ארגון הרוקחים בשירות המדינה תובע לשתף רוקחים בתהליכי קבלת ההחלטות של הרופאים בבתי החולים וגם במרפאות קהילה בכל הנוגע למתן תרופות, כדי למנוע מינון שגוי, התוויה לא נכונה, כשלים מסכני חיים וטעויות אחרות בכל הנוגע לתרופות הנשנות וחוזרות.
עוד בעניין דומה
דרישה זו תעלה לדיון בסוף השבוע הקרוב, בכנס ארצי מיוחד לפרמקולוגיה מודרנית אותו יארח המרכז הרפואי "זיו" בצפת, ב-16-18 בנובמבר.
ארגון האירוע נעשה בשיתוף פורום מנהלי בתי המרקחת בבתי החולים וארגון הרוקחים. הרוקחים מצביעים על כך ששיתוף רוקח בצוות הרפואי המטפל בחולה, בבתי החולים או בקהילה, יביא להפחתה בטעויות ובכשלים אחרים מסכני חיים במתן תרופות, הגורמים לתמותה וחולי מיותר. מהלך זה, הם טוענים, יביא גם לשיפור באיכות הטיפול בחולים.
בכמה בתי חולים בארה"ב כבר קיימת הפרקטיקה של מינוי רוקח ליועץ תרופתי בכל מחלקה והוא משתתף בביקורי הרופאים ליד מיטות החולים
לדבריהם, מחקר ישראלי שנערך עוד בשנת 2016 הראה, כי מעל 2,000 איש מתים מדי שנה בארץ משימוש שגוי בתרופות. "מחקרים רבים מהארץ ומהעולם מוכיחים, כי טעויות הקשורות בטיפול התרופתי, בקהילה ובבתי החולים, נפוצות מאוד - אולם שיעור גבוה מהן ניתנות למניעה או להפחתה משמעותית, רק באמצעות שיתוף הרוקחים בתהליכי קבלת ההחלטות למתן תרופות למטופלים", אמר זוהיר פראג', מנהל שירותי הרוקחות במרכז הרפואי "זיו" בצפת, שיהיה מנהל הכנס.
פראג' הדגיש, כי נושא אקוטי זה חייב לעלות לדיון ציבורי. "מעורבות ברמה גבוהה של רוקח בקבלת ההחלטות של הרופאים בנוגע לטיפול התרופתי, יכולה להציל חיים", ציין.
משתתפי הכנס גם ידונו בממצאי סקר שערכה המועצה להשכלה גבוהה ושפורסם בראשית שנת הלימודים האקדמית שנפתחה לפני שבועיים. מהסקר עלה, כי התחום המבוקש ביותר ללימודים אקדמיים הוא מקצועות העזר הרפואיים, ובהם לימודי פרמקולוגיה. 3,660 ממשתתפי הסקר הציבו את המקצוע הזה בעדיפות ראשונה, אולם רק 1,750 מהם התקבלו למסלולי הלימוד.
"הדרישה הגבוהה ללימודי רוקחות היא חלק ממגמה נרחבת של התפתחות תחום הרוקחות בקצב אדיר בעשור האחרון", הוסיף פראג', "החוק בישראל מכיר מאז עשור ברוקח כמטפל. רוקחים משמשים כיום בתפקידים משמעותיים רבים במערכת הבריאות, הן כרוקחים קליניים בבתי החולים, והן כרוקחים בכירים בקופות החולים. בתחום הזה נעשים מחקרים רבים ורוקחים מעורבים בקביעת סל התרופות במדינת ישראל".
בין המרצים בכנס יהיה פרופ' אריק שינוול, מנהל המחלקה לטיפול נמרץ ביילוד במרכז הרפואי "זיו," שירצה על ההצלחה הרבה שבהצבת הרוקח טארק חוסיין כחלק מצוות המחלקה. ההצלחה באה לידי ביטוי בשלל מדדים המשפיעים לטובה על יכולת ההתפתחות וההישרדות של הפגים.
"בשנים האחרונות", אמר פרופ' שינוול לפני הכנס, "עובר תפקיד הרוקח שינוי משמעותי - המעצב מחדש את אופן הטיפול המוענק לחולים. הרעיון שהמטופל חייב לעבור מהרופא המומחה, לפיזיותרפיסט, לרוקח ומשם לעובד הסוציאלי – מיושן והוא עתיד לחלוף מהעולם. כיום הגישה השלטת היא הוליסטית: החולה נמצא במרכז והצוות המטפל בו מגיע אליו ומנהל אינטראקציה לגבי הטיפול שיקבל".
לדבריו, "גופי רפואה בינלאומיים עוסקים בתקופה זו על גיבוש סטנדרטים טיפוליים הכפופים לתפיסה החדשה הזאת וכן על האופן שבו יש לחנך סטודנטים ולהפגישם עוד בשנת הלימודים הראשונה עם פרויקטים המצריכים יציאה לקהילה וליווי המטופל במפגשיו עם צוותים רב תחומיים".
פרופ' שינוול ציין, שבכמה בתי חולים בארה"ב כבר קיימת הפרקטיקה של מינוי רוקח ליועץ תרופתי בכל מחלקה והוא משתתף בביקורי הרופאים ליד מיטות החולים, עובר על התיקים הרפואיים של החולים וממליץ לרופאים על המינון המתאים ועל השימוש הנכון בתרופות למטופלים. "אפשר לקוות", הדגיש, "שמגמה זו תאומץ במהרה גם בישראל, למען המטופלים ולמען השמירה על שלומם וחייהם".