מחקר ה-DEVOTE השווה את הבטיחות הקרדיווסקולרית של אינסולין Degludec (טרגלודק) לאינסולין Glargine 100U בקרב מטופלים עם סוכרת סוג 2 וסיכון גובה לאירועים קרדיווסקולריים. המחקר הינו מחקר פרוספקטיבי, כפול סמיות, אקראי, מונע-אירוע, טיפול למטרה. המאמר הנוכחי מדווח על אנליזה שניונית מנתוני המחקר שבדקה את הקשר בין היפוגליקמיה חמורה עם תוצאים קרדיווסקולריים ותמותה.

במחקר DEVOTE, מטופלים עם סוכרת סוג 2 חולקו אקראית לקבלת אינסולין Degludec או לאינסולין Glargine 100Uי(100 יחידות/מ"ל) פעם ביום (בין ארוחת הערב לשינה). המחקר הינו מחקר פרוספקטיבי, כפול סמיות, אקראי, מונע-אירוע, טיפול למטרה, שבדק תוצאים קרדיווסקולריים. התוצא הראשוני היה היארעות ראשונית של תוצא קרדיווסקולרי שלילי מאג'ורי (תמותה קרדיווסקולרית, אוטם לבבי לא קטלני או שבץ לא קטלני). היפוגליקמיה חמורה הייתה תוצא משני.

באנליזה הנוכחית, הקשר בין היפוגליקמיה חמורה עם תוצא קרדיווסקולרי מאג'ורי ותמותה מכל הסיבות הוערך באוכלוסייה משותפת על ידי אנליזה לפי כוונה לטפל, כאשר היפוגליקמיה חמורה שימשה כמשתנה תלוי זמן וסוג הטיפול האקראי היה גורם קבוע. הבדיקה קבעה כי ההשפעה של היפוגליקמיה חמורה על אירועים קרדיווסקולריים ותמותה מכל הסיבות הייתה זהה בין שתי זרועות הטיפול, ולכן קשר זמני בין היפוגליקמיה חמורה לתוצאים קרדיווסקולריים ותמותה מכל הסיבות מדווח באנליזה משותפת.

תוצאות האנליזה הראו כי בהשוואה בין מטופלים שסבלו מאירועי היפוגליקמיה חמורה במהלך המחקר, לבין מטופלים שלא סבלו מאירועי היפוגליקמיה חמורה במהלך המחקר, לא נמצא הבדל משמעותי בסיכון לאירועים קרדיווסקולריים (HR 1.38 ; 95%CI 0.96-1.96 ; p=0.080) ולכן לא נקבע קשר זמני בין היפוגליקמיה חמורה ואירועים קרדיווסקולריים מאג'ורים. עם זאת, כן נמצא סיכון גבוה משמעותית לתמותה מסיבה קרדיווסקולרית ולתמותה מכל הסיבות בקרב מטופלים שסבלו מאירועי היפוגליקמיה חמורה במהלך המחקר, בהשוואה למטופלים שלא סבלו מאירועי מהיפוגליקמיה חמורה במהלך המחקר (HR 2.14 ; 95%CI 1.37-3.35 ; p<0.001)  (HR 2.51 ; 95%CI 1.79-3.50 ; p<0.001) בהתאמה.

בנוסף, נמצא סיכון גבוה יותר לתמותה מכל הסיבות 15, 30, 60, 90, 180 ו-365 ימים לאחר אירוע ההיפוגליקמיה החמורה, בהשוואה לתקופה ללא אירועי היפוגליקמיה חמורה, באותו טווח זמנים. הקשר בין היפוגליקמיה חמורה ותמותה מכל הסיבות נותר גם לאחר התאמה למאפייני הבסיס הבאים – גיל, מין, המוגלובין מסוכרר, BMI, משך הסוכרת, משטר האינסולין, הפרעה בתפקוד כבדי, מצב כלייתי וקבוצת סיכון קרדיווסקולרי.

תוצאות האנליזה הנוכחית מדגימות כי קיים קשר בין אירועי היפוגליקמיה חמורה ולתמותה  קרדיווסקולרית ותמותה מכל הסיבות. יתרה מכך, תוצאות האנליזה מצביעות על כך שמטופלים שסבלו מאירועי היפוגליקמיה חמורה נמצאים בסיכון מוגבר לתמותה גם בטווח הזמן הקצר לאחר האירוע. למרות שתוצאות אלו מדגימות כי קיים קשר בין היפוגליקמיה לתמותה עודפת, בשל אופי המחקר, לא ניתן בעזרתן לענות על השאלה האם היפוגליקמיה חמורה הינה סממן לתוצאים שליליים או האם קיים קשר סיבתי בין השניים.

מקור:

Thomas R. Pieber, Steven P. Marso, Darren K. McGuire,  Bernard Zinman …. And John B. Buse. temporal relationships between severe hypoglycaemia, cardiovascular outcomes and mortality. Diabetologia. [ E pub. 25 August 2017].