת לקדם את הטיפול בתא לחץ מהווה עברה על תקנות הרופאים (פרסומת אסורה) משנת 2008 ועל כללי האתיקה הרפואית. אבל התבטאות ישירה וכנה של אחד מהם, אלכס אנסקי, ראויה לציטוט: "האנשים שטיפלו בי מרגישים שחל אצלי שיפור, היחיד שלא חש בהבדל זה אני".

הוא שנאמר, המלך הוא עירום ועבור בגדיו החסרים משלם הציבור במיטב כספו.

אבינעם רכס הוא פרופסור (בדימוס) לנוירולוגיה ב"הדסה" ויו"ר בית הדין של ההסתדרות הרפואית. המאמר פורסם במקור ב"הארץ" בתאריך 14.12.2017 לאחר עריכה. 

תגובת המרכז הרפואי "אסף הרופא" לעיתון "הארץ": "המרכז ההיפרברי (תא הלחץ) באסף הרופא הוא הגדול בישראל והמוביל בתחומו בעולם. העבודה במרכז היא על פי כללי האתיקה המקובלים וברישיון משרד הבריאות. בין היתר המרכז משמש כגוף מחקרי מתקדם מסוגו, הזוכה לשבחים רבים על מחקריו ופעילותו בארץ ובכל רחבי העולם. ידוע וגלוי לכל מטופל המגיע למרכז מהו הטיפול הניתן, מהם סיכויי ההצלחה ובאיזו מסגרת הוא נעשה".

תגובת משרד הבריאות לעיתון "הארץ": "טיפולים הנכללים בסל הם טיפולים שהוכחה יעילותם. בימים אלו מעודכן חוזר ההתוויות לטיפול היפרברי. ניתן לבצע טיפולים שאינם במסגרת הסל להתוויות שאינן מוכחות באופן חד-משמעי. ככל שיש חשש להטעיית הציבור, הנושא יטופל על ידי הגורם הרגולטורי העוסק בכך במשרד ללא קשר לשאלת הבעלות. בנוסף, נושא תא הלחץ בכלל, כולל הטענה על הונאה בפרסום, נבדק במשרד".

נושאים קשורים:  תא לחץ,  המרכז הרפואי "אסף הרופא",  טיפול היפרברי,  ניסוי,  ועדת הלסינקי,  אזהרה
תגובות
אנונימי/ת
18.12.2017, 14:36

תודה רבה לפרופ. רכס על הכתבה המקצועית. פרסום האגרסיבי גרם להרבה מאוד מטופלים לפנות לקבלת הטיפול הנ"ל ללא שום בסיס מדעי והוכחה. בי"ח אסף הרופא קוטף את הפרות. ממש בוישה

אנונימי/ת
18.12.2017, 19:33

סוף סוף מישהו יצא נגד השרלטנות, מה קרה לבתי החולים? הכל שיווק? הכל ביזנס?
ומי שרוצה לטפל בתא לחץ/עשבי מרפא/לחשים ושתן של פרה אדומה שלא ידעה גבר שיוכיח :1. שזה לא מזיק 2. שזה עוזר

18.12.2017, 20:00

בעידן הזה אנו מחויבים ל-EBM, על פי כל הכללים, טרם שאנו מציעים טיפול מסוים. זה נכון לגבי כל רופא, ובוודאי לגבי כל בית חולים. ה"לוקסוס" של טיפולים שאינם מוכחים שמור רק לרפואה הלא-מוכחת, ודי לחכימא.

אנונימי/ת
18.12.2017, 20:21

צודק פרופ׳ רכס
הטיפול יצא מכל פרופורציה. וכעת מהווה ללא ספק מהווה מקור הכנסה חשוב לבית החולים.
נציין גם כי עקב הרחבת האינדיקציות שלא הוכח שהטיפול עוזר בשבילם נגרם כך שחולים שבאמת זקוקים לטיפול בחמצן היפרברי בתא לחץ על פי האינדיקציות הרפואיות שמוכרות בספרות הרפואית/מינהל הרפואה אינם מתקבלים לטיפול בזמן כי התורים להתקבל לטיפול בתא לחץ באסף הרופא ארוכים מאוד. לדוגמא חולים עם פצעים קשיי ריפוי המלווה בהיפוקסיה רקמתית משני לאיסכמיה PVD. חולים אלו לא מקבלים תור מוקדם, דבר הגורם להחמרה בפצע עד כדי צורך בקטיעת הגף ואף סכנת חיים!
חייבים לדאוג לפתוח מרכז נוסף לטיפול בחמצן היפרברי בבית חולים תל השומר או בלינסון!!!!
רמב״ם/ אלישע ואסף הרופא אינם מסוגלים לתת מענה לאוכלוסיה שגדלה מאוד, אוכלוסיה שמזדקנת, עם דרישה מוגברת לטיפולים אלו.
אסף הרופא הוא בית חולים ממשלתי ועליו לעבוד על פי אמות מידה מקובלות ולתת מענה לחולים אמיתיים שיכולים להנות מטיפול בחמצן היפברי. אם הם רוצים מקור הכנסה נוסף ניסיוני מחקרי שיבנו תא לחץ נוסף לאינדיקציות שלא הוכח שהטיפול יעיל

אנונימי/ת
18.12.2017, 22:09

אתה אומר דברי בלע.
היד קלה על המקלדת. כל מה שכתבת פה הוא שקר מוחלט.
מישהו מונע מבתי חולים לפתוח תא לחץ ?
כמות המטופלים שמקבלים טיפול בתא לחץ האינדיקציות עלה באופן משמעותי.
אבל אתה ... תחת האנונימיות מרגיש גיבור גדול לכתוב דברים קלי דעת.

אנונימי/ת
18.12.2017, 20:26

מאמר חשוב וצודק. מטופלים רבים שלי שואלים אותי לגבי הטיפול, ואני עונה " לא הוכח שזה עוזר. אם יש לך אלפי שקלים לזרוק אז בבקשה". באלו שניסו לא ראיתי שיפור.

18.12.2017, 20:33

ברצוני להסכים עם אבינועם רכס בנוגע לכללי האתיקה.
אולם עלי לציין כי מבט מבחוץ לעיתים מוליך שולל.
הנני רופא בבית החולים בלינסון.
לפני מספר שבועות מטופלת שלי החולה ב ALS שאלה את דעתי על תא לחץ הסברתי כי אייני מכיר מידע על טיפול זה בחולי ALS וציינתי כי יתכן ועל טיפול זה תאלץ לשלם כסף רב.
המטופלת הייתה מעוניינת בטיפול גם אם בתשלום פנתה לאסף הרופא.
תגובת אסף הרופא אשר הובאה לעיני:
" אין כעת ניסויים בהשפעת טיפול בתא לחץ על חולי ALS" ועל כן לחולה לא ניתנה אפשרות לקבל טיפול זה במיטב כספה.
הווי אומר: נראה שלפחות חלק מהטיפולים ניתנים במסגרת מחקר וכסף אינו המדד היחיד שעל פיו פועלים מפעילי תא הלחץ.

אנונימי/ת
18.12.2017, 22:06

אני חושב שחלק מהדברים שאתם כותבים פה הם על גבול הוצאת דיבה. להגיד שבאסף הרופא גובים תשלום מהמטופלים מחקר הוא מאוד בעייתי. רכס שקול לקחת חלק מדבריך חזרה.
בנוסף אני מכיר ויודע שמטופלים רבים נדחים על הסף. כך שאתה אומר דברים מאוד לא מדוייקים.

אנונימי/ת
18.12.2017, 23:26

וואלה יופי! משרד הבריאות הוא גם הבעלים, גם קובע הנהלים, גם החוקר וגם השופט. אז למי בדיוק מחוייב משרד הבריאות? למטופלים? למשלמי מס הבריאות? לאזרחי המדינה או לבתי החולים שלו שאותם אינם מצליח לממן ושולח את מנהליהם לקושש תרומות ולעשות עסקים אפורים עם גופים כאלה ואחרים, חלקם מן הסתם בעלי עניין כלכלי ואחר...

אנונימי/ת
18.12.2017, 23:54

הטיפול ההיפארברי זה כבר פרק ב'. אסף הרופא עשה את הסטאג' בטיפולים לאלרגיה למזון שהיו ניסיוניים לחלוטין, אך לא נעשו במסגרת מחקר מבוקר.

אנונימי/ת
20.12.2017, 01:05

“”מתוך מידע שליקטתי בקרב החולים הנמצאים בטיפולי״
קוראים ל״ליקוט״ מידע - מחקר, וגם בשביל זה צריך הלסינקי. מלבד זאת, כתיבה מבוססת ״ליקוט״ לא מכבדת את כותבה.
גילוי נאות: ״אין לי שום קשר לאסה״ר, לטיפול בתא לחץ או למשהו דומה. גם אני לא חושב שמדובר בטיפול מהפכני. אבל אני לא יורד לרמת הבעת דיעה המבוססת על המושג הרפואי-המחקרי החדש שנקרא ״ליקוט״...
יואיל הפרופ המכובד ויספר לנו מי היא אוכלוסיית מטופליו המלוקטים, כמה חולים עברו ליקוט, אילו סוגי בעיות יש לחוליו, באילו אמצעי ליקוט השתמש וכו׳. סטודנט לרפואה שהיה מציג ליקוטים כעבודת גמר סביר להניח שלא היה זוכה להכרה בליקוטיו ובוודאי שליקוטים אינם יאים לפרופ מכובד...

אנונימי/ת
20.12.2017, 01:45

לא יכול להתאפק - שכחתי להוסיף:
״מאחר ולא מדובר בחולים בודדים אלא בקבוצות גדלות והולכות של מטופלים״
1. מאחר ש... ולא מאחר ו... (לחילופין: הואיל ו...)
http://hebrew-academy.org.il/2010/10/14/%D7%91%D7%92%D7%9C%D7%9C-%D7%A9%D7%81%D6%B6/
רפרנס נוסף: בגרות בלשון עברית - יחידת לימוד אחת, שנת 1984.
2. לאן בדיוק הקבוצות הולכות לאחר שהן גדלות? הולכות לקטר לפרופ? האם מדובר במטופלים הולכים לעומת מטופלים המרותקים לכסא גלגלים? עדיף לומר הלך וגדל ולא גדל והלך. פרשת תולדות, בראשית פרק כו פסוק יג. אם כי זו כבר שאלה של סגנון הולם ולא טעות של ממש (לשון המקרא המקורית מול לשון חז״ל).
3. כמה לדעת הפרופ מונות ״קבוצות הולכות וגדלות של חולים״? מאות? אלפים? מאות אלפים?

אנונימי/ת
24.12.2017, 20:54

יחסי ציבור מבית היותר של סמי סגול ומושחק תאומים השופר
תאומים כבר ייעץ לגורמים מפוקפקים כמו גאידמאק וכל אוליגרך ששילם לו כמה שקלים

לכל התגובות האנונימיות! למה לכל ה"מגיבים" אם צודקים או לא! שתיהי לכם האומץ המקצועי המינימלי להגיב בשם ותואר!!! טוב היה אם הר"י היה מבטל האפשרות להגיב אנונימי!!