בסדרת מחקרים שנעשו במערך הנוירולוגי של המרכז הרפואי "איכילוב תל-אביב" נמצא, כי חולי פרקינסון המשתתפים בפעילות של אימון הליכה על מסוע תוך שימוש בטכנולוגיית מציאות מדומה חווים ירידה גדולה יותר במספר הנפילות לעומת אלו שמבצעים אימון הליכה על מסוע ללא מציאות מדומה, וכי הדבר נובע משינוי בתבנית פעילות מוחם.

המחקרים נעשו במעבדה לחקר ההליכה והקוגניציה באיכילוב ופורסמו החודש בכתב העת של איגוד הנוירולוגיה האמריקני Neurology.

עורכי המחקר הדגישו כי הממצאים גם מדגימים בעזרת בדיקת הדמיה תפקודית (functional MRI), כי לאחר האימון חל שינוי בתבנית הפעולה המוחית אצל חולים שקיבלו אימון הליכה על מסוע בסביבת מציאות מדומה, לעומת התבנית שנראתה אצל חולי פרקינסון שעסקו באימון הליכה על מסוע בלבד.

ד"ר ענת מירלמן, ד"ר ענבל מידן ופרופ' ג'ף האוסדורף, שערכו את המחקרים, הדגישו שזו הפעם הראשונה שנראו שינויים ספציפיים בפעילות המוחית בעקבות אימון מוטורי-קוגניטיבי לעומת אימון מוטורי בלבד. שינויים אלה, ציינו, יכולים להסביר את הירידה הגדולה יותר שנצפתה במספר הנפילות בקרב חולי פרקינסון.

ד"ר ענת מירלמן על רקע מתאמן בסביבת מציאות מדומה (צילום: "איכילוב")

תוצאות המחקר גם מעלות שלתהליכי חשיבה וקוגניציה יש קשר הדוק עם נפילות אצל חולי פרקינסון

חולי הפרקינסון שהשתתפו באימון ההליכה על מסוע בסביבה וירטואלית הציגו גם שיפור גדול יותר במהירות ההליכה תוך כדי מעבר מכשולים ובציון המשקף יכולת קשב, מסרו החוקרים. זאת, בהשוואה לחולים שהשתתפו באימון הליכה על מסוע בלבד.

השיפור שחל ביכולות אלו תאם את השינויים בתבנית הפעולה המוחית, שכללו ירידה בפעילות באזורי מוח קדמיים שאחראיים על תהליכי חשיבה, תכנון ותפקודים ניהוליים. מנגד, החולים שהשתתפו באימון מוטורי בלבד על מסוע הראו שינוי בתבנית הפעולה המוחית רק באזור האחורי של המוח שאחראי על שיווי המשקל והקואורדינציה.

תוצאות המחקרים הובילו את החוקרים למסקנה שסוג האימון הביא לשינויים הספציפיים בתבנית הפעולה המוחית של חולי פרקינסון.

עוד ציינו החוקרים, כי תוצאות המחקר גם מעלות שלתהליכי חשיבה וקוגניציה יש קשר הדוק עם נפילות אצל חולי פרקינסון ולכן שיקום קוגניטיבי משפר את יעילות השיקום המוטורי בהפחתת מספר הנפילות.

"ממצאי מחקר", מסרה ד"ר מירלמן, "מחזקים את ההשערה שאימון מוטורי-קוגניטיבי יוצר שינויים פלסטיים ברשתות מוחיות ספציפיות, וכך מקטין את הצורך בהפעלת מנגנוני פיצוי ומאפשר תפקוד יעיל יותר. לממצאים אלו השלכות חשובות בבחירת סוג האימון שנתאים מעתה למטופלים השונים במטרה לשפר את ההליכה שלהם ולהפחית בנפילות.

"בנוסף, הממצאים מראים כי גם בנוכחות מחלות נוירו-דגנרטיביות, פעילות גופנית יכולה לשנות את המוח בצורה חיובית וכי שינויים אלה יכולים לשפר את תפקודם היומיומי".

במאמר קודם שפורסם לפני כשנה בעיתון Lancet הראו ד"ר מירלמן ושותפיה כי אימון מוטורי-קוגניטיבי הכולל הליכה על מסוע במציאות מדומה הכוללת מעבר מכשולים הביא לירידה ניכרת במספר הנפילות, שהייתה גדולה יותר מאשר אימון הליכה על מסוע ללא עומס קוגניטיבי.