פרופ' חיים דורון, ממעצבי דמותה של מערכת הבריאות בישראל, שכיהן כיושב ראש קופת חולים "כללית" במשך 12 שנה, הלך שלשום לעולמו בביתו שבירושלים והוא בן 89. אתמול (ד') הובא למנוחות בבית העלמין הישן בבאר-שבע.
עוד בעניין דומה
פרופ' דורון נולד בארגנטינה ב-1928, ובה גם סיים את לימודי הרפואה. הוא עלה לישראל ב-1953. הוא קנה לעצמו שם כמומחה לבריאות הציבור ולמנהל רפואי. הוא גם פיתח וקידם את תחום רפואת המשפחה כמומחיות, הוא עסק בנושא זה במחקר והיה פרופסור לרפואה קהילתית באוניברסיטת תל אביב.
פרופ' חיים דורון (צילום: פרטי)
עוד בטרם עלייתו לישראל היה פעיל ציוני, שימש כמזכיר הקונפדרציה של תנועות הנוער הציוניות בארגנטינה ובסוף 1952 אף הקים בה ארגון למען עליית בעלי מקצוע לישראל. עם עלייתו לישראל, התיישב בקיבוץ גבר-עם ושימש כרופא ראשוני ביישובי הנגב ובבאר שבע.
בשנים 1960–1961 השתלם בבריאות הציבור באוניברסיטת לונדון ובשובו ב-1961 נתמנה למנהל הרפואי המחוזי של קופת חולים כללית בנגב. ב-1968 התמנה ליו"ר האגף הרפואי במרכז קופת חולים כללית. מ-1976 כיהן כיו"ר ההנהלה המרכזית שלה, עד 1988.
כמנכ"ל "כללית" הרחיב את פריסת בתי החולים והמרפאות בצורה ניכרת וגייס לשם כך תורמים רבים, בין היתר את הנדבן ארווינג שניידר. הקשר ביניהם הוביל להקמת מרכז "שניידר" לרפואת ילדים בקמפוס "בילינסון" - בית החולים הייעודי לילדים הראשון בישראל.
בראיונות שהעניק לתקשורת בהזדמנויות שונות סיפר כי בראשית עבודתו בנגב, כשפגש מציאות קשה של מחסור ברופאים בכפרים וגם בריכוזי העלייה ההמונית, יזם תכנית להבאת רופאים צעירים מארגנטינה כדי לשרת בנגב. ואמנם, במסגרת תכניתו הגיעו כ-250 רופאים – רובם הופנו לנגב ומקצתם לגליל.
במקביל עמד פרופ' דורון בראש ועדה מטעם משרדי הבריאות והקליטה שתכננה את קליטתם של המוני הרופאים שהגיעו מברית-המועצות לשעבר, בסוף שנות ה-80' ובראשית שנות ה-90'. את בעיות הקליטה של הרופאים עוד ב-1973 תיאר בהרחבה במאמר שפרסם בעיתון "דבר".
את פעילותו האקדמית קיים פרופ' דורון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב וגם באוניברסיטת תל אביב. יחד עם פרופ' משה פריבס הקים את בית הספר לרפואה באוניברסיטת בן-גוריון ובהמשך הקים ושימש כדיקן הראשון של בית הספר למקצועות הבריאות באוניברסיטת תל אביב. ב-1975 הועלה לדרגת פרופסור-חבר לרפואה קהילתית.
כמו כן היה פרופ' דורון מיוזמי וממקימי המכון הלאומי לחקר שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות, ב-1993. הוענקו לו תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת בן-גוריון, אות מפעל חיים ממשרד הבריאות ועמית כבוד של הפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב.
פרופ' דורון פירסם מאמרים רבים בנושא ארגון שרותי הבריאות ומדיניות הבריאות. יחד עם פרופ' שפרה שוורץ חיבר את הספר "הרפואה בקהילה" (הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2004) והיה העורך ואחד מכותביו של הספר "מערכת הבריאות – לאן?" (הוצאת אוניברסיטת בן-גוריון, 2009).
בשנת 2014 פירסם יחד עם פרופ' שפרה שוורץ ופרופ' שלמה וינקר את הספר "רפואת המשפחה בישראל - מקורותיה, תולדותיה ומשמעותה" (הוצאת הספרים של אוניברסיטת בן-גוריון בנגב).
פרופ' דורון השאיר אחריו את רעייתו נעמי ושלושת ילדיהם, הרב ישעיהו דורון, עמוס דורון וחנה הולנד.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
