חדשות

גבוה מההערכות: כ-20 אלף אירועים מוחיים מתרחשים בישראל מדי שנה

נתונים אלה פורסמו בכנס השנתי של האיגוד הנוירולוגי הישראלי; לפיהם, מספר האירועים המוחיים המתרחשים בישראל מדי שנה גבוה ב-30% מההערכות עד כה; שיעור המקרים בקרב גברים גבוה בכ-40% לעומת נשים, והשיעור במגזר הערבי גבוה ב-40% לעומת המגזר היהודי

CT של שבץ (צילום: אילוסטרציה)

כ-20 אלף אירועים מוחיים מתרחשים בישראל מדי שנה ושיעור זה גבוה בכ-30% מההערכות עד כה; פרטים אלו נחשפו אתמול (ד') לראשונה בכנס השנתי שקיים האיגוד הנוירולוגי הישראלי.

הנתונים נאספו בשנים 2015-2014 במרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות. זו הפעם הראשונה שמתפרסמים נתונים המבוססים על דו"ח שמרכז באופן ממוחשב דיווחים על מקרי שבץ מוחי שהוזרמו לרשם הלאומי לאירועי שבץ מוחי מכל בתי החולים בישראל. זאת, בנוסף לפרויקט NASIS שהובל על-ידי האיגוד הנוירולוגי במשך יותר מעשור, ושדוגם את היקף התחלואה משבץ המוח אחת לשלוש שנים. יו"ר הוועדה המייעצת לרשם הלאומי הוא פרופ' דוד טנה, שגם נכנס אתמול לתפקידו כיו"ר האיגוד הנוירולוגי.

"מנתוני הדו"ח", אמר פרופ' טנה, "עולים כמה נתונים מדאיגים ובראשם העובדה שבישראל מתרחשים מדי שנה 20,000 אירועים מוחיים - מספר גבוה ב-30% מההערכות קודמות שהיו בידינו בטרם הופעל הרשם".

על-פי הדו"ח, שיעור המקרים (מתוקנן לגיל) בקרב גברים גבוה בכ-40% לעומת אירועים מוחיים בקרב נשים. במגזר הערבי הוא גבוה בכ-40% מאשר באוכלוסייה היהודית.

נתון נוסף מתייחס לאשפוזם של נפגעי אירוע מוחי: פחות מ-33% מביניהם מאושפזים במחלקות נוירולוגיות או ביחידות שבץ-מוח. "בחלק מבתי החולים בארץ אין עדיין מחלקות נוירולוגיות או שמספר המיטות קטן ומאלץ את בית החולים לאשפז נפגעי שבץ מוח במחלקות פנימיות", הסביר פרופ' טנה.

עם זאת, שיעור המטופלים בתרופה ממיסת קריש (TPA) ובטכנולוגיה של צנתור מוחי דחוף לשם שליפת הקריש המוחי החוסם (כאשר ישנה חסימה של כלי דם מוחי ראשי) נמצא במגמת עליה. בשנת 2015 עמד שיעור המטופלים ב-TPA על 7.4% מסך הלוקים באירוע מוחי איסכמי (אוטם מוחי הנגרם מחסימת כלי דם מוחי). שיעור המטופלים בצנתור לשליפת קריש עלה משנת 2014 ל-2015 בכ-70%. כעבור שנה מהאירוע, נפטרו בישראל 23% מהלוקים באירוע מוחי איסכמי ו-43% מהלוקים בדימום מוחי (אשר נגרם מבקיעת כלי דם מוחי ופריצת דם לרקמת המוח).

בכנס, בו השתתפו נוירולוגים מכל רחבי הארץ, הוזכר עוד כי ארגון הבריאות העולמי פירסם אטלס חדש העוסק בהקצאת משאבים על-ידי המדינות החברות בו לטיפול במחלות נוירולוגיות. בהסתמך על שיעורם הממוצע של הנוירולוגים במדינות אירופה, היו צריכים להיות בישראל כ-600-500 נוירולוגים. בפועל, יש פחות מ-400 ומדי שנה מתווספים מעט מדי נוירולוגים חדשים למערכת הבריאות.

במסגרת "פרויקט כלל-עולמי לנטל התחלואה" שבו ישראל שותפה, עולה כי המחלות הנוירולוגיות ככלל - ובתוכן שבץ מוחי, דמנציה, פרקינסון, טרשת נפוצה, מיגרנה ועוד – הן קבוצת המחלות המובילה כגורם לנכות. הערכות בעולם מצביעות על כך שמחלות נוירולוגיות גורמות לכ-250 מיליון מקרי "נטל תחלואה'" בשנה.

"הכשרת נוירולוגים נוספים לטיפול במחלות אלו בישראל היא בגדר צו-השעה", הדגיש פרופ' טנה. מזעור נזקים מאירועי מוח ומתחלואת המוח משמעותו הפחתת נטל דרמטית ממערכות הבריאות והרווחה וחסכון של מאות מיליונים בשנה, ציין.

לדבריו, "המודעות לשבץ מוחי הולכת וגדלה הן בקרב מקבלי ההחלטות והן בציבור הרחב, ואנו בהחלט מברכים על כך, אבל ארוכה עדיין הדרך למזעור תחלואת המוח בישראל".

נושאים קשורים:  חדשות,  שבץ,  קריש דם,  צנתור מוח,  כנס,  האיגוד הנוירולוגי הישראלי,  פרופ' דוד טנה
תגובות
אנונימי/ת
08.12.2017, 21:42

פרופסור טנה , הפוך! יותר רופאי משפחה, יותר מניעה וטיפול בגורמי הסיכון פחות תחלואה ותמותה. מצנתרי מוח זה יפה, סקסי ויוקרתי וכמובן מוכח שגם יעיל וחשוב, אבל תמיד תמיד תמיד תפקידם הזוהר חשוב פחות מתפקידים של "הפועלים השחורים" האמונים על המניעה שלפני ועל השיקום שאחרי. יש מבין ?

אנונימי/ת
09.12.2017, 02:45

אכן, וחשוב לציין שבתחום ספציפי זה יש מחקרים שמראים שניתן למנוע 90% ממקרי השבץ באמצעות טיפול בקהילה בגורמי סיכון כגון יתר לחץ דם, סוכרת, עישון, השמנת יתר, חוסר פעילות גופנית ודיסליפידמיה.

ומצד שני גם צריך להזכיר שאין ולעולם לא יהיה טיפול מלא לשבץ מוחי, משום שבתוך 4 דקות מתחילת השבץ האזורים האיסכמיים במוח סופגים נזק בלתי הפיך, ומכאן והלאה הטיפול (לרבות צנתור ו-TPA) מתמקד רק באזורים שנמצאים בשולי האזור האיסכמי שנקראים הפנומברה שאותם עוד ניתן להציל.

כמובן שהמשמעות היא השקעה ברפואה מונעת בקהילה, בעיקר ברפואת משפחה ורפואה פנימית.

זו הבעיה הקלאסית: האם לתקן את הבור באמצע הגשר או להקים בית חולים מתחתיו, ונדמה לי שהתשובה ברורה.