"תקצוב סל הבריאות הוא סחר סוסים התלוי בכישוריהם ובחוזקם הפוליטי של שרי הבריאות והאוצר"; כך אמר פרופ׳ יונתן הלוי, מנכ״ל המרכז הרפואי "שערי צדק" ולשעבר יו"ר ועדת סל התרופות, בכנס השנתי של האגודה לזכויות החולה שהתקיים אתמול (ג').

הנושא המרכזי בכנס הוגדר "היערכות מערכת הבריאות להתפתחות הרפואה והזדקנות האוכלוסייה, בעידן של מחסור במשאבים". את הדיונים הוביל חתן פרס ישראל ונשיא קרן המחקרים של בית החולים שיבא, פרופ' מרדכי שני.

שר הבריאות לשעבר יעקב ליצמן אמר בכנס: "אני מתעניין ועוד אתעניין בבריאות - אבל לא במשרד הבריאות. התפטרתי ביום ראשון, הפיטורים נכנסו לתוקף ביום שלישי. מיום שני אחה"צ לא הייתי במשרד בריאות. שר הבריאות כיום הוא נתניהו. אני מתכוון להמשיך לעסוק בכנסת בנושאים של בריאות. לדוגמא: בתחרות שבין בתי החולים ובין קופות החולים. אני בעד תחרות, אבל לא יכול להיות מצב שהתחרות תהיה כזו שבין לילה 7,000 איש עוברים מקופה לקופה. אם בתי החולים וקופות החולים יעשו ביניהם אמנה ויחליטו שלא תהיה התפרעות בשכר או בהעברות של אנשי מקצוע, לא יהיה אז מצב שרופא שהרוויח אתמול 120 אלף שקל בבית חולים מסוים, יעבור לבית חולים אחר ושם ישלמו לו 250 אלף שקל. זה צריך להיפסק.

"מערכת הבריאות שהשארתי היא מערכת מצוינת וטובה. לא יודע איפה אהיה לפני שיסוכם התקציב הבא. אולי אחזור למשרד - אבל כשר בוודאי שלא, אולי כסגן שר. מישהו צריך לשמור על משרד הבריאות כדי שהתקציב שיקבל יהיה תקציב טוב".

פרופ' הלוי התייחס לשאלה אם נדרשים שינויים בתהליכי תקצוב התוספת השנתית לסל הבריאות ופירט: "איך נבנה תקציב הסל היום? משא ומתן בין שר אוצר לשר בריאות. האם להעמיד לוועדת הסל 300 מיליון שקל, או 460 מיליון, ואולי 500 מיליון שקל. זה ממש סחר סוסים כי זה מוותר לזה בנושא אחד, השני מוותר בנושא אחר. אין תהליך תקצוב מסודר. תקציב התוספת לסל הבריאות תלוי בכישוריו ובחוזקו הפוליטי של שר הבריאות לעומת כישוריו וחוזקו הפוליטי של שר האוצר".

פרופ' הלוי הסביר, כי לדעתו "אם סל בריאות ימומן בעוד 2% מדי שנה - נוכל לישון בשקט. 1% בגלל הזדקנות אוכלוסייה, 1% בגלל התפתחות הטכנולוגיה. ציבור המטופלים והמטפלים מעוניין שיהיה טייס אוטומטי, שיתנו תוספת של 2% לסל לשנה, זה מצריך הכפלת הסכום הנוכחי, והוא אולי לא יפתור את כל הבעיות, אבל לדעתי את רובן. איזה בעיות לא יפתרו? בעיית התרופות למחלות היתום. לכן לתרופות אלו צריך ועדת סל נפרדת עם תקצוב נפרד. הדוגמא לכך היא מאבק חולי ה-SMA".

פרופ׳ ליאוניד אידלמן, יו״ר הר״י, דיבר על הכישורים הנדרשים מרופאים בעידן החדש: "העידן החדש הוא עידן של התפוצצות מידע. כל דקה, גוגל מקבל 4 מיליון חיפושים, כאשר הכישורים הנדרשים מהרופא הם היכולת להיעזר במאגרי מידע ולהתעדכן וגם היכולת שלו לנהל דיון עם המטופל שכבר התייעץ עם ד"ר גוגל, ולשמור על ראש פתוח. זה מאפשר להפוך את המטופל לפעיל בתהליך: יש מטופלים שאומרים שהם לא רוצים להיות שותפים בהחלטות. יש כאלה שכבר רוצים להחליט - אבל הצפי הוא שהמטופלים שיבואו בעוד עשור יהיו מטופלים שמאוד בשלים לקבל החלטות, מתוך היכולת שלהם לקבל אינפורמציה באופן עצמאי.

"חשוב לזכור שהעולם של גוגל הוא עולם שאין בו אמת אבסולוטית. מישהו כותב כך, מישהו כותב אחרת. חולה יכול להיכנס לאתר ולקרוא בלוג שמישהו כתב – אבל כולו פייק ניוז".

שירה זגורי, מנכ״לית איגוד חולי ה-CF, שדיברה על אתגרי מערכת הבריאות בהעצמת המטופלים אמרה בין השאר: "מטופל מועצם הוא מטופל עם היענות גבוהה יותר לטיפול. זה אינטרס של מערכת הבריאות כולה. בחו"ל לעמותות החולים תפקיד מהותי בקביעת מדיניות משרדי הממשלה בנושאים מכריעים הנוגעים לבריאותם. שם מזמינים אותם לכנסים, הם נוטלים חלק פעיל בוועדות וקולם נשמע. אבל בישראל ועדת הסל המתכנסת בימים אלה לא מזמינה את נציגי החולים כדי להשמיע את דברם. שומעים אותם רק כאשר הם מפגינים וגם זאת מחוץ לחדר הישיבות. חברי הוועדה מתייעצים עם רופאים-מומחים אבל אינם משוחחים עם החולים כדי להבין עד כמה הם זקוקים לתרופה מסוימת".

שמוליק בן יעקב, יו"ר האגודה לזכויות החולה, אמר: "על-פי נתוני מבקר המדינה כ-15 איש מתים בכל יום מזיהומים. זה נתון מזעזע - אבל עוברים על כך לסדר היום ומשלימים עם המצב הקיים. מתייחסים למחסור בתקציב הבריאות כאל משהו שאי אפשר לשנותו. כולם יודעים שיש עודף בתקציבי הגבייה, ועד כה לא שמעתי שיש כוונה להעביר חלק מהכספים הללו לכיסוי גרעונות קופות החולים, או להוספת מיטות אשפוז. ההשקעה באשפוז הסיעודי חשובה, אבל ההשקעה התקציבית בכלל מערכת הבריאות חייבת לגדול. ארגוני החולים הם פרטנר למאבק הזה. אני מעריך שבשיתוף פעולה עם קופות החולים, ההסתדרות הרפואית, משרד הבריאות וגורמים נוספים, יש סיכוי לשנות את המצב".

משה בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות אמר: "המערכת קיימת בשביל המטופלים. כל תכניות העבודה צריכות להתעצב סביב המטופל. אנחנו רוצים להביא לכך שכל מדדי האיכות יהיו אלמנט של ציפיות ורצונות של המטופל. במהלך המחצית הראשונה של 2018 נפתח את מרכזי 'מיצוי הזכויות' הראשונים בבתי החולים. איכילוב יהיה הראשון. יתווספו אליו בהמשך השנה עוד שניים-שלושה בתי חולים. נגיע גם למרכזי בריאות הנפש. נפעל לכך שבכל הוועדות המייעצות של מדדי האיכות יהיו גם נציגים של מטופלים. שמנו לב שהמטופלים אינם בוועדות ההיגוי של המודל הראשון שאנחנו מפעילים בנושא בטיחות המטופל. נתקן זאת.

"בשנה הקרובה נראה שינוי מבני שיאפשר לנו בהנהלת המשרד לשמוע את קולות המטופלים. הרבה מן הקשיים של המטופלים הם תולדה של קשיים גדלים והולכים של המטפלים. נפח העבודה והעומס שלה הם עתה הרבה יותר קשים. ראינו זאת השנה בכמה אירועי אלימות קשים. מאחוריהם יש הרבה שחיקה של המטפלים, צריכים לתת את דעת גם לזה. הקמנו ועדה למיגור האלימות במערכת. את המלצותיה ניישם בשנתיים הקרובות. נדאג שיעמדו לרשות הנושא הזה תקציביים מתאימים".

"אות שר הבריאות"

זוכי אות שר הבריאות בכנס האגודה לזכויות החולה (צילום: יח"צ)

במסגרת הכנס הוענק "אות שר הבריאות" על פעילות יוצאת דופן לקידום ההנגשה ומימוש זכויות הנובעות ממצב רפואי, לשמונה אישים וארגונים – מתוך 60 מועמדויות.

קיבלו את האות: יעקב ביבאס מהמרכז לחירש-עיוור; עמותת "קרן דולב לצדק רפואי"; עמותת "אחת מתשע" על מיצוי הזכויות; ארגון "כל זכות"; בית החולים האוניברסיטאי הדסה עין-כרם על מרכז "כיוונים" לזכויות רפואיות שהוא מפעיל בתחומו; המרכז הרפואי "מעייני הישועה" על קיצור תורים לגרידה בשל הפלה נדחית; קופת חולים מכבי על טיפול איכותי בחולה הכרוני במוקד ייעודי שהיא מפעילה; קופת חולים מאוחדת על תכנית אסטרטגית לשיפור איכות הטיפול והנגשת זכויות לאוכלוסיות מיוחדות.