במחקרים קליניים מבוקרים שהשוו את Liraglutide, אנאלוג ל-GLP1, עם פלצבו בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2 וסיכון קרדיווסקולרי גבוה שקיבלו טיפול רגיל, נמצא כי טיפול עם Liraglutide הסתיים בסיכון נמוך יותר לתוצא הראשוני (אוטם לבבי לא קטלני, שבץ לא קטלני או תמותה מסיבות קרדיווסקולריות) ותמותה. עם זאת, השפעות ארוכות טווח של Liraglutide על תוצאים כלייתיים בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2 נותרו לא ידועות.

מחקר חדש דיווח על תוצא כלייתי משני כפי שנקבע מראש בקרב מטופלים במחקר קליני אקראי שחולקו לקבלת Liraglutide או פלצבו. התוצא הכלייתי המשני היה תוצא מורכב שכלל הופעה חדשה של מיקרואלבומינוריה מתמשכת, מחלת כליות סופנית או תמותה כתוצאה ממחלה כלייתית. הסיכון לתוצאים כלייתיים נקבע על ידי שימוש באנליזת זמן-עד-אירוע בגישת כוונה-לטפל. בנוסף נעשתה אנליזה לשינויים ב-eGFRי(estimated glomerular filtration rate) ואלבומינוריה.

סך הכל 9,340 מטופלים עברו רנדומיזציה, עם משך מעקב חציוני של 3.84 שנים. תוצא כלייתי אירע בפחות מטופלים בקבוצת ה-Liraglutide בהשוואה לקבוצת הפלצבו (268 מתוך 4,668 מטופלים בהשוואה ל-337 מתוך 4,672; Hazard ratio 0.78 ; 95%CI 0.67-0.92 ; p=0.003). תוצאות אלו הונעו בעיקר מכך שהופעה חדשה של מיקרואלבומינוריה מתמשכת, אירעה בפחות מטופלים בקבוצת ה-Liraglutide בהשוואה לקבוצת הפלצבו (161 בהשוואה ל-215 מטופלים ; Hazard ratio 0.74 ; 95%CI 0.60-0.91 ; p=0.004). שיעור תופעות לוואי כלייתיות היה דומה בין קבוצת ה-Liraglutide לקבוצת הפלצבו (15.1 אירועים ו-16.5 אירועים ל-1,000 שנות מטופל), כולל שיעור acute kidney injuryי(7.1 ו-6.2 אירועים ל-1,000 שנות מטופל, בהתאמה).

ה-eGFR ירד באופן עקבי במשך כל המחקר, אך הירידה הייתה מתונה יותר בקרב קבוצת ה-Liraglutide בהשוואה לקבוצת הפלצבו (יחס מוערך כעבור 36 חודשים 1.02 ; 95%CI 1.00-1.03 ; p=0.01, תואם לפחות 2% ירידה בקבוצת הLiraglutide). בנוסף, יחס האלבומין-לקריאטנין בשתן גדל פחות בקבוצת ה-Liraglutide, תואם ליחס נמוך ב-17% בקבוצת ה-Liraglutide לעומת קבוצת הפלצבו כעבור 36 חודשים (יחס מוערך 0.83; 95%CI 0.79-0.88 ; p<0.001). העלייה המתונה יותר באלבומינוריה בקבוצת ה-Liraglutide הייתה ללא תלות מ-eGFR  ואלבומינוריה בבסיס.

אנליזה שניונית זו הדגימה כי, כאשר נוסף לטיפול רגיל, טיפול עם Liraglutide הסתיים בשיעור נמוך יותר של הופעה חדשה והתפתחות של מחלת כליות סוכרתית בהשוואה לפלצבו.

מקור:

Mann JF, Ørsted DD, Brown-Frandsen K, Marso SP, Poulter NR, Rasmussen S, Tornøe K, Zinman B, Buse JB. Liraglutide and Renal Outcomes in Type 2 Diabetes. New England Journal of Medicine. 2017 Aug 31;377(9):839-48.