חדשות

נתוני מערכת הבריאות הישראלית: מובילים בתוחלת החיים, מפגרים בהשקעה ציבורית

ההשקעה הציבורית בבריאות בישראל היא רק 0.4% מהתוצר המקומי, לעומת ממוצע של 1.7% בחברות ארגון ה-OECD, לפי נתונים שפורסמו בדו"ח על מצב מערכות הבריאות במדינות החברות בו

אשפוז (אילוסטרציה)
אשפוז (אילוסטרציה)

תוחלת החיים בישראל מדורגת גבוה יחסית בקרב מדינות ה-OECD, ובשנת 2015 עמדה על 82.1 שנים – עלייה של 10.3 שנים מהמצב בשנת 1970. תוחלת החיים גבוהה יותר בקרב בעלי השכלה גבוהה לעומת בעלי השכלה נמוכה; בקרב גברים היא גבוהה בכ-7.5 שנים בהשוואה לבעלי רמת השכלה נמוכה ביותר; בקרב הנשים הפער הוא 5 שנים. הפערים בישראל גבוהים במעט מהממוצע במדינות ה-OECD, הארגון שבו חברות המדינות המפותחות בעולם.

נתונים אלה נכללים בדו"ח חדש - OECD - Health at a Glance 2017 -  שפורסם ביום שישי שעבר. כל הנתונים בו מתייחסים לשנת 2015.

מחברי הדו"ח מדגישים, כי אימוץ של אורח חיים בריא יותר, מצב כלכלי טוב יותר, שיפור בהשכלה וטיפול רפואי טוב יותר תרמו לעלייה בתוחלת החיים במדינות המפותחות בעשורים האחרונים. בכל מדינות ה-OECD הייתה עלייה של לפחות 10 שנים בתוחלת חיים מהלידה, בהשוואה למצב ב-1970, והממוצע עומד של 80.6 שנים.

תוחלת החיים הגבוהה ביותר ב-2015 הייתה ביפן - 83.9, ואחריה: ספרד ושווייץ - 83 שנים. הנמוכה ביותר - בלטביה (74.6) ובמקסיקו (75).

עוד עולה מהדו"ח:

  • אם שיעורי העישון ושתיית האלכוהול היו נמוכים ב-50%, תוחלת החיים הייתה עולה ב-13 חודשים. תוספת של 10% בהוצאה לבריאות לנפש במונחים ריאליים, הייתה מעלה את תוחלת החיים בממוצע ב-3.5 חודשים. בארה"ב ההוצאה לבריאות עלתה יותר מבכל מדינה אחרת מאז 1995, אך העלייה בתוחלת החיים הייתה נמוכה יחסית.
  • ההוצאה לבריאות לנפש במדינות ה-OECD עלתה ב-1.4% בממוצע לשנה, מאז 2009, לאחר המשבר הכלכלי של 2008, ובהשוואה ל-3.6% לשנה בשש השנים שקדמו ל-2009.
  • ההוצאה הממוצעת לנפש על בריאות הגיעה בשנת 2016 ל-4,003 דולר בשנה במדינות ה-OECD, בישראל ההוצאה נמוכה יותר: 2,822 דולר. ההוצאה הגבוהה ביותר, בארה"ב: 9,892 דולר לנפש, 17.2% מהתמ"ג.
  • ההוצאה הלאומית לבריאות כאחוז מהתמ"ג גבוהה יותר מ-11% בשווייץ, גרמניה, שוודיה וצרפת. בישראל היא הייתה בשנת 2016 רק 7.4% (כולל השקעות), שיעור יציב בעשור האחרון. ההוצאה הלאומית כאחוז מהתוצר נמוכה מהממוצע במדינות ה-OECD אבל ההוצאה הממשלתית נמוכה כמעט ב-50% מהממוצע. ההשקעה הציבורית בבריאות בישראל היא רק 0.4% מהתוצר המקומי, לעומת 1.7% הממוצע בין חברות הארגון.
  • הגברת השימוש בתרופות גנריות הביאה ברוב המדינות לחיסכון בעלויות. הוא הגיע ליותר מ-75% מנפח מכירות התרופות בארה"ב, צ'ילה, גרמניה, ניו זילנד ובריטניה, אך לפחות מ-25% בלוקסמבורג, איטליה, שווייץ ויוון.
  • יש שונות גדולה מאוד בין המדינות במתן אנטיביוטיקה. ביוון ובצרפת נפח המרשמים לאנטיביוטיקה גבוה מאוד, יחסית לממוצע ב-OECD. בישראל השימוש עדיין גבוה יחסית וישראל מדורגת במקום ה-13 מתוך 31 מדינות שדיווחו. ישראל ניצבת בבמקום ה-6 מתוך 13 מדינות שדיווחו על מתן אנטיביוטיקה לילדים עד גיל 9.
  • ביצוע ניתוחים קצרים נעשה במדינות ה-OECD שכיח יותר במסגרת אשפוז יום, במקום באשפוז הרגיל. לדוגמא: מרבית ניתוחי הקטרקט מבוצעים כיום באשפוז יום ב-20 מתוך 28 המדינות שדיווחו, אך בפולין, בטורקיה, בהונגריה ובסלובקיה פחות מ-60% מניתוחי הקטרקט מבוצעים באשפוז יום. בישראל, רק 7% מניתוחי הקטרקט נעשו במסגרת אשפוז רגיל בשנת 2015, ירידה מ-15% בשנת 2010.
  • על פי הדו"ח יותר מ-80% מהמטופלים דיווחו על חוויה חיובית ושביעות רצון במפגש שלהם עם הרופא, וציינו כי ההסברים היו מובנים והייתה מעורבות בקבלת החלטות.
  • אשפוזים לא הכרחיים למחלות כרוניות כמו סוכרת ואסתמה ירדו ברוב מדינות ה-OECD, מה שמצביע על שיפור שחל בטיפול הראשוני.
  • בישראל, שיעור האשפוז עקב אי-ספיקת לב גבוה מהממוצע במדינות ה-OECDי(248 ל-100,000 לעומת 228, בהתאמה), והיא דורגה במקום ה-14 מתוך 35 מדינות. גם אשפוז עקב אסתמה או מחלות כרוניות בדרכי הנשימה התחתונות היה בישראל גבוה מהממוצע - 259 ל-100,000 לעומת 237, בהתאמה. ישראל דורגה במקום ה-16 מתוך 37 מדינות. לעומת זאת, האשפוז עקב סוכרת נמוך בישראל - והיא דורגה במקום ה-6 מתוך 37 מדינות.
  • שיעור התמותה בתוך 30 יום לאחר התקפי לב או אירועים מוחיים בקרב חולים בגיל 45 ומעלה ירד במדינות רבות. בישראל, שיעור זה נמוך בהשוואה לממוצע ה-OECD. ישראל מדורגת במקום ה-5 בתמותה לאחר שבץ מוחי איסכמי ובמקום ה-12 לאחר התקף לב מתוך 22 המדינות שדיווחו.
  • בקרב מדינות ה-OECD, חל שיפור בשיעורי ההישרדות מסרטן. שיעור ההישרדות של חמש שנים לפחות מסרטן השד הגיע ל- 85% ומסרטן המעי הגס - 60%. שיעור ההישרדות מסרטן גבוה בישראל: היא מדורגת במקום ה-8 בשיעור ההישרדות מסרטן השד ובמקום הראשון מסרטן המעי הגס מתוך 36 מדינות.
  • במרבית מדינות ה-OECD הירידה בשיעורי העישון נמשכת ונראית הצלחה בהתמודדות עם השמנה ועם שתיית אלכוהול מופרזת. עם זאת הטיפול בזיהום האוויר מוזנח במדינות רבות.
  • שיעורי העישון ירדו ברוב מדינות ה-OECD, אך עדיין אחד מכל חמישה מבוגרים מעשן מדי יום. שיעורי המעשנים גבוהים במיוחד בטורקייה, יוון והונגריה ונמוכים במקסיקו. בישראל 19.6% מבני 15 ומעלה מעשנים באופן יומיומי, לעומת 19% בממוצע ב-OECD, ירידה מ-24.1% בשנת 2000. העישון נפוץ יותר בקרב גברים (25.3%, לעומת 23% בממוצע ב-OECD) בהשוואה לנשים (14.1%, לעומת 15% ב-OECD). דו"ח שפירסם משרד הבריאות בעניין, המראה עלייה בעישון בישראל, נמצא בהליך בדיקה.
  • מאז שנת 2000 ירדה צריכה האלכוהול ברוב מדינות ה-OECD, אך ב-13 מדינות עלתה הצריכה באותן שנים, בעיקר בבלגיה, איסלנד, לטביה ובפולין. בישראל צריכת האלכוהול לנפש, בשנה, בקרב האוכלוסייה הבוגרת היא רק 2.6 ליטר לנפש, לעומת 9 ליטר לנפש בממוצע ב-OECD.
  • 54% מקרב המבוגרים במדינות ה-OECD סובלים עודף משקל (כולל השמנת יתר), ו-19% עם השמנת יתר בלבד. בהונגריה, ניו זילנד, מקסיקו וארה"ב יותר מ-30% מהמבוגרים סובלים מהשמנת יתר. ישראל מדורגת בנושא זה במקום ה-15 מתוך 43 מדינות: 53% מהישראלים נמצאים בעודף משקל (overweight), מתוכם 17% במצב של השמנת יתר (obesity).
  • מספר המיטות הסיעודיות בישראל לכל 1,000 נפש מבני ה-65 ומעלה, קטן בכדי 50% בהשוואה לממוצע במדינות ארגון ה-OECD וקטן בכדי שני-שלישים בהשוואה להולנד, למשל. על כל 1,000 אזרחים יש בישראל רק 3 מיטות אשפוז לעומת 4.7 (הממוצע במדינות ה-OECD). במדינות המפותחות הממוצע הוא 9 מיטות.
  • התפוסה של בתי החולים בישראל עומדת על 94% לעומת 76% ממוצע במדינות הארגון.
נושאים קשורים:  חדשות,  OECD,  ארגון המדינות המפותחות,  השוואה בינלאומית,  השקעה,  מערכת הבריאות,  מדדים
תגובות