ירידה של 56% בממוצע נרשמה בשימוש בפרקטיקה של קשירת מטופלים במחלקות ובבתי חולים פסיכיאטריים בשנתיים האחרונות; כך מעלה דו"ח של האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, עליו דווח בשבוע שעבר ב"הארץ". לפי הדיווח, בכמה מבתי החולים הירידה הגיעה לכדי 90%.

בדיווח נמסר, כי הנתונים משקפים שינוי תפיסתי בקרב מנהלי בתי החולים והצוותים הרפואיים. ב-2015 הוקמה ועדת היגוי שהמליצה על צמצום השימוש בקשירות.

בדו"ח משרד הבריאות נאמר: "בשנתיים האחרונות הגבלת מטופלים ובידודם עוררה הד תקשורתי נרחב שהאיר באור שלילי את מערך האשפוז הפסיכיאטרי וחייב לעשות שינוי. תחילת השינוי הוא במודעות ובתפיסת אנשי הצוות לנושא, לימוד שיטה טיפולית שונה ושינוי בתנאים ובתשתיות במחלקות".

ד"ר צבי פישל: "זה פתרון זמני שלא יחזיק מעמד לאורך זמן כי השחיקה גדולה. לכן דרושים עוד משאבים"

מהדו"ח עולה, כך מוסר העיתון, שהמרכז לבריאות הנפש "גהה" מוביל בצמצום מספר הקשירות - ירידה של 90% לעומת 2015. במחצית הראשונה של 2016 הוצאו בו כ-50 הוראות קשירה בממוצע מדי חודש ובמחצית הראשונה של 2017 - חמש הוראות קשירה בחודש. הירידה המתונה ביותר, 40%, נרשמה בבית החולים הפסיכיאטרי "שער מנשה", שירד מכ-70 הוראות במחצית הראשונה של 2016, ל-30 במחצית הראשונה של 2017. ב"לב השרון" שיעור הירידה היה 89%, במזור (מזרע) 84%, ב"שלוותה" 83% וב"אברבנאל" 62%.

העיתון מציין כי הוראות הקשירה אינן משקפות בהכרח את מספר החולים שנקשרו בפועל. על פי התקנון כיום, ההוראות נדרשות גם להארכת זמן הקשירה של מטופל מדי ארבע שעות. הפחתת ההוראות משקפת, אם כן, תמהיל של שני מרכיבים: ירידה במספר החולים שנקשרו וקיצור בפרקי הזמן שבהם מוגבלים החולים.

דו"ח של הארגון "בזכות" ממארס 2016 הראה, שכ-25% מהמטופלים המאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים ובמחלקות פסיכיאטריות בישראל, נקשרים פעם אחת לפחות – שיעור גבוה כדי פי שלושה עד תשעה לעומת מדינות באירופה. מנכ"ל משרד הבריאות אישר אז שכ-4,000 חולים נקשרים מדי שנה בישראל.

על פי הדיווח, "גורמים במערכת הבריאות חוששים כי מדובר בשינוי זמני ולא מהותי, הנובע מבהלה מערכתית בעקבות ההתקפה הציבורית על המערכת הפסיכיאטרית". בכמה בתי חולים התלוננו עובדי הסיעוד כי מדיניות הפחתת הקשירות "יושמה מבלי שניתנו להם כלים חלופיים".

"הארץ" מסר את תגובת מנהלת האגף לבריאות הנפש במשרד הבריאות, ד"ר טל ברגמן־לוי: "האתגר האמתי הוא בהטמעת השינוי לאורך זמן. אנחנו צריכים להשקיע הרבה מאוד מאמצים, גם ברמה של תשתיות וכוח אדם. אם לא תהיה כאן מעטפת ראויה, זה לא משהו שיוכל להישמר".

תגובת היו"ר הנבחר של איגוד הפסיכיאטריה, ד"ר צבי פישל: "אין ספק שהירידה נובעת מהבהלה שחשה מערכת הבריאות נוכח הביקורת. בוודאי שיש כאן אפקט של פאניקה. זו תגובה אנושית. כשאתה מותקף או מפחד. לכן מנהלי בתי החולים החליטו, לפני כל דבר אחר, לקבל החלטות שיש להן משמעות כלכליות ולתגבר את כוח האדם במחלקות באמצעות שעות נוספת. אלא שזה פתרון זמני שלא יחזיק מעמד לאורך זמן כי השחיקה גדולה. לכן דרושים עוד משאבים".

מנהל בית החולים "גהה", פרופ' גיל זלצמן, אמר לעיתון: "צוות בית החולים הצליח לצמצם באופן משמעותי את ההגבלות הפיזיות של מטופלים המהווים סכנה לעצמם ולאחרים, תוך שימוש בשיטות דה-אסקלציה והשקעה רבה בחיפוש דרכים להרגעת החולה בטרם ההתפרצות. אולם לטווח הארוך יידרשו שינויים מבניים ושינויים בכוח אדם כדי לשמר את ההישג".

תגובת ארגון "בזכות", שנמסרה על-ידי עו"ד שרון פרימור, היועצת המשפטית של הארגון: "הירידה הדרמטית במספר ההוראות מוכיחה כי מרבית הקשירות לא נעשו במצבי חירום או כמענה לאלימות, אלא בשגרה. פעמים רבות פרקטיקה זו משמשת פתרון קל, זמין וזול להתמודדות עם התנהגות מאתגרת מצד מטופלים".

לדבריה, "נתוני ההפחתה מוכיחים כי ההחלטה לקשור מטופל היא שיקוף של תרבות מקצועית ונורמות חברתיות, ולא של כורח אובייקטיבי. כדי להבטיח את הפחתת השימוש בקשירות, על משרד הבריאות לנקוט אכיפה יעילה ולהקצות כלים ומשאבים לצוותים. טרם נקבעו הנהלים המחייבים בעניין, טרם שונה החוק וטרם הוקצו הכשרה ומשאבים שיאפשרו לצוותים בבתי החולים להשיג את יעדי ההפחתה הנוספים".