בשנתיים האחרונות מתפרסמות עוד ועוד עבודות מחקר שבוחנות את הקשר שבין מתן תרופות לסוכרת לתוצאים קרדיווסקולריים. לעבודות המחקר הללו תרומה לראייה העתידית של הטיפול בכיוון הזה.

לרגל "יום המודעות לסוכרת" שיחול היום (14 בנובמבר), קיים "דוקטורס אונלי" ראיון עם ד"ר רועי אלדור, מנהל יחידת הסוכרת במכון לאנדוקרינולוגיה, מטבוליזם ולחץ דם במרכז הרפואי "איכילוב" בתל-אביב.

מהן החדשות האחרונות בכל הנוגע לטיפול בסוכרת וגם למחקר המתלווה?

ד"ר רועי אלדור (צילום: פרטי)

ד"ר אלדור: "בשנים האחרונות החלו להתפרסם תוצאות של מחקרי התוצאים הקרדיו-וסקולריים, ועמם הגיעה בשורה חדשה בכל הנוגע לטיפול בחולי סוכרת. תחילה נוכחנו שהטיפול בתכשירי DPP בטיחותי ואיננו מסכן את המטופל ביותר אירועים לבבים, אירועים מוחיים או תמותה לבבית. בהמשך, למדנו כי הטיפול בתרופה "אמפגליפלוזין" והטיפול בתרופה "לירגלוטייד" כרוך אף בהגנה מפני תמותה לבבית. במקביל, נמצא שהתרופות "סמגלוטייד" ו"קנהגליפלוזין" גם כן היקנו הגנה לבבית. באחרונה אף התפרסמו תוצאות המחקר הבטיחות ב"אקסנטייד", שהראה גם כן בטיחות לבבית.

"במקביל, חלה התקדמות בהבנתנו את החשיבות שבהורדת הכולסטרול מסוג LDL עם מגוון תכשירים בהם סטטינים, "אזטרול" ותרופות ממשפחת ה-PCSK9.

במה "הכי חשוב" לטפל, הרי הכוונה היא שבסופו של דבר היעד הוא להביא להפחתה בתמותה ובסיבוכים, בניגוד ליעד של השנים הקודמות, שהיה הורדת A1C בלבד.

"צריך להתייחס הן לרמת הסוכר בדם והן למניעה של תחלואה קרדיווסקולרית. הטיפול בחולה הסוכרתי מקיף וכולל התייחסות הן לאיכות החיים, אורח החיים, לחץ דם, כולסטרול, סוכר ועוד. כולם חשובים והשילוב של הטיפול הכוללני במטופל, מביא לתוצאות הטובות ביותר".

האם מדובר ב"קלאס אפקט" או באפקט של תרופה ספציפית?

"לגבי ה'קלאס אפקט', אין לנו עדיין תשובות חד משמעיות. בכל מה שקשור למשפחת ה-SGLT2, מאחר שגם האמפגליפלוזין וגם הקנהגלפילוזין הראו הגנה מפני תחלואה לבבית. התרופה אמפגליפלוזין היא היחידה שהראתה השפעה מרשימה מאד על הירידה בתמותה מסיבות לבביות. מבחינת האנלוגים של ה-GLP1 - הן לירגלוטייד והן סמגלוטייד - שתיהן הראו הגנה מתחלואה לבבית. יש לציין שתוצאות המחקר שנעשה עם האקסנטייד אמנם היו בכיוון הנכון, אך לא הצליחו להראות הגנה מתחלואה לבבית. האם מדובר כאן בשוני במולקולות או בבעיות ייחודיות למחקרים השונים? על כך אין לנו תשובה".

האם הפחתה בתחלואה ובתמותה קרדיווסקולרית היא שיקול אצל הרופא בבחירת התרופה שירשום לטיפול בסוכרת? מה החשיבות של השיקול הזה?

"באופן חד משמעי - כן. זה אחד מיעדי הטיפול החשובים ביותר".

האם להערכתך נראה שינוי בקווים המנחים ובהמלצות של המוסדות הרפואיים לגבי אופי וכיוון הטיפול בחולי סוכרת מסוג 2?

"העדכונים האחרונים בקווי ההנחיה לרופאים כבר ממליצים על מניעה של תחלואה לבבית בחולי סוכרת עם מחלה לבבית קודמת תוך שימוש באמפגליפלוזין או ב-לירגלוטייד. אני מקווה שקווי ההנחיה העתידיים ימשיכו להתעדכן וישקפו את הידע הרחב הנצבר והולך בשנים האחרונות ובוודאי יצטבר עוד בעתיד, בכל הנגע לטיפול המיטבי ביותר בסוכרת".

האם יש קשר בין תופעות לוואי נוספות בתרופות לסוכרת לבין תחלואה או תמותה CV (היפוגליקמיה, וראיביליות)?

"אנו יודעים כיום שקיים קשר אסוציאטיבי בין היפוגליקמיה לתמותה לבבית. מטופל הסובל מהיפוגליקמיה חמורה הוא בסיכון גבוה יותר לאירוע לבבי או אף לתמותה. לא ברור האם אירוע ההיפוגליקמיה גורם באופן ישיר לעלייה בסיכון הלבבי או מהווה בגדר סמן ל'שבריריות' של המטופל. בכל מקרה: קיים סיכון מידי באירועי היפוגליקמיה ועלינו להימנע מהם עד כמה שניתן".

האם טיפול באינסולין מפחית/מעלה/ניטרלי לגבי סיכון CV?

"אין כל הוכחה שהטיפול באינסולין מעלה סיכון לאירוע לבבי. בכל מקרה - הבחירה בטיפול באינסולין היא ממגוון של שיקולים. פעמים רבות זו אכן התרופה היעילה והבטוחה ביותר העומדת לרשותנו".