מחקר חדש בוצע במטרה להעריך איך בחירת מטופלים לבדיקת טרופונין (High sensitivity cardiac troponin) משפיעה על האבחנה של אוטם לבבי לאורך מסגרות טיפול רפואי שונות.

זהו מחקר פרוספקטיבי שכלל שלוש אוכלוסיות מטופלים עצמאיות שהתייצגו לחדר המיון בבתי חולים שניוניים ושלישונים בבריטניה וארה"ב.

ריכוזי טרופונין נמדדו ב-8,500 מטופלים שהתייצגו לחדר המיון: אוכלוסיית מטופלים שלא נבחרו בבריטניה (1,054 מטופלים) ושתי אוכלוסיות מטופלים נבחרות בהם בדיקות הטרופונין נתבקשו על ידי הרופא/ה הבכיר/ה בבריטניה (5,815 מטופלים) וארה"ב (1,631 מטופלים). האבחנה הסופית של אוטם לבבי סוג 1 או 2 או פגיעה מיוקרדיאלית בוצעה עצמאית.

התוצא הראשוני שנמדד היה ערך ניבוי חיובי (Positive predictive value) של עלייה בריכוז טרופונין לאבחנה של אוטם לבבי סוג 1.

ריכוז טרופונין היה מוגבר ב-13.7% (144/1,054) מהמטופלים שלא נבחרו, עם שכיחות של 1.6% (17/1,054) של אוטם לבבי סוג 1 וערך ניבוי חיובי של 11.8% (95%CI 7.0-18.2). בקרב החולים הנבחרים, בהם בוצעה בדיקת טרופונין על פי הנחיית רופא/ה בכיר/ה, השכיחות וערך הניבוי החיובי היו 14.5% (843/5,815) ו-59.7% (57.0-62.2) בבריטניה ו-4.2% (68/1,631) ו-16.4% (13.0-20.3) בארה"ב. לאורך כל אוכלוסיית החולים הנבחרים, ערך הניבוי החיובי היה גבוה ביותר בקרב מטופלים עם כאבים בחזה, עם סימני איסכמיה באק"ג ועם היסטוריה של מחלת לב איסכמית.

מסקנת החוקרות הייתה כי כאשר בדיקות טרופונין מבוצעות באופן נרחב או ללא הערכה קלינית קודמת, עלייה בריכוז טרופונין היא נפוצה ומשקפת בעיקר פגיעה מיוקרדיאלית יותר מאוטם לבבי. תצפיות אלו מדגישות איך בחירת המטופלים לבדיקת טרופונין משתנה במסגרות טיפול שונות ומשפיעה רבות על ערך הניבוי החיובי לאבחנה של אוטם לבבי.

מקור:

Shah Anoop S V, Sandoval Yader, Noaman Ala, Sexter Anne, Vaswani Amar, Smith Stephen W et al.  Patient selection for high sensitivity cardiac troponin testing and diagnosis of myocardial infarction: prospective cohort study BMJ 2017; 359 :j4788