למעלה ממיליארד איש בעולם מעשנים לפי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO). טבק נחשב לאחד מגורמי התחלואה המובילים בעולם ואחראי לכ-5.5 מיליון מקרי מוות מדי שנה. אדם מעשן נמצא בסיכון של 50% למוות מוקדם כתוצאה מסיבוך של עישון.

הסיגריות האלקטרוניות נולדו כביכול כדי לשמש תחליף למוצרי הטבק, ובעשור האחרון גובר השימוש בהן. זאת, מכיוון שיותר חברות סיגריות החלו לייצר יותר ויותר דגמים שלהן (חלק מהסיגריות האלקטרוניות דומות לסיגריות רגילות וחלקן למוצרים יומיומיים כגון עטים ודיסק-און-קי), ומכיוון שחלה עלייה משמעותית בפרסומן ושיווקן.

עם העלייה בשימוש בסיגריות הללו, מתרחב גם המחקר על השפעותיהן.

הסיגריה האלקטרונית אמנם לא מכילה טבק אך מכילה ניקוטין – אחד החומרים הפעילים שבטבק. כלומר, היא לא מכילה את כל ה-7,000 הכימיקלים ובהם כ-70 חומרים הידועים כמסרטנים שקיימים בטבק. ולכן היא משווקת כבריאה הרבה יותר מסיגריה רגילה ואף כאמצעי לגמילה מעישון. היא פועלת באמצעות אידוי נוזל. בזמן השאיפה הלחץ הנוצר מפעיל את המאדה שמחמם את הנוזל ויוצר אדים דמויי עשן. אדים אלו נשאפים דרך הפה בדומה לעשן של סיגריה רגילה ולאחר מכן ננשפים החוצה.

"סקירה ב-JAMA Pediatrics העלתה, כי בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים לא-מעשנים, שימוש ראשוני בסיגריה אלקטרונית הגביר משמעותית את הסיכוי להתחיל לעשן סיגריות רגילות"

כיום קיימים מאות דגמים של סיגריות אלקטרוניות עם אלפי סוגי נוזלים. הנוזלים מורכבים בעיקר מניקוטין, חומרי טעם כגון קפה ופירות, פרופילן גליקול וגליצרין צמחי - חומרים שבתעשיית המזון מוספים בין השאר כדי לשמור על לחות, ולשם כך הם מוספים גם לסיגריות הרגילות והאלקטרוניות.

על אף שפרופילן גליקול נתפס כבלתי מזיק במזון, השפעותיו בשאיפה עדיין אינן ידועות לחלוטין, אך ידוע שהוא עלול לגרום לגירויים במערכת הנשימה. ובעת חימום משתחרר מהגליצרין הצמחי אקרולאין - חומר מחמצן שעלול לפגוע ברקמת הריאה.

בנוסף, ישנם חומרים נדיפים שעלולים להשתחרר בתהליך אידוי הנוזל שבסיגריה האלקטרונית ולהיות מסרטנים. לדוגמה, החומר טולואן (הידוע גם כמתיל בנזן, המשמש לייצור דבק ומדללי צבע). הגם שלרוב ריכוז החומרים המסרטנים בסיגריות האלקטרוניות נמוך בהרבה מזה שקיים בסיגריות הרגילות, יש בהן חומרים מזיקים נוספים, כדוגמת מתכות כבדות (למשל ניקל ועופרת), שעלולים להיות מסרטנים בעקיפין ובאופן מצטבר. מתכות אלו עלולות להשתחרר מהסליל המשמש לחימום הנוזל ולפגוע בגוף במנגנונים שונים. לדוגמה, עופרת משחררת רדיקלים חופשיים וכך מגבירה תהליכי חמצון ודלקת בתאי הגוף ומפחיתה פעילות של נוגדי חמצון. וכך היא גורמת לעקה והרס של התאים. ניקל עלולה לפגוע במנגנוני התיקון של הדנ"א (החומר הגנטי בתא) וכך לתרום להיווצרות מוטציות גנטיות מסרטנות. בנוסף, ניקל פוגעת בפעילות תאי מערכת החיסון שנקראים Natural Killer (תאי הרג טבעי) שבין היתר תפקידם לחסל תאים סרטניים.

כך שעל אף שהנוזל שבסיגריה האלקטרונית לא מכיל את שלל הכימיקלים המזיקים שבטבק, ניתן להבין שהוא לא לגמרי בטוח לשימוש. ומכיוון שלא תמיד קיים פיקוח הדוק על כל סוגי הנוזלים, תוכנם משתנה ולעתים לא ידוע במדויק, ומכאן הקושי בהערכת הנזקים הנלווים.

"על אף שהנוזל שבסיגריה האלקטרונית לא מכיל את שלל הכימיקלים המזיקים שבטבק, ניתן להבין שהוא לא לגמרי בטוח לשימוש"

בעשור האחרון דווחו מקרים של הרעלת ניקוטין חריפה, בייחוד בשל צריכת נוזל עם ריכוז ניקוטין גבוה בתדירות גבוהה, או בשל בליעת הנוזל במקום בעישונו (אם מכיוון שהוא מגיע בבקבוקון וניתן לטפטפו לפה או בשל טעות, למשל של ילדים) או מכיוון שכמות גדולה שלו באה במגע עם העור (לדוגמה אם יש נזילה מהסיגריה). בהמשך לכך, בשנים האחרונות דווחו מקרים של פניות לחדרי מיון ולמרכזי הרעלה בעקבות הרעלת ניקוטין עקב שימוש בסיגריה אלקטרונית.

בנוסף, חשוב להזכיר כי על אף שהכימיקלים המזיקים הרבים שמצויים בטבק לא מצויים בסיגריה האלקטרונית, עדיין יש בה כאמור ניקוטין בכמויות משתנות. ושימוש ממושך בניקוטין כשלעצמו מסכן את המשתמשים בשלל נזקים בריאותיים.

מכאן עולה שוב חשיבות ההתייחסות לסיגריה האלקטרונית כאל מוצר שאינו חף מסכנות. ניקוטין הוא חומר ממכר, אשר בדומה לחומרים ממכרים אחרים מפעיל את מרכז הגמול במוח. מרכז זה נמצא באזורי מוח עמוקים ומטרתו האבולוציונית היא לשדר כי בוצעה פעולה חיובית שיש לחזור עליה. המוליך העצבי (נוירוטרנסמיטר) העיקרי הפועל במערכת הגמול הוא דופמין. בעת צריכת ניקוטין עולות רמות הדופמין באזור מערכת הגמול עד פי 2.5. מכאן נוצרות תחושות גמול ועונג והאדם מקבל חיזוק חיובי, מבין שביצע פעולה "רצויה" ובהמשך יחזור עליה. אך לאחר שימוש ממושך בניקוטין, כמו בחומרים ממכרים אחרים, הגוף יסתגל ל"תחושת האופוריה" ויידרשו לו גירויים חזקים יותר להפרשת הדופמין. וכך גובר הסיכון להתמכר לחומרים נוספים.

עם זאת, לצד הנזקים האפשריים, עולה הטענה שבעזרת סיגריות אלקטרוניות אנשים עשויים להפסיק לעשן מוצרי טבק או לצמצם את השימוש בהם משמעותית. בסקירה שהתפרסמה ביולי בכתב העת היוקרתי British Medical Journal נותחו חמישה מחקרים גדולים שבוצעו בארה"ב וכללו כ-160,000 איש מעשנים - בין אם סיגריות רגילות ובין אם אלקטרוניות. החוקרים דיווחו, כי עם העלייה בשימוש בסיגריות האלקטרוניות חלה ירידה הדרגתית בעישון מוצרי טבק. נמצא כי הסיכוי לנסות להיגמל מסיגריות (מה שהוגדר כניסיון של 24 שעות לפחות) הוא 65% בקרב המעשנים גם סיגריה אלקטרונית, לעומת 40% בקרב אלו שלא. אלו שעישנו סיגריה אלקטרונית היו גם בעלי סיכוי גבוה כמעט פי שניים להצליח להיגמל מסיגריות רגילות (מה שהוגדר כהפסקה של שלושה חודשים לפחות) לעומת אלו שלא. ובכל זאת, חסרים מחקרי אורך מבוקרים בנוגע ליעילותן ובטיחותן של סיגריות אלקטרוניות בהפסקת עישון.

"בסיגריות אלקטרוניות יש ניקוטין בכמויות משתנות. שימוש ממושך בניקוטין כשלעצמו מסכן את המשתמשים בשלל נזקים בריאותיים"

עם זאת לצד ממצאים אלו, באוגוסט פורסמה סקירה בכתב העת JAMA Pediatrics שמראה כי בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים לא-מעשנים, שימוש ראשוני בסיגריה אלקטרונית הגביר משמעותית את הסיכוי להתחיל לעשן סיגריות רגילות ביחס לאלו שלא עשו שימוש כזה - 30% סיכוי לעומת 8%. מחברי הסקירה, שניתחה תשעה מחקרים מובילים שכללו למעלה מ-17,000 נבדקים, נטרלו גורמים שעלולים היו להשפיע על תוצאותיה (לדוגמה הבדלים ברקע ההתנהגותי והחברתי של הנבדקים), ועדיין מצאו שהסיכוי להתחיל לעשן סיגריות רגילות לאחר עישון סיגריה אלקטרונית גבוה פי כ-3.5.

כל דבר המצמצם את הנזקים הבריאותיים הכרוכים בעישון סיגריות הרי הוא מבורך. הגם שישנם פרסומים רבים המציינים שהסיכון הכרוך בצריכת סיגריות אלקטרוניות עשוי להיות נמוך מזה שבסיגריות רגילות ויתכן שהן מסייעות בהפסקת עישון, גם אלו אינן חפות מסכנה.

השפעות בריאותיות נמדדות הן ברמת הפרט והן ברמת החברה, ומכאן שלמרות שעבור אדם הצורך סיגריות רגילות יתכן שהמעבר לסיגריות אלקטרוניות יקטין הסיכון הבריאותי, שיווקם כמוצרים חפים מסכנה עלול לעודד השימוש בהן בקרב אלו שלא מעשנים ובכך לפגוע בבריאות הציבור. נדרשים מחקרים ארוכי טווח שיבחנו את יעילותן ואת הסכנות הגלומות בצריכתן.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ"