קבוצת חוקרים שבה היו שותפים חוקרים מהטכניון ומהמרכז הרפואי "בני ציון" קיבלה בלונדון בשבוע שעבר את מענק ה-Discovery בסך 18,000 יורו, כדי לקדם את פרויקט פיתוח הטכנולוגיה המבטיחה זיהוי מהיר של עמידות (או רגישות) של חיידקים לאנטיביוטיקה.

את המחקר מובילים פרופ׳ אסתר סגל, הדוקטורנטית היידי לאונרד ולירן הולצמן מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, פרופ׳ עופר נתיב מנהל המחלקה האורולוגית בבני ציון, פרופ׳ שראל הלחמי סגן מנהל המחלקה ופרופ׳ לי קנהאם מאוניברסיטת ברמינגהם.

הטכנולוגיה החדשנית שפיתחה הקבוצה מאפשרת זיהוי רגישות/עמידות חיידקים לאנטיביוטיקה בתוך פחות משלוש שעות. היא מבוססת על גידול חיידקים שמקורם בדוגמא הקלינית על גבי שבבי סיליקון פוטוניים זעירים.

למעלה, מימין לשמאל: לירן הולצמן, היידי לאונרד ופרופ׳ אסתר סגל מהפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון. למטה, מימין לשמאל: פרופ׳ שראל הלחמי ופרופ׳ עופר נתיב מהמחלקה האורולוגית במרכז הרפואי בני ציון ופרופ׳ לי קנהאם מאוניברסיטת ברמינגהם (צילום: יח"צ)

״על ידי מדידה פשוטה של החזרת האור מפני השטח של השבב הביולוגי ניתן לקבוע אם החיידקים מתים או חיים בנוכחות סוגי אנטיביוטיקה שונים ובטווח ריכוזים רחב. רמת האבחון שמספק השבב תוך פחות משלוש שעות איננה נופלת משיטות מעבדה קלאסיות אלא שאלו מצריכות המתנה של שעות רבות הרבה יותר ואפילו ימים שלמים", הדגישו החוקרים.

באירופה לבדה, מדי שנה, נדבקים כ-4 מיליון אנשים במחלות זיהומיות נרכשות בבתי החולים עצמם. התאמה מהירה של האנטיביוטיקה הנכונה עשויה להיות קריטית לבריאותו של המטופל ולמניעת התפתחותם של זני חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה.

השיטה הנהוגה כיום מצריכה משלוח דגימה (למשל: שתן) למעבדה מיקרוביולוגית מרכזית. צוות המעבדה מבודד את החיידק, זורע אותו על מצעי גידול מתאימים ובוחן את גידולו בנוכחות אנטיביוטיקה בשיטות ידניות או אוטומטיות. בדיקות המעבדה דורשת כ-24 שעות לאימות קיומו של זיהום חיידקי וזמן רב יותר להתאמת האנטיביוטיקה המיטבית, כך שהתהליך כולו אורך לעתים שתי יממות ויותר.

כדי להיאבק בזיהום עד לקבלת האבחון, ניתנת לעתים "אנטיביוטיקה גורפת" שעלולה לעודד התפתחות עמידות חיידקית. מומחים בכל העולם מזהירים באחרונה מפני "עידן פוסט-אנטיביוטי" ומעריכים שבשנת 2050 תגבה העמידות לאנטיביוטיקה כ-10 מיליון קורבנות בשנה, יותר מהתמותה מסרטן.

לתחרות Discovery ניגשו השנה קבוצת חוקרים רבות מרחבי העולם, אולם רק 13 זכו במענק. המימון למענקים ניתן על ידי חברת התרופות MSD ("מרק").

הזכייה תשמש את הצוות, ששמו Prismatix, להמשך פיתוח ההתקנים המיקרופלואידיים שיתבססו על השבב הפוטוני ויאפשרו אנליזה מהירה של דגימות קליניות כגון של דם ושתן. המענק נועד לסייע לקבוצות הזוכות לקדם פיתוחיהן לקראת ההתמודדות על הפרס הסופי בסך 10 מיליון יורו.

הפרס הסופי ממומן על ידי קרן Nesta. בשלב התחרות הסופי אמורים להשתתף 240 צוותי חוקרים מ-41 מדינות. כולם נדרשו לפתח פתרון טכנולוגי זול, מהיר ופשוט שיאפשר לצוותים הרפואיים להתאים אנטיביוטיקה אופטימלית למטופל.

התוצאות הראשוניות של המחקר שנעשה בישראל פורסמו ב-ACS Nano וגם הוצגו בכנס האורולוגיה האירופי שהתקיים בלונדון .