מצבם הבריאותי של ישראלים בני 65 ומעלה דומה לממוצע האירופי מבחינת מספר המחלות הכרוניות (2.22 בישראל לעומת 2.20 בכל מדינות הסקר). עם זאת, בבדיקת נתוני מספר המחלות הכרוניות עולה, שממדי התחלואה הכרונית משתנים לפי שייכות לקבוצות דמוגרפיות וחברתיות שונות בישראל.
עוד בעניין דומה
כך עולה ממקבץ נתונים ראשונים שמפרסם היום (ד') משרד הבריאות, המציג פערים בבריאותם של קשישים במדינת ישראל, תוך השוואה עם 18 מדינות באירופה. הנתונים, מתוך שני סקרים, יוצגו בשבוע הבא בכנס תחת הכותרת "אי שוויון בבריאות" שמקיים המשרד.
מספר המחלות הכרוניות מעט גבוה בקרב נשים (2.3) לעומת גברים (2.1) ועולה משמעותית עם הגיל (2.6 בקרב בני 75 ומעלה, ביחס ל-1.9 בקרב בני 74-65). מספר המחלות עולה עם הירידה ברמת ההכנסה: קשישים הנמצאים בחמישון ההכנסה הנמוך מדווחים על שיעור גבוה משמעותית של מחלות ביחס לחמישון ההכנסה העליון (2.7 לעומת 1.8).
נתונים נוספים:
- למעלה מרבע מהמשיבים לשאלון הסקר בישראל הגדירו את מצב בריאותם כטוב מאוד או מצוין, לעומת 14% בקרב האירופים.
- שימוש במשקפיים ומכשירי שמיעה: כ-71% מהמשיבים בישראל דיווחו על שימוש במשקפיים או עדשות מגע, שיעור נמוך יותר בהשוואה לכלל מדינות הסקר (כ-83%). נשים מדווחות יותר מהגברים על שימוש במשקפיים, ובני 75 ומעלה על שיעור מעט נמוך יותר ביחס לקבוצת הגיל 74-65. שיעור מרכיבי המשקפיים עולה עם העלייה בהשכלה ובהכנסה. הבדל ניכר בהרכבת משקפיים נצפה בקרב יהודים, כולל ילידי ישראל ועולים, בהשוואה לערבים.
- באשר למכשירי השמיעה, התמונה היא שונה: גברים משתמשים יותר מנשים במכשירי שמיעה, ובני הגיל המבוגר יותר מקבוצת הגילאים הצעירה. ערבים משתמשים במכשירי שמיעה פחות מיהודים, ובקרב היהודים ילידי אפריקה-אסיה שיעורי השימוש גבוהים יותר ביחס לקבוצות אוכלוסייה אחרות. לא נמצא הבדל בין ישראל לכלל מדינות הסקר בשיעור המשיבים המשתמשים במכשיר שמיעה (9.6% בישראל בהשוואה ל-10.3% בכלל מדינות הסקר). לא נמצאו הבדלים עקביים בשימוש במכשירי שמיעה לפי מעמד כלכלי. "ייתכן", ציינו עורכי הסקר, "שהסיבה לכך נעוצה בהשתתפות במימון של מכשירי שמיעה על ידי קופות החולים, מה שמבטיח זמינות טובה יחסית של המכשירים לכלל האוכלוסייה. כמו בעניין מכשירי הליכה וניידות, ייתכן שגם במכשירים אלו קיימים הבדלים באיכות ובמגוון המכשירים בין שכבות האוכלוסייה השונות".
- קבלת עזרה בשל קשיים פיזיים: בקרב המשיבים לסקר שאינם מטופלים במוסד סיעודי ולהם מוגבלות או קושי כלשהו בביצוע פעילות פיזית, כ-20% קיבלו סיוע בטיפול אישי (שיעור גבוה יותר בהשוואה לשאר המדינות העומד על כ-10%). הסיוע כלל עזרה בפעולות כגון להתלבש ולהתרחץ. כ-33% מהמשיבים קיבלו סיוע במטלות משק הבית - ניקיון, גיהוץ ובישול (בהשוואה לכ-18% מהמשיבים בכל שאר המדינות). לא מדובר בסיוע בלתי-פורמלי מאנשים מקרובי משפחה או חברים, אלא בסיוע בתשלום או בצורה של שירותים מקצועיים.
- קשישים בני למעלה מ-75 החיים ללא בן/בת זוג מקבלים יותר עזרה בהשוואה לקבוצות האחרות. קשישים במצב כלכלי טוב יותר, מקבלים פחות סיוע מכל סוג בהשוואה למשיבים במצב כלכלי גרוע יותר. ניתן לשער שהסיבה היא מצב פיזי ירוד יותר של המשיבים לסקר שמצבם הכלכלי קשה יותר, אך מצביע על זמינות טובה יחסית של עזרה בקרב בעלי הכנסה נמוכה. מקרב עולי בריה"מ לשעבר התברר שקיבלו עזרה מכל סוג שהיא בשיעורים גבוהים יותר בהשוואה לקבוצות האוכלוסייה האחרות. קיים קשר בין מצב פיזי ירוד לבין קבלת סיוע.
- יצירת קשר עם רופא: על השאלה בדבר מספר הפעמים שבהם קשישים יצרו קשר עם רופא (בביקור במרפאה או בשיחת טלפון) כדי לברר מצב בריאותי בשנה האחרונה עלה: הישראלים דיווחו לסוקרים על כ-8 פעמים בממוצע שבהם יצרו קשר עם רופא - בדומה לשאר מדינות הסקר. גברים דיווחו על שיעורי יצירת קשר דומים לאלו של נשים: בני 75 ומעלה יצרו קשר יותר מהצעירים יותר. מספר הפעמים שבהם נוצר קשר עם רופא, יורד ככל שרמת ההשכל יורדת ומצטמצם בקרב בעלי הכנסה גבוהה. ההסבר האפשרי לכך, ציינו מחברי הדו"ח: שיעורי תחלואה ומוגבלות נמוכים יותר בשתי הקבוצות האלה. לא נמצא פער משמעותי בין ערבים לבין יהודים. בקרב היהודים יש שיעורים גבוהים של ניסיונות ליצירת קשר שדווחו על ידי ילידי אסיה-אפריקה ויוצאי ברית המועצות לשעבר – לעומת אחרים.
- חיסון כנגד שפעת: שיעור הגברים המחוסנים גבוה בכ-5% משיעור הנשים המחוסנות (65.5% לעומת 60.8%). בחלוקה למצב חברתי-כלכלי עולה כי שיעור המחוסנים הגבוה ביותר נמצא בקרב הרבעונים העליון והתחתון (97% ו-65%) ואילו בקרב מעמד הביניים נצפו שיעורי התחסנות נמוכים יותר (59-63%).
- שיעור החולים בסוכרת: קיימת מגמה ברורה של עליה בשיעור הימצאות הסוכרת לפי מצב חברתי כלכלי. נצפה פער של 15.7% בין השכבות החלשות לבין השכבות החזקות (38.9% לעומת 23.2%). בשיעור ביצוע בדיקות סוכרת, לא נמצאו פערים לפי מצב חברתי-כלכלי.
- שיעור חולי סוכרת מאוזנים: קיימים פערים בשיעורי איזון הסוכרת (לפי מדד HbA1c). נמצאה ירידה ברורה בשיעור המאוזנים ככל שקיימת ירידה במצב החברתי-כלכלי. נמצא פער של 15.7% בין השכבות החזקות לבין החלשות (84.8% לעומת 69.1%).
- שיעורי ביצוע בדיקות ממוגרפיה לגילוי מוקדם של סרטן השד: יש פערים משמעותיים בביצוע הבדיקה לפי מצב חברתי כלכלי. הפער עומד על 9.5% בין השכבות החזקות לחלשות (72.7% לעומת 63.2%).
- שיעור ביצוע בדיקה לגילוי מוקדם של סרטן המעי הגס: קיימים פערים משמעותיים בביצוע הבדיקה לפי מצב חברתי-כלכלי. יש ירידה בשיעור הביצוע עם הירידה במצב החברתי-כלכלי. הפער עומד על 17.9% בביצוע הבדיקה בין השכבות החזקות לבין החלשות (66.2% לעומת 48.3%).
משרד הבריאות ציין כי הנתונים הם חלק מהתכנית הלאומית למדדי איכות לרפואת הקהילה בישראל. התכנית מבוססת על שיתוף פעולה בין מנהלה אקדמית לבין ארבע קופות החולים ופועלת במסגרת המכון הלאומי לחקר שירותי הבריאות ומדיניות הבריאות, במימון מועצת הבריאות.
מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הגיב לממצאים: "אנחנו לא יכולים להשלים עם נתוני אי השוויון בבריאות בקרב הקשישים. הנתונים מעידים שהקשישים החלשים בחברה שלנו פחות בריאים ושירותי הבריאות אינם נגישים להם. הגורמים לפערים הם רבים ומגוונים. רובם אינם נמצאים באחריות ישירה של המשרד. עם זאת אנו מחויבים להמשיך להוביל את המאמץ הממשלתי בעניין, במיוחד לאור מגמת ההזדקנות המואצת של האוכלוסייה בישראל."
הנתונים מבוססים על שני מקורות מידע שיפורסמו בספר השנתי בנושא אי השוויון בבריאות: דו"ח על ממצאי סקר הבריאות, ההזדקנות והפרישה לגמלאות באירופה ובישראל, שנכתב עלידי ד"ר אמה אברבוך, נעם דמרי ודיאנה נקמולי לוי, ופרוייקט מדדי האיכות הלאומיים בקהילה, שנכתב על ידי אלעד חרץ ופרופ' אורלי מנור.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
