התסמונת המטבולית ככל הנראה מאיצה הזדקנות ביולוגית היכולה להוביל לסיבוכים קרדיווסקולריים וסיבוכי זקנה. מטרת מחקר נרחב זה הייתה לבחון קשרים אורכיים בין התסמונת המטבולית, מרכיביה וסמנים של הזדקנות תאית: מספר עותקי DNA מיטוכונדריאלי בלויקוציטים (mtDNAcn) ואורך טלומרים (TL).
עוד בעניין דומה
החוקרים כללו 989 משתתפים ממחקר ה-Coronary Artery Risk Development in Young Adult.יMtDNAcn נמדדו בשנים 15 ו-25 למחקר ואורך טלומרים בשנים 15, 20 ו-25 באמצעות PCR כמותי. מרכיבי התסמונת המטבולית (היקף מותניים, טריגליצרידים, רמות HDL, לחץ דם וסוכר בצום נקבעו בשנים 15, 20 ו-25. בוצע שימוש במשוואת הערכה כללית ומודל רגרסיה ליניארי עם תקנון לגורמים סוציודמוגרפיים וגורמי אורח חיים על מנת לבחון קשרים בין תסמונת מטבולית והזדקנות תאית בכל נקודות הזמן, תסמונת מטבולית בתחילת המחקר ושינויים בהזדקנות תאית על פני 10 שנים, הזדקנות תאית בתחילת המחקר ושינויים על פני 10 שנים בתסמונת המטבולית ושינויים על פני 10 שנים בתסמונת המטבולית ובהזדקנות התאית.
החוקרים מצאו כי mtDNAcn ו-TL נמצאו כקשורים באופן שלילי עם גיל (mtDNAcn: B=-4.76; p<0.001; TL: B-51.53; p<0.001) אך בקורלציה חיובית (r=0.152; p<0.001). רמות טריגליצרידים גבוהות נמצאו כקשורות עם mtDNAcn נמוך ורמות HDL נמוכות נמצאו כקשורות עם אורך טלומרים קצר. היקף מותניים גדול לאחר 15 שנים (B=-7.23; p=0.05), גלוקוז (B=-13.29; p=0.001), מספר האי-סדירויות המטבוליות (B=-7.72; p=0.02) ותסמונת מטבולית (B=-28.86; p=0.006) ניבאו ירידה גדולה יותר לאחר עשר שנים ב-mtDNAcn אך לא ב-TL. עלייה בהיקף מותניים לאחר עשר שנים נמצאה כקשורה בשחיקת טלומרים על פני עשר שנים (B=-27.61; p=0.04).
המידע האורכי שנבחן הדגים כי חלק מרכיבי התסמונת המטבולית קשורים בהפחתה ב-mtDNAcl ו-TL וייתכן ועל ידי כך גורמים להאצת הזדקנות תאית אך הזדקנות תאית לא גורמת להאצה בהופעת התסמונת המטבולית.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
