מטרת עבודה זו הייתה לבחון את הקשר בין נמנום במהלך היום והימצאות/היארעות סוכרת על בסיס סקירת ספרות שיטתית ומטה-אנליזה.

לטובת העבודה נסקרו מאגרי המידע Embase, Medline, Pubmed
ו-Web of Science. מחקרים רלוונטיים נבחרו על ידי שני סוקרים עצמאיים. הקשר בין נמנום במהלך היום (ללא קשר למשכו), תנומות ארוכות (שעה ויותר ליום) ותנומות קצרות (שעה ומטה ליום) והסיכון לסוכרת הוערכו לפי סוגי המחקרים. שיעורים כלליים נקבעו על פי אפקט אקראי או קבוע עם מטה-אנליזת שונות הופכית. הטרוגניות המחקרים השונים הוערכה על ידי מבחן I² והסיבה להטרוגניות נבדקה על ידי אנליזת מטה-רגרסיה.

בעבודה הוכללו עשרה מחקרים (ארבעה מחקרי חתך ושישה מחקרי עוקבה אורכיים) בהשתתפות 304,885 אנשים ו-20,857 מקרי סוכרת. הימצאות ממוצעת של נמנום הייתה 47%. אנשים המנמנמים היו בעלי סיכון גבוה לסוכרת בשני סוגי המחקרים. עם זאת, נמצאה הטרוגניות רבה בין המחקרים. תנומות ארוכות נמצאו כקשורות בהיארעות והימצאות שינה ובמיוחד באנשים המנמנמים מעל שעה ביום. לאנשים אלו נמצא סיכון גבוה ב-31% לפתח סוכרת בזמן תקופת המעקב (רווח בר-סמך 95%, 2-67%). לעומת זאת, לא נמצא קשר בין אנשים עם תנומות קצרות וסוכרת במחקרי העוקבה.

מסקנת החוקרים היא כי נמנום יומי מעל שעה קשור בסיכון מוגבר להימצאות והיארעות סוכרת. עם זאת, יש צורך במחקרים נוספים כדי לאשש תוצאות אלו.

מקור: 

Guo, V.Y. et al. (2017) Sleep Medicine. 37, 105.