הצעת חוק המבקשת להעלות את מס הבריאות ב-0.75% וכך להרחיב ולעגן את שירותי הסיעוד והאשפוז בקהילה כחלק אינטגרלי משירותי הסל הבסיסי בחוק בריאות ממלכתי, תוגש בשבוע הבא לוועדת השרים לענייני חקיקה. על ההצעה חתומים כ-80 חברי כנסת מכל סיעות הבית.

אתמול (א') התקיים בתדרוך לעיתונאים במטרה לקדם הנושא. בתדרוך השתתפו חברי הכנסת איציק שמולי (המחנה הציוני), בצלאל סמוטריץ' (הבית היהודי), דב חנין (הרשימה המשותפת), רוברט אילטוב (ישראל ביתנו), יואב קיש (הליכוד), טלי פלוסקוב (כולנו), יואב בן צור (ש"ס), מיכל רוזין (מרצ), אורי מקלב (יהדות התורה) וקארין אלהרר (יש עתיד).

הצעת החוק קובעת כי היקף הסיוע לסיעודיים בביתם כמעט שיוכפל לאלה ברמת תלות "בינונית" (25 שעות שבועיות במקום 16 היום) וברמת התלות הגבוהה (40 במקום 22-18 היום). כן יתאפשר שימוש חופשי במרכזי היום והמיזמים התומכים הפזורים ברחבי הארץ. כדי לאפשר סיוע משמעותי יותר גם ברמת הסיעוד הנמוכה (הכוללת כיום 55% מהזכאים), תפוצל באופן תקדימי הרמה לשתי מדרגות: מי שיוגדר כמשתייך למדרגה העליונה יזכה ב-14 שעות שבועיות (לעומת 9.75 היום) בעוד שמי שיהיו שייכים למדרכה התחתונה - יקבלו חמש שעות שבועיות.

באשפוז הסיעודי, מציעים יוזמי הצעת החוק, תוגבל הדרישה להשתתפות עצמית כלפי המבוטח ל-4,000 שקלים, במקום המצב כיום שבו 30% מממנים עצמאית את הטיפול במוסד שעלותו כ-20 אלף שקלים בחודש. אלה הזוכים לסבסוד נדרשים להשתתפויות עצמיות בגובה של כמה אלפי שקלים, אולם על סמך מבחני הכנסה, בין היתר גם של בני משפחתם. החכ"ים מציעים לבטל את מבחני ההכנסה לבני המשפחה המורחבת, מעבר לבני הזוג וכן שלא יובאו בחשבון הכנסותיו של הקשיש מקצבאות שונות.

לפי הצעת החוק, הקריטריונים לקבלת הסיוע ירוככו: ישונה מבחן התלות, כך שקושי בביצוע מלא של פעולה במבחן התפקוד יזכה בהכרה, לעומת המצב היום שלפיו קושי בביצוע חלק מהותי מהפעולה. כמו כן, יבוטלו מבחני התלות לבני 75 ומעלה. עבורם, קביעת הזכאות תיעשה על ידי רופא קופת חולים.

לפי המתווה המוצע, קופות החולים יהיו הכתובת המרכזית של אדם סיעודי והן יתפקדו כ-ONE STOP SHOP כלומר כגורם האחראי על אספקת כל צורכי הסיעוד באשפוז ובקהילה וככתובת מרכזית שתהיה אחראית על ייעוץ וליווי אישי לכל מבוטח שזכאי לסיעוד. הקופה תרכז את כלל השירותים לקשיש ולמשפחתו, במקום להריצם בין גופים שונים.

לפי הצעת החוק, בדומה לנעשה במדינות אחרות, יזכה גם בן המשפחה העיקרי המטפל בקשיש, שאיננו בשכר, לשישה ימי הבראה נוספים בשנה ולליווי מקצועי ורגשי על ידי קופת החולים שלו.

בתדרוך לתקשורת אמרו יוזמי הצעת החוק כי ההצעה באה על רקע המשבר בביטוחי הסיעוד הקבוצתיים ופליטתם הצפויה של כ-850 אלף ישראלים מפוליסות הסיעוד הקבוצתיים שלהם, כבר בחודש הבא.

"אנחנו מרגישים שיש אבסורד גדול מאוד המתחולל במדינת ישראל כאשר אדם שנקלע למצב סיעודי נותר בפועל לבדו", אמר ח"כ שמולי בפתח התדרוך. "בחלק כגדול מהמקרים לא מגיעה עזרה מהמערכות הממלכתיות וגם כשמגיעה, היא לא מספיקה אפילו כדי לכסות מחצית מההוצאות. זו הפקרות - ואת ההפקרות הזאת חייבים לעצור".

הוא ציין כי הצעת החוק גובשה במשך חודשים אחדים: "אנחנו חושבים שהנסיבות הנוכחיות בהחלט מאפשרות את החקיקה של חוק היסטורי זה. אם לא נעשה זאת כל הענף הסיעודי יתמוטט לקשישים שלנו על הראש - וגם על הצעירים, בעתיד".

אמש דיווח אתר Ynet כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הנחה את יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה, פרופ' אבי שמחון, להיפגש עם מנכ"ל משרד העבודה והרווחה, ד"ר אביגדור קפלן, ועם גורמי המקצוע במשרד האוצר כדי לבחון דחיית ביטול הביטוחים הסיעודיים הקבוצתיים בשנה. מהלך זה הוא לפי בקשתו של שר העבודה והרווחה חיים כץ.

הדחייה תאפשר הקמת ועדה שתתווה דרך להחלת ביטוח סיעודי ממלכתי ותמנע מצב שבו מאות אלפי אזרחים ייוותרו בסוף השנה ללא חלופה אף ששילמו למטרה זאת במשך שנים. נמסר גם כי השר כץ נועד עם שר הבריאות יעקב ליצמן כדי להכין הצעת חקיקה משותפת. גם ליצמן קרא בעבר להגדיל את מס הבריאות כדי לממן את הביטוח הסיעודי, ואף הכניס תכנית זו להסכם הקואליציוני. שר האוצר, משה כחלון, מתנגד בשלב זה להעלאת מסים כלשהי.