חדשות

נייר עמדה ישראלי חדש: עדיף התקן תוך-רחמי על גלולות נגד הריון לנערות

"לאחר קבלת נתונים מצטברים, אנחנו ממליצים בקו הראשון לכל נערה התקן תוך רחמי למניעת הריון" נכתב בנייר עמדה של האיגוד הישראלי לגיניקולוגיה

התקן תוך רחמי המבוסס על נחושת (צילום: אילוסטרציה)

נייר עמדה חדש של האיגוד הישראלי לגינקולוגיה בהר"י קובע, שהתקן תוך-רחמי בטוח לשימוש במתבגרות ועשוי לחסוך תופעות לוואי משימוש בגלולות נגד הריון. בנייר העמדה נכתב, כי שיעור ההריונות הבלתי רצויים נמוך משמעותית אצל נערות הנושאות את ההתקן, בהשוואה לנערות שנוטלות גלולות. על נייר העמדה דווח אתמול (ג') באתר Ynet.

ההתקן התוך רחמי קיים כבר מתחילת המאה ה-20. הפופולריות שלו גברה בשנות ה-70'. בעוד התקנים ישנים עשויים נחושת, שמונעת השרשת העובר ברחם והריון, אלה החדשים מפרישים פרוגסטרון שמונע את ההיריון.

בדיווח נמסר, כי על נייר העמדה שפורסם כעת חתומים 12 מומחים בכירים בגינקולוגיה מבתי החולים השונים בארץ. בהקדמה הדגישו מחברי המסמך כי התקן תוך-רחמי הוא אמצעי מניעה ארוך טווח, יעיל ובטוח.

"התקן נחושת", נכתב בנייר העמדה, "מומלץ לתקופה של חמש שנים, אך ניתן להשאירו בבטחה גם תקופות ארוכות יותר. ההתקן המפריש הורמונים מיועד ל-3 או 5 שנים", על-פי הסוג.

מדי שנה מתבצעות בישראל כ-20 אלף הפסקות הריון – כ-1,000 מתוכן של נערות עד גיל 20, רובן חילוניות שאינן מהמגזר הערבי.

החדרת ההתקן התוך רחמי אורכת כשתי דקות במרפאת הגינקולוג. ההתקן איננו בסל התרופות, כך שמדובר בפעולה בתשלום פרטי מלא עבורו ועבור הפרוצדורה. ההתקן מונע הריון ביותר מ-98% מקרב המשתמשות. במקרים נדירים עלול לגרום לדלקת באגן, לניקוב הרחם, לפליטה של ההתקן מבלי משים וכך לכניסה להריון במפתיע או להיריון חוץ-רחמי.

מחברי הנייר, לפי הדיווח ב-Ynet, קבעו שניתן להמליץ על שימוש בהתקן לסוגיו השונים לאישה ללא תלות בגילה או בעובדה אם ילדה או לא. החידוש הוא בקביעת המומחים שההתקן הוא אמצעי בטוח ויעיל גם למתבגרות ולנשים צעירות שטרם ילדו ומקיימות פעילות מינית וזקוקות להגנה ארוכת טווח.

בדיווח צוטט ד"ר אריה ישעיה, יו"ר החברה הישראלית לאמצעי מניעה ובריאות מינית ומנהל השירות הגניקולוגי לילדות ומתבגרות בבית החולים "שניידר" ו"בילינסון", שאמר: "לאחר קבלת נתונים מצטברים, אנחנו ממליצים בקו הראשון לכל נערה התקן תוך רחמי למניעת הריון".

במסמך מציינים עוד מחבריו שניתן להתקין התקן במהלך כל החודש, כל עוד נשללה האפשרות שהאישה כבר בהריון. אין צורך בטיפול אנטיביוטי מונע לפני או אחרי הכנסת ההתקן מחשש לכאורה מפני זיהום.

עוד דווח, כי מחברי נייר העמדה ציינו שההתקן התוך רחמי עם נחושת הוא האמצעי היעיל ביותר במצבי חירום - כלומר להשגת הגנה נגד הריון לאחר יחסי מין לא מוגנים, בתנאי שהוחדר תוך 5 ימים. עם זאת ההתקן איננו מגן מפני מחלות המועברות ביחסי מין.

נושאים קשורים:  חדשות,  התקן תוך רחמי,  נייר עמדה,  האיגוד הישראלי לגיניקולוגיה,  Ynet,  גלולות למניעת הריון
תגובות
אנונימי/ת
08.11.2017, 19:25

התקן תוך רחמי לנערות אכן מומלץ. אולם לומר שהפרו דורה אורכת כשתי דקות (?) , לא הייתי אומר. הכנסת ההתקן כואבת. לנשים שלא ילדו - כואבת מאד . להכניס התקן שלא בזמן הוסת - כואב מ א ד .
מניסיון של הרבה שנים במקצוע ..

אנונימי/ת
09.11.2017, 01:16

יש נשים המפתחות אשרמן סינדרום אחרי התקן. ייתכן כי יש תת דווח על כך בשל העובדה שעד היום חלק ניכר מהנשים המכניסות התקן הן נשים שאינן רוצות עוד ללדת. מנין הבטחון שבנשים שטרם ילדו לא תהיה יותר עקרות לאחר התקן?

אנונימי/ת
09.11.2017, 08:02

מניסיון של בן זוג: עלולה להיות הרגשה מאוד לא טובה למטופלת למשך תקופה אחרי החדרת ההתקן. בן הזוג יכול להרגיש בנוכחות ההתקן ואם הוא איננו בן זוג קבוע הדבר גם יכול להפריע בקיום יחסי מין מספקים