מחקרים

האם "אפילפסיה שפירה של הילדות" היא אכן שפירה?

מחקר ישראלי זה בחן את ההשפעה של פעילות אפילפטית במהלך שינה על תפקוד קוגניטיבי בילדים עם אפילפסיה שפירה של הילדות עם התפרצות צנטרו-טמפורלית

גלי מוח (צילום: אילוסטרציה)

אפילפסיה שפירה של הילדות עם התפרצות צנטרו-טמפורלית היא מחלה המתבטאת בין גילאי 4-10 ומאופיינת על ידי ממצאי EEG וממצאים קליניים טיפוסיים. למרות פרוגנוזה מעולה במחלה זו, ישנם דיווחים על קשיים קוגניטיביים, שפתיים והתנהגותיים קלים וקושי קל בפיתוח מיומנויות מוטוריקה עדינה.

בצורתה הא-טיפית, סטטוס אפילפטיקוס חשמלי במהלך שנת גל איטי ופעילות אפילפטופורמית מתמשכת במהלך שינה יכולים להוביל להדרדרות נוירוקוגניטיבית קשה. מטרת מחקר זה הייתה לבחון את ההשפעה הקוגניטיבית של פעילות אפילפטופורמית מרובה, שאינה עונה על ההגדרות של סטטוס אפילפטיקוס במהלך שנת גל איטי, והמתגלה באופן אקראי בילדים ללא פגיעה אינטלקטואלית גלויה.

החוקרים ביצעו סקירה רטרוספקטיבית של תיקים רפואיים וסריקות EEG מ-34 ילדים עם אפילפסיה שפירה של הילדות עם התפרצות צנטרו-טמפורלית שעברו הערכה נוירוקוגניטיבית. ההערכה הנוירוקוגניטיבית כללה פריטים בתחומים הבאים: יכולת קשב, זיכרון, שפה, מוטוריקה עדינה והתנהגות. חולים חולקו לשתי קבוצות על פי אינדקס גל הזיז ב-EEG שבוצע במהלך שינה עם סף של 50%. בוצעה השוואה בין הקבוצות בהיבט תפקוד נוירוקוגניטיבי.

החוקרים מצאו כי ילדים עם פעילות אפילפטופורמית של יותר מ-50% אובחנו בגיל צעיר באופן מובהק סטטיסטית (5.13±1.94 שנים לעומת 7.17±2.45; p=0.014), סבלו מפחות פרכוסים מבוקרים וקיבלו יותר תרופות אנטי-אפילפטיות. עם זאת, לא נצפה הבדל בתפקוד קוגניטיבי בין הקבוצות פרט לרכיב המוטוריקה העדינה (לוח מחורר). ברכיב זה הילדים עם פעילות תכופה יותר השיגו ציונים נמוכים יותר (-0.79±0.96 לעומת 0.20±1.05, p=0.011)

מסקנת החוקרים היא שבמחקר זה לא נצפה כי פעילות אפילפטופורמית תכופה המתגלה באופן אקראי משפיעה לרעה על קוגניציה בילדים עם אפילפסיה בניגנית של הילדות עם התפרצות צנטרו-טמפורלית. ככל הנראה אין צורך בטיפול אגרסיבי במחלה זו.

מקור:

Nissenkorn, A. et al. (2017) European Journal of Pediatric Neurology. 21(6), 858

נושאים קשורים:  מחקרים,  אפילפסיה,  אפילפסיה בניגנית של הילדות,  קוגניציה,  פרכוסים,  התפרצות צנטרו-טמפורלית,  EEG
תגובות