לקרצינומת כליה פפילרית (Papillary renal cell carcinoma- PRCC) ישנם שני תת-סוגים היסטולוגיים. עם זאת, כמעט מחצית ממקרי סרטן זה לא עונים לקריטריונים המורפולוגיים של שני תתי-הסוגים ומאופיינים כ-PRCC not otherwise specifiedי(NOS). נכון להיום לא קיימים סמנים לסיווג קטגוריית ה-PRCC NOS. סיווג מדויק יותר של חולים אלו יכול להנחות בצורה טובה יותר את הניהול. במחקר קודם שהחוקרים ביצעו זוהו סמנים היכולים להבדיל בין תתי הסוגים של סרטן זה.

עבור העבודה הנוכחית החוקרים בחרו עוקבה של 108 חולי PRCC. פאנל של סמנים בעלי פוטנציאל הבחנה נבחר מאנליזה גנומית קודמת שהחוקרים ביצעו והוערך על ידי אימונוהיסטוכימיה. הפאנל הדגים כי לכל אחד מתתי הסוגים של ה-PRCC ישנם דפוסי צביעה ייחודיים והצליח לסווג באופן מוצלח את מקרי ה-NOSי(45%). יתרה מכך, סמנים אימוניים אלו גילו תת סוג שלישי של PRCC-PRCC3י(35% ממקרי העוקבה). בדיקה מולקולרית באמצעות ביטוי miRNA ואנליזה של וריאציות במספר עותקים אימתה את הנוכחות של שלוש חתימות מולקולריות ייחודיות התואמות את שלושת תת-הסוגים. במודל חד משתני, הודגם כי שרידות ללא מחלה הייתה גבוהה באופן מובהק סטטיסטית בתת סוגים 1 ו-2 מאשר בתת סוג 3 (p=0.047). ריבוד תת הסוגים היה מובהק סטטיסטית גם במודל רב-משתני (p=0.025; יחס סיכונים, 6; רווח בר-סמך 95%, 1.25-32.2).

בעבודה זו החוקרים מציעים שיטת סיווג חדשה ל-PRCC המשלבת מאפיינים מורפולוגיים, אימוניים ומולקולריים. תת הסוג החדש, PRCC3, הינו בעל מורפולוגיה חופפת ל-PRCC1 ו-PRCC2 ולכן בשיטת הסיווג הקיימת היום היה מסווג כ-NOS.יPRCC3 מולקולרי הינו בעל חתימה ייחודית ובעל מאפיינים קליניים הדומים ל-PRCC2. שיטת הסיווג החדשה מרבדת חולי PRCC לתת קבוצות רלוונטיות קלינית והינה בעלת השפעה על הניהול של חולי PRCC.

מקור: 

Saleeb, R.M. et al.  (2017) The American Journal of Surgical Pathology.  41(12), 1618.