"נגרם לי נזק אישי ונפשי נוראי. יצאתי מהסיפור הזה רק עם אולקוס, אבל מצבי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע"; כך אמר מנכ"ל המרכז הרפואי "הדסה", פרופ' זאב רוטשטיין במסגרת כתבה נרחבת שפירסם המגזין "ליידי גלובס" בסוף השבוע על הנזקים הנפשיים והפיזיים שנגרמו למנהלים ולגורמים שונים בעקבות חוויית השיימינג (ביוש) שעברו ברשתות חברתיות והלקחים שהפיקו בעקבותיה. רוטשטיין התייחס למאבק סביב המחלקה ההמטו-אונקולוגית ילדים ב"הדסה" השנה.

פרופ' רוטשטיין אמר: "השיימינג שעשו לי היה כל כך חסר פרופורציה עד כדי כך שאני הפכתי אחרי עשרות שנים כרופא, מנהל בית חולים, כמטפל בילדים ובמבוגרים - ל'רוצח' בעיני רבים. מה שאפשר את זה היו הרשתות החברתיות והטוויטרים למיניהם, שם אנשים מפרסמים דברים בלי בדיקה ובלי התייחסות לאדם שמולו הם עומדים, ופשוט משמיצים ופוגעים".

"קבוצת אנשים יכולה פשוט להתאגד ולעשות לבן אדם את המוות, כמו שעשו לי - וכך עברתי את השיימינג הנורא הזה. במקרה שלי הסתובבו אנשים עם ילדים חולי סרטן בחוצות ירושלים ועם שלטים מעליבים וניצלו את הילדים החולים והסובלים למען המטרה המסוימת שלהם. לא אפשרו לי לתת דין וחשבון על מה שהתכוונתי לעשות, ואף אחד לא רצה להקשיב לי".

"בהתחלה עוד הייתי נאיבי. האמנתי שאצליח להחזיר את הרופאים למחלקה וגם את האחיות והעובדות הסוציאליות", אמר פרופ' רוטשטיין, "אבל ביום שבו עמדתי מול מחלקה ריקה ממטפלים, ב-4 ביוני, נשברה הנאיביות שלי. יצאתי למלחמה קשה וכואבת למען הילדים. הבנתי שיש לפני רק מטרה אחת: למצוא רופאים".

"אני מרגיש עדיין רע מאוד, למרות שהשגתי 10 רופאים מצוינים למחלקה, ולמרות שהצלחתי לצאת לאחרונה מהמשבר הכי קשה שהיה לי בחיים"

כשנשאל איזה לקח למד מהארועים, השיב מנכ"ל הדסה: "מי שיורה קודם הוא זה שמצליח. הייתי, כביכול, המנהל הגדול והרשע מול ההורים והילדים הסובלים. אף אחד לא שאל את השאלות הנכונות או בירר את העובדות. המציאו פייק ניוז והוצג מצג שווא כאילו המנהל האכזר יוצא נגד הילדים. עד היום נמשכת ההסתה נגדי. מפגינים ברחובות ירושלים כאילו אין אף אחד שיטפל בילדים החולים. איזו זוועה נעשתה לי - הראו תמונות שנמרחו על קירות ובהן ילדים עם דם בידיהם. איך אני יכול להגיב להשמצות ברשת החברתית - פרי הסתה מתוכננת בלי גבולות?".

פרופ' רוטשטיין סיפר כי לאחר שילדיו ונכדיו (חמישה, בגילאי 40-20) ראו אותו מותקף ומושמץ "הם ראו שאני זקוק להם והחלו היות מעורבים וסיפרו ברשתות החברתיות מי אני באמת. הכאב בליבם היה נורא".

"התברר", הוסיף בשיחה עם המראיינת, "שגם אדם חזק כמוני מאוד נפגע והמשפחה נפגעת. ידעתי שרציתי לעשות רק טוב - אבל זה הרס אותי. למזלי, היו גם דברים שעזרו לי בסוף, אחרי חודשי מאבק ארוכים ונוראים. למשל: זוג הורים שהביאו לי לפני ראש השנה סל פירות גדול, כתודה שעזרתי לילדה שלהם. זה עזר לי במצב שלי, לצאת מהמשבר הנורא".

פרופ' רוטשטיין ציין עוד כי הפרשה כולה עדיין כואבת לו "וקשה מאוד לחזור לשגרה. זה גם משפיע על מאות הרופאים האחרים בבית החולים, שעבדו שנים יחד עם הרופאים שפרשו. התהפך אצלי משהו בסיסי: איבדתי אמון במקצוע הרפואה. נסדקה האמונה שהייתה לי בחלק גדול מעמיתיי הרופאים. אני מרגיש עדיין רע מאוד, למרות שהשגתי 10 רופאים מצוינים למחלקה, ולמרות שהצלחתי לצאת לאחרונה מהמשבר הכי קשה שהיה לי בחיים. הרגשת הרווחה הייתה שאחרי 36 שנים (בתחום הרפואי והניהולי) באו רופאים שהכירו אותי במשך שנים ותמכו בי ובמחלקה שהייתה זקוקה להם. כשאני רואה את המחלקה הזאת כיום אני מרוצה, אבל הכאב ועוגמת הנפש נשארו בליבי".

כשהתבקש לסכם את הפרשה, אמר מנכ"ל "הדסה": "כולם הפסידו - הילדים שטורטרו ממקום למקום, ההורים שעד היום לא יודעים את כל האמת, ואני עצמי, שיצאתי מהסיפור הזה, פיזית, רק עם אולקוס, אבל מצבי היה יכול להיות הרבה יותר גרוע. הפסדתי המון בשמונת החודשים (של המשבר) כשלא יכולתי לטפל בבית החולים. המוניטין שלי נפגע. המסר שחשוב לי להעביר הוא ש'פוטש' מהסוג הזה פוגע בכולם: מי שזורק בלוק בשלולית מזוהמת שלידו - מכנסיו לא יוצאים נקיים".

בדיווח נמסרה גם תגובת הורי הילדים החולים, הטוענים כי המשבר נוצר בשל החלטות ניהוליות של פרופ' רוטשטיין. "נכון שההורים הגביהו כל הזמן את הלהבות, אבל זה היה כדי שהנושא יישאר בעין הסערה", אמרה יועצת תקשורת לנושאי משברים שליוותה את קבוצת ההורים. לא נמסרה תגובה הרופאים שעזבו את "הדסה", אולם אלו האשימו גם הם את פרופ' רוטשטיין באחריות למשבר בשל שינוי אופי הטיפול בילדים חולי סרטן ב"הדסה" ואת שר הבריאות יעקב ליצמן שסירב לאפשר פתיחת מחלקת המטו-אונקולוגיה ילדים ב"שערי צדק".