משרד הבריאות צופה עלייה בעומסי המחלקות לרפואה דחופה ובתפוסת בתי החולים בשל תחילת עונת השפעת בישראל ודורש מבתי החולים להגביר את התורנויות והתקנים כדי להתמודד עם העלייה. כבר בשבוע שעבר, מסר המשרד, החלו בתי חולים לדווח על עומסים גבוהים. בחדר מיון ב"רמב"ם" נרשמו בשבוע שעבר 148 מטופלים – כלומר 210% תפוסה.

חוזר מינהל רפואה במשרד שהופץ בשבוע שעבר למנהלי בתי החולים הכלליים, הגריאטריים והפסיכיאטריים וכן למנהלי האגפים הרפואיים בארבע קופות החולים ולמנהלי מכוני הדיאליזה, מפרט את הוראות ההיערכות לקראת עונת השפעת. במיוחד מדגיש החוזר את צורך המרכזים הרפואיים להרחיב את שעות הפעילות של חדרי המיון, המלר"מים והמרפאות.

אך בד בבד עם הדרישה להוספת מאות תקני צוותים רפואיים לחורף הקרוב, בתי החולים דיווחו כי לא קיבלו תקציב לעניין. בדיווח באתר Ynet אמרה בכירה באחת הקופות לאתר: "משרד הבריאות מנותק לחלוטין. אין שום היגיון שרופאים ואחיות יעבדו ללא הפסקה במרפאות מהבוקר עד הערב. אין דרך לכפות זאת עליהם. לא קיבלנו שום תוספת כוח אדם. אני לא רואה סיכוי לשינוי בחורף הזה או לקיום החוזר כי מדובר במסמך הזוי".

"את החוזר הזה אפשר לקיים אולי בסקנדינביה, לא בישראל. הצוותים הרפואיים נופלים מהרגליים. לא נסכים לעבוד בלי הפסקה"

אחות אחראית ב"שיבא" אמרה לאתר: "את החוזר הזה אפשר לקיים אולי בסקנדינביה, לא בישראל. הצוותים הרפואיים נופלים מהרגליים. לא נסכים לעבוד בלי הפסקה. גם בחורף הזה נראה חולים במסדרון, פקקים בחדרי המיון שייסגרו שוב ושוב, עומסים בכל מקום, שגם יביאו לאלימות של מטופלים נגד צוות רפואי".

משרד הבריאות מנגד, טוען כי זו חלק מאחריות קופות החולים להתמודד עם העלייה הצפויה במספר החולים. "אנחנו פועלים ללא הרף לשיפור התקנים, להוספת כוח האדם והמיטות", אמרה ד"ר ורד עזרא, ראש מינהל הרפואה במשרד הבריאות, "אבל במקביל ישנה אחריות של מנהלי בתי החולים וקופות החולים לתת מענה בהתאם לעומס שקיים ואנחנו רואים אותו בכל חורף".

לדבריה, "אנחנו מצפים שהמרכזים הרפואיים וקופות החולים יקיימו ישיבות היערכות ויתנו מענה באופן נרחב, החל מטיפול בצוואר הבקבוק בחדרי המיון, דרך מחלקות האשפוז והמרפאות. ברור שיש סעיפים שיהיה יותר קשה למלא, אבל כבר ראינו שיש בתי חולים שהצליחו לעשות את זה נכון בחורפים קודמים, ולהקל על העומס. זה בוודאי שלא מוריד מאיתנו את החובה להמשיך ולדאוג לעוד משאבים למערכת הבריאות, ונמשיך לעשות זאת כל הזמן".

החוזר קובע, כי יש לתגבר מחלקות לרפואה דחופה בתקופת החורף. יש צורך בתגבור ברופא מומחה ברפואה דחופה, פנימית, גריאטריה או רפואת ילדים ובמלר"ד ילדים - במהלך שעות הערב כתורן נוסף עד לאחר חצות. כמו כן יש צורך בתגבור עד 2 אחיות במלר"ד בכל משמרת בוקר וערב. ואחות נוספת בכל משמרת לילה. כן מומלץ לתגבר בעובד סוציאלי בחצי תקן לשעות אחר הצהריים. ובמוקדי העומס בבית החולים לתגבר בעובדי מעבדה, טכנאי רנטגן ובשאר המקצועות המהווים 'צוואר בקבוק' לטיפול במלר"ד.

לפי החוזר, במחלקות בתי חולים שבהן התפוסה גבוהה במיוחד יש להוסיף כוח אדם זה: רופא תורן למשמרת ערב (חצי תורנות) במחלקה. אחות אחת למשמרת על בסיס משמרת זהב / כוננות / תקני המחלקה, במחלקה שבה התפוסה למעלה ממלאה ו/או מאושפזים בה 3 חולים מונשמים או יותר.

בבתי החולים שבהם התפוסה למעלה ממלאה ממליץ חוזר משרד הבריאות לצמצם בפעילות רפואית מתוכננת (אלקטיבית) ובכלל זה ניתוחים מתוכננים - וזאת בכפוף לשיקול דעתו של מנהל בית החולים. "בתי החולים שיש בהם תפוסת יתר המצדיקה וויסות הפניית חולים מהאזור למלר"דים של בתי חולים אחרים, יפנו אל מנהלת האגף לרפואה כללית במנהל הרפואה", נכתב.

עוד קובע החוזר שעל הנהלת בית החולים לפעול לצמצום שהיית מטופלים באשפוז, שלא לצורך, על ידי העלאת זמינות בשירותים הניתנים למחלקות הנמצאות בעומס, כדוגמת אקו לב, CT ,יעוץ מומחים, ביצוע טרכאוסטומיה, בדיקות גסטרו-אנטרולוגיות ועוד. על ההנהלה לדאוג לשחרור מוקדם, ככל האפשר, במהלך היממה, של מטופלים שהוחלט על שחרורם מהמחלקות וגם זאת כדי לסייע בוויסות המטופלים ולמנוע עומסים חריגים. לשם כך יש להגדיר את המטופלים המתאימים לאשפוז המשכי במחלקות לגריאטריה פעילה, בהתאם לדיווחי תפוסת המיטות במערך זה.

בנוגע לקופות, דורש המשרד לתת מענה לפניות בנושא השפעת וחיסונים במוקדים הטלפונים; לקיים תכנית הערכות להתמודדות עם מצבי עומס הצפויים במרפאות; להבטיח מענה רפואי רציף במרפאות לכל אורך שעות הפעילות השגרתיות: בימי חול מהשעה 8 בבוקר ועד 19:00 ובימי שישי וערבי חג עד 12:00. המענה יכול להינתן באמצעות מרפאות הנמצאות במרחק גיאוגרפי סביר זו מזו, וללא קשר לשיוך רופא-מטופל. על פי הצורך יש לתגבר את המרפאות ולהאריך את שעות פעילותן. כמו כן יעל פי הצורך לתגבר מוקדי לילה של קופת החולים וספקיהן לצד תגבור שירות טיפול בית, למתן חלופות אשפוז ו-או קיצור במשך האשפוז בבית חולים כללי למטופלים עם מחלות זיהומיות חריפות, בעיקר למרותקי בית. המוסדות גם נדרשו לרענן תכניות ההערכות למצבי מזג אויר קיצוני.

בהקשר לאשפוז המשכי בגריאטריה פעילה, מורה החוזר על הסדרי האשפוז של חולים המתאימים להגדרת סטטוס האשפוז במחלקות גריאטריה פעילה: העברת מאושפזים המוגדרים "מונשם כרוני", "סיעודי מורכב" "שיקומי גריאטרי" ו"תת אקוטי" מבית חולים כללי למחלקות לגריאטריה פעילה. כל זה ייעשה בהתאם להנחיות חוזר מנהל רפואה בנושא.

במצבים שבהם קיימת במחלקה הפנימית תפוסה למעלה מתפוסה מלאה, מאושפז המוגדר "תת אקוטי", יועבר לבית חולים גריאטרי. ניתן להעבירו ישירות מהמחלקה לרפואה דחופה, ללא זמן המתנה של 48 שעות, לאחר תיאום ואישור ישיר של מנהל מחלקה גריאטרית תת-אקוטית - גם אם אין הסכם בין המחלקה לבין הגורם המבטח. מטופלים המאושפזים במחלקה פנימית, שהופנו ממוסד סיעודי, ומצבם יציב פרט לצורך בהמשך בטיפול אנטיביוטי דרך הוריד, יכולים לחזור למוסד שממנו הופנו, בתנאי שביכולתו, בהתאם להרשאות רישיונו, לאפשר קבלת הטיפול ובתאום עמו.

על כל מנהל בית חולים למנות אחראי קבוע - אחד מסגניו – ליישום הנחיות אלו. מנהל רפואי תורן, אחות מפקחת או נציג בכיר אחר מההנהלה, יהיה נוכח במלר"ד בכל יום, בשעות משמרת הערב לשם סיוע לפעילות התקינה של המלר"ד ובמתן פתרונות מידיים לעומס במלר"ד או במחלקות בית החולים. יהיה איש קשר בנושאים אלה עם משרד הבריאות.

"חובה מיוחדת לצוות הרפואי להתחסן"

בחוזר נכתב גם כי "חלה חובה מיוחדת להתחסן נגד שפעת מאחר שהם עלולים להעביר את הנגיף לאנשי צוות אחרים ולמטופלים, במיוחד למטופלים שהמערכת החיסונית שלהם פגועה וכן למטופלים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת בבתי החולים ובקהילה למשל: ילודים, פגים, קשישים, יולדות".

ד"ר עזרא מדגישה כי חיסון אנשי הצוות הרפואי היא באחריות מנהל המוסד הרפואי ועליו לעקוב אחר שיעור המתחסנים בכלל ובמחלקות שבהן מאושפזים חולים בסיכון גבוה לסיבוכי שפעת במוסדו בפרט. באחריות מנהל המוסד הרפואי, להכין תכנית לחיסון הצוות הרפואי באופן זמין ונגיש ולהפעיל עמדות חיסון רבות והגעה יזומה אל צוותי הרפואה השונים ולאפשר לבצע חיסונים בכל משמרת.

שירותי בריאות "כללית" מסרו בתגובה: "אנו לומדים את החוזר".