מחקר חדש בוצע במטרה להעריך את יעילות הורדת השומנים והבטיחות של Alirocumab, מעכב PCSK9י(convertase subtilisin/kexin type 9), בקרב מטופלים עם היפרכולסטרמיה ופרה-סוכרת בבסיס בהשוואה לאנשים עם נורמוגליקמיה בבסיס, בתקופת האנליזה המשותפת של מחקר הפאזה III ODTSSET.
עוד בעניין דומה
מטופלים סווגו כפרה-סוכרת לפי רמות המוגלובין מסוכרר בבסיס של לפחות 39 ממול/מול (5.7%) ופחות מ-48 ממול/מול (6.5%), או שני ערכי גלוקוז בצום של לפחות 5.6 ממול/ל (100 מ"ג/ד"ל) אבל ללא ערך של גלוקוז בצום של לפחות 7.0 ממול/ל (126 מ"ג/ד"ל), או בעלי תנאים ספציפיים שפורטו בהיסטוריה הרפואית שלהם. מטופלים שאובחנו עם סוכרת בבסיס הוצאו מהאנליזה, והשאר סווגו כבעלי נורמוגליקמיה.
המשתתפים קיבלו Alirocumab או בקרה (פלצבו/Exetimibe) למשך 24-104 שבועות, עם סטטינים במקסימום הנסבל במרבית המקרים. תוצא היעילות הראשון היה הפחתת כולסטרול LDL מהבסיס לשבוע 24 באנליזה לפי כוונה לטפל.
הפחתה בכולסטרול LDL מהבסיס לשבוע 24 עם Alirocumab הייתה 44.0-61.8% (קבוצת הפרה-סוכרת) ו-45.8-59.5% (קבוצת הנורמוגליקמיה). בשתי תתי הקבוצות, הפחתה בכולסטרול LDL הייתה דומה בין מטופלים עם וללא רמות טריגליצרידים בבסיס של לפחות 1.7 ממול/ל (150 מ"ג/ד"ל). ALirocumab לא היה קשור עם שינוי ברמות המוגלובין מסוכרר או גלוקוז בצום באף אחת מהקבוצות (עד ל-24 חודשי מעקב). שיעור תופעות הלוואי היה דומה בין מטופלים עם וללא פרה-סוכרת.
במהלך זמן מעקב ממוצע 24-104 שבועות, טיפול ב-Alirocumab הסתיים בהפחתה משמעותית ברמות כולסטרול LDL מהבסיס שהייתה דומה בין מטופלים עם פרה-סוכרת ומטופלים עם רמות נורמוגליקמיה בבסיס, ללא השפעה על הגליקמיה ופרופיל בטיחות דומה לקבוצת הבקרה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
