חדשות

מחקר ישראלי: פרוסופגנוזיה מולדת עשויה להיגרם מהבדל בקישוריות העצביות במוח

לפי מחקר חדש, התופעה, המתבטאת בקושי לעבד ולזהות את פניהם של אנשים, עשויה לנבוע מהבדלים בתבנית הקישוריות העצביות שבין אזורים מוחיים

בדיקת fMRI (צילום: ויקיפדיה)
בדיקת fMRI (צילום: ויקיפדיה)

פרוסופגנוזיה (prosopagnosia) מולדת, הפרעה נוירו-התפתחותית המתבטאת בקושי לעבד תמונת פנים (המכונה גם Face Blindness), עשויה לנבוע מהבדלים בתבנית הקישוריות העצביות שבין אזורים מוחיים; כך עולה ממחקר חדש שבוצע על-ידי צוות מאוניברסיטת בן גוריון בבאר-שבע ביחד עם חוקרים מאוניברסיטאות פרינסטון וקרנגי מלון בארה"ב, יחד עם מדענים ממכון ויצמן והמכון הטכנולוגי בחולון.

דו"ח המחקר, שמומן על ידי הקרן הישראלית למדעים והקרן הלאומית למדע של ארה"ב, פורסם באחרונה בכתב העת eLIFE. ממצאי המחקר עשויים לאפשר לחקור גם את הבסיס להפרעות נוירו-התפתחותיות אחרות כמו דיסלקציה, מאחר שייתכן שגם הן קשורות לקישוריות חריגה שבין רשתות עצביות במוח.

את המחקר הובילה פרופ' גליה אבידן מהמחלקה לפסיכולוגיה ומדעי הקוגניציה והמוח באוניברסיטת בן-גוריון, יחד עם הדוקטורנט גדעון רוזנטל והפוסט-דוקטורנטית מיכל טנצר. יחד אתם השתתפו במחקר פרופ' אורי חסון מאוניברסיטת פרינסטון, פרופ' מרלין בהרמן מ"קארנגי מלון" וד"ר ארז סימוני מהמכון הטכנולוגי בחולון וממכון וייצמן.

המחקר כלל שימוש בהדמיה תפקודית של המוח (fMRI) והוא הראה שזיהוי פנים תקין תלוי בפעילות מתואמת של כמה אזורים מוחיים. על פי המחקר, תבנית הקישוריות שבין קבוצת אזורי ליבה בחלק האחורי של המוח המעבדת את המאפיינים החזותיים של הפנים, לבין אזורים נוספים, קדמיים יותר, המעבדים מאפיינים מופשטים יותר כמו הבעות רגשיות וזיכרונות הקשורים בפנים, היא קריטית לעיבוד התקין של תמונת הפנים.

"בקרב המתנדבים הבריאים הקורטקס הטמפורלי הקדמי היה מקושר מאוד לאזורים רבים אחרים הקשורים לעיבוד הפנים; בקרב הלוקים בפרוסופגנוזיה מולדת נמצא שתבנית הקישוריות הזו חסרה"

כ-2% מהאוכלוסייה נולדים עם קושי בזיהוי פנים (פרוסופגנוזיה מולדת). לאנשים אלה אין פגיעות אנטומיות ברורות במוח. סריקות מוח תפקודיות מגלות אצלם פעילות נורמלית באזורי הליבה של הרשת העצבית שמבצעת את עיבוד תמונת הפנים. אבל הם נוטים לזהות אנשים אחרים על-פי שפת גוף, תסרוקת, צורת הליכה, אבל לא על פי תמונת הפנים.

ההפרעה נחשבת נדירה, אבל השאלה המתבקשת היא: מדוע האנשים האלה מתקשים בזיהוי פנים מוכרות של אנשים הקרובים להם?
"אפשרות אחת", אמרה פרופ' אבידן, "היא שההפרעה משקפת הבדלים במספר החיבורים ובמאפייניהם (או ב"קישוריות") שבין אזורי המוח השייכים לרשת עיבוד הפנים. כדי לבדוק את ההשערה הזו, ערכנו השוואה בין תבניות הקישוריות אצל אנשים הלוקים בפרוסופגנוזיה מולדת לעומת מתנדבים בריאים.

"בקרב המתנדבים הבריאים, אזור ברשת עיבוד הפנים - הקורטקס הטמפורלי הקדמי - היה מקושר מאוד לאזורים רבים אחרים הקשורים לעיבוד הפנים. כלומר, הוא שימש כ'מרכז' רשת עיבוד הפנים. בקרב הלוקים בפרוסופגנוזיה מולדת נמצא שתבנית הקישוריות הזו חסרה.

"במקום זאת, מספר אזורי ליבה אחוריים יותר, המעורבים בעיבוד המאפיינים החזותיים הבסיסיים של הפנים, היו מקושרים יותר זה לזה. ככל שה'היפר-קישוריות' הייתה גדולה יותר - כך יכולות עיבוד הפנים של המשתתפים היו טובות יותר".

ממצאי המחקר, הוסיפה פרופ' אבידן, "סוללים את הדרך לפיתוח כלים המבוססים על הדמיה תפקודית לאבחנה של פרוסופגנוזיה מולדת. גישה זו תאפשר לחקור גם את הבסיס להפרעות הנוירו-התפתחותיות האחרות שייתכן שגם הן קשורות לקישוריות חריגה בין רשתות העצבים במוח".

לדבריה, "אפשר לומר שהמחקר סיפק מבט 'ממעוף הציפור' על רשת זיהוי הפנים ושפך אור חדש על שאלות מהותיות. לדוגמא: אילו מאפיינים של מבנה המוח מונחים ביסוד ייצוג פנים נורמלי? וכן אילו מאפיינים של הרשת אינם מתפקדים בצורה תקינה כשזיהוי הפנים פגוע".

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  פרוסופגנוזיה מולדת,  זיהוי פנים,  מוח,  fMRI,  פרופ' גליה אבידן
תגובות