פרויקט מיוחד

שנה חדשה: עצות וברכות לרופאים צעירים מרופאים בכירים - חלק ב'

מיוחד לחג: "גלו צניעות וחמלה", "אל תזניחו חיי חברה ומשפחה", "הקשיבו לחולים" ו"אל תפסיקו לשאול ולחקור". רופאים בכירים וותיקים בישראל עם ברכת הדרך לצעירים והעצות שהיו מייחלים לדעת אז, בתחילת דרכם

לחלק א'

קבלו מראש את אי הידיעה
ד"ר שלמה שגב, מנהל המכון לסקר רפואי, המרכז הרפואי שיבא: "איחולי לכניסתך לעולם הרפואה המרתק. מציע לך לקבל מראש את אי הידיעה, שילווה אותך כחוט השני. כך לגבי מידע לא ברור מהחולה, אבחנות מעורפלות, היענות לטיפול, מידת תרומתך לבריאותו של החולה וכו'. בסופו של יום ועם הזמן, תתמודד ביתר קלות עם אי הידיעה. אל תוותר כהוא זה ואל תשכח ששותף רציני לאי ידיעתך הוא החולה. הוא מתבונן בך ולומד אותך לפני ולפנים, גם אם אינו מדבר. החמלה אליו יכולה להקטין את מבוכת אי הידיעה. החולה הוא החשוב! היתר, הרבה פחות".

נתחו לאט והניתוח ילך מהר
ד"ר יוסף אלברטון, מנהל יחידה כירורגית ב', בית החולים שערי צדק: "אחרי 40 שנה בכירורגיה, אלה הדברים שהייתי מאחל לעצמי לדעת בתחילת הדרך: תמיד תעשה למען החולה כל שביכולתך ועוד קצת. תשקיע עשר דקות בהכנת הניתוח לפי ה-check list ותחסוך שעה ואף יותר בעת הניתוח. נתח בתנאים נוחים. אם לא נוח לך, הפסק את הניתוח וארגן את הציוד, את הצוות ואת עצמך לעבודה בצורה נוחה לפני שתמשיך.
"כלל ברזל בכירורגיה: החיפזון מהשטן. נתח לאט והניתוח ילך לך מהר. אם תמהר בזמן הניתוח, תבזבז הרבה יותר זמן. אל תגיד לעצמך שהניתוח הצליח. תן לחולה לומר את זה וזו תהיה הצלחה אמיתית".

מיצאו את האיזון בין רפואה למשפחה
ד"ר נמרוד רון, מנהל המערך האורתופדי, המרכז הרפואי הלל יפה: "לפני עשר שנים, אחרי הרצאה של קולגה מתחום האורתופדיה של כף הרגל והקרסול, פתאום נפל לי האסימון: לא כל החיים הם רפואה ועבודה. חייבים לדעת לאזן, ואם להיות מדויק, החיים צריכים להיות מחולקים לשליש משפחה, שליש תחביבים ושליש רפואה/עבודה. בכל אחד צריך להשקיע, אבל בעיקר לאזן. זה המתכון גם לקריירה מוצלחת".

עיבדו כחברים בצוות
פרופ׳ ענת לבנשטיין, מנהלת מערך עיניים, המרכז הרפואי תל אביב: "לקראת השנה החדשה אני רוצה לברך רופאים צעירים ולאחל להם להבין כבר בתחילת הדרך שהם מחויבים לחולה, למצוינות, לבקיאות ולאמפטיה. להבין שבזמן טיפול בכל חולה וחולה עליהם לדעת את כל מה שקיים על מחלתו ואם הידע שלהם לא מושלם, להתייעץ ולהיעזר. כל רופא צריך לדעת שתפקידו לטפל בחולה כאילו הוא עצמו או בן משפחה קרוב עומדים במקומו. אני מאחלת להם שיבינו שאין סליחה להתנשאות, לחוסר בקיאות או לחוסר ידע. אני מאחלת להם להבין שאפשר להשיג הרבה יותר בעבודת צוות חברית מאשר בתחרותיות קיצונית. מאחלת להם שיבינו שמחקר ולמידה הם הדרך למצוינות, לטיפול טוב יותר בחולים ולהנאה מהמקצוע בכל רגע ורגע".

היזהרו מד"ר גוגל
פרופ' אריק שינוול, מנהל המחלקה לטיפול מיוחד ביילוד, המרכז הרפואי זיו: "המשך לשאול שאלות, היה סקרן, חפש פתרונות חדשים ועל תפחד להגיד 'אני לא יודע'. למד מכל הסובבים אותך – אחיות, מקצועות נוספים, סטודנטים ועוד, אך היזהר מד"ר גוגל, הוא לא תמיד אמין. עשה כל שביכולתך תמיד אך זכור שהטבע יודע (לפעמים) לנצח אותנו. התמקד בנושא שמעניין אותך והיה למומחה. תן לעצמך ליהנות מהזכות הגדולה שנפלה בחלקך. תוכל לעזור להרבה מאוד אנשים וגם תפיק סיפוק רב בדרך. אין הרבה מקצועות כאלו. ולבסוף, אל תוותר על חיים מחוץ למקצוע".

סעו להשתלמויות וחיזרו
פרופ' עידית מטות, מנהלת מערך הרדמה, טיפול נמרץ, כאב, המרכז הרפואי תל אביב: "בחרנו במקצוע מדהים, שנוגע בחיים, מקצוע שאינו קופא על שמריו, מתעדכן ובינלאומי. צריך לזכור כי רק במילון המילה 'הצלחה' מגיעה לפני המילה 'עבודה' והצלחות לא נופלות מהשמיים. אז תפתחו ראש, הסתכלו פחות על השעון, היו סקרנים, תחקרו, סעו להשתלמות וחיזרו, סרבו לשגרה גם אם זה דורש השקעה רבה מצידכם. זה יביא אתכם למחוזות מרתקים, מקומיים ובינלאומיים. ואל תשכחו אף פעם את החמלה. שנה טובה".

אל תשכחו לשתות מים
פרופ' ארנון בלום, מנהל מחלקה פנימית א', המרכז הרפואי פוריה: "כרופא צעיר אתה כל כך מתלהב מהעשייה ונפעם מגודל המעמד של להיות רופא, כך שעצתי לך היא לפחות לא לשכוח לשתות מים ובמיוחד בזמן תורנות. כשאתה מיובש, אתה פחות ערני, קצת בדיכאון, לא מתפקד במיטבך. לכן, חשוב מאוד לא לשכוח לשתות מים".

היו "רופאי מעלית"
פרופ' חיים בלמקר, פרופ' אמריטוס לפסיכיאטריה, אוניברסיטת בן גוריון: "עצה מעשית אחת שווה יותר מהרבה תיאוריות ברפואה, ואף תיאוריה לא מסבירה הכל. ביחרו את זאת ששימושית לחולה המסוים. לא ניתן לרפא את כולם - אל תרגישו רגשות אשם כאשר אתם לא מצליחים ואל תבטיחו ריפוי, גם כאשר אתם רוצים מאוד לעודד. כאשר טיפול אחד לא עוזר, נסו משהו אחר. אל תיהנו יותר מדי כאשר מטופל מספר לכם על המגרעות של רופאים קודמים; בקרוב הוא יספר את מגרעותיכם לרופא אחר. היו 'רופאי מעלית': דעו גם להעלות מינון של תרופות וגם להוריד מינון ולהפסיקן".

בדרך לאיתקה, אל תיראו את הקיקלופים
פרופ' זיו גיל, מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון, גידולי ראש-צוואר, הקריה הרפואית רמב"ם: "קונסטנטין קוואפיס כתב: 'אם אתה יוצא לדרך לאיתקה/ בקש כי יארך מסעך מאוד/ שופע הרפתקות, שופע דעת./ אל תירא את הלסטריגונים והקיקלופים/ אל תירא את פוסידון הזועם. / לעולם לא תפגוש אותם בדרכך/ אם מחשבתך נישאת, אם רגש מעולה/ יפעם בנפשך ואת גופך ינהיג'".

על אף העייפות, שחק עם הילד
ד"ר נסים אוחנה, מנהל המחלקה האורתופדית, המרכז רפואי סורוקה: "הילד החמוד, שמתרוצץ בבית ומושך לך בחולצה שתבוא איתו לנדנדה, דקה אחרי שחזרת הרוג מעייפות מתורנות, לא יישאר כזה לעד. החולה הבא יוכיח לך שאין כזה דבר 'לא יכול להיות'".

ביחרו מנטור שילווה אתכם בקריירה
פרופ' חגי מזאה, מנהל המחלקה הכירורגית, הדסה הר הצופים: "לו יכולתי לחזור לתחילת דרכי המקצועית, הייתי מאחל לעצמי לדעת לבחור את המקצוע שיהיה בשבילי לאהבה אמיתית. מקצוע שאבחר בו שוב ושוב על פני כל מקצוע אחר. הייתי מאחל לעצמי לדעת לבחור מנטור שיכוון אותי בנבכי המקצוע, שיהווה מודל לחיקוי מבחינה אישית ומקצועית, שילווה אותי לאורך כל הקריירה. הייתי מאחל לעצמי לדעת לאזן בין החיים המקצועיים והחיים האישיים ולהבין שהמקצוע הוא ריצת מרתון ארוכה ושהמקצועיות, הידע והמוניטין שלי מתחילים להיבנות כבר בתחילת הדרך מהרבה מאוד צעדים קטנים".

דאגו לחולה, בכל תנאי ובכל מצב
פרופ' רן קורנובסקי, מנהל המערך לקרדיולוגיה, המרכז רפואי רבין, בילינסון והשרון, נשיא האיגוד הקרדיולוגי בישראל: "שש עצות לרופאים המתחילים את הקריירה הרפואית, נשים וגברים כאחד: א. דאג לחולה שלך, בכל תנאי ובכל מצב. עצה זאת נשמעת טריוויאלית אך לאורך הדרך, במערכת המורכבת שבה אנו פועלים, דאג שעצה זו תהיה לך תמיד למצפן. זאת עצתי החשובה ביותר. ב. בחר מנטור ראוי, היצמד אליו, למד ממנו, ספוג את ערכיו המקצועיים והאתיים. ג. שלב בין עיסוק בקליניקה לפעילות מחקר, הישאר מסוקרן ומאותגר ואל תפסיק להתעדכן בתחום העיסוק. ד. הבדל בין עיקר לטפל, במקצוע הרפואה כמו בחיים עצמם. ה. דאג תמיד למשפחה שלך, הרפואה תובענית אך גם המשפחה זקוקה לך ולנוכחותך. ו. קרא ספרים, לא רק ספרי רפואה, האזן למוזיקה ובאופן כללי, השתדל לעסוק בתחביבים שמסבים לך הנאה".

חיקרו את ההיסטוריה הרפואית
ד"ר סעיד אבו זייד, מנהל מחלקת ילדים, המרכז הרפואי פוריה: "לרופא המתחיל אני מציע להיצמד לשתי תכונות שבלעדיהן הוא לא יוכל להצליח: הראשונה, סדר בעבודה ובחיים בכלל, עם הקפדה על לוחות זמנים ותכניות עבודה. והשנייה, שהיא קריטית בעבודת הרופא, אמינות. מלבד ההעמקה בידע הרפואי וההתמדה בלימוד, יש לחקור כל פרט בהיסטוריה הרפואית של המטופל, מחלותיו, התרופות שהוא מקבל והאינטראקציה ביניהן. כמו כן, היה נגיש וקשוב למטופלים".

ביחרו תחום מלהיב
ד"ר זאב פלדמן, מנהל היחידה לנוירוכירורגיה של הילד, המרכז הרפואי שיבא: "כשבני גל נפצע וטיפלתי בו בחדר המיון כשהיה בן שלוש וחצי, הוא אמר לאשתי: 'עכשיו אני מבין את הפעמים שאמרת לנו שאבא איננו כי מישהו אחר צריך אותו יותר, כי הפעם אני הייתי זה שצריך אותו יותר'. להיות רופא זה מקצוע שפולש לכל תחומי החיים ולשעות היממה. לכן, כדאי לבחור תחום מלהיב ולשמר את הברק בעיניים גם אחרי עשרות שנים של קריירה. לכן, צריך גם לבחור שותפ/ה לדרך שיהיו מוכנים לקחת על עצמם את המחויבות המשפחתית. צריך לזכור מדי יום במהלך הקריירה את המטרות והאידיאלים שהניעו לבחירת המקצוע של עזרה לזולת, הצלת חיים, שיפור איכות החיים. לזכור שמקצוע הרפואה אינו רק דרך להתפרנס אלא שליחות ולשמור על סדרי העדיפויות הנכונים לאור זאת. וכן, לקוות שהילדים יבינו שבכל הפעמים שעזבת מסיבות יום הולדת ונעדרת מאירועים חשובים בחייהם, עשיתם זאת כדי להציל חיים ולרפא".

האמינו בכוחות שלכם לרפא
פרופ' מרים בן-הרוש, מנהלת בית החולים רות לילדים, הקריה הרפואית רמב"ם: "אם הייתי יכולה להעביר לעצמי מסר ממרים העתידית למרים שבתחילת הדרך, זה מה שהייתי מוסרת לה: תיהני מההתקדמות שחלה במדע וברפואה. תלמדי לנצל אותה לטובת המקצועיות ואל תשכחי להרגיש שאת חלק ממנה. את נמצאת במקצוע אשר יגרום לך רק לצמוח. תאמיני בכוחות שיש לרפואה ובכוח שיש לך לרפא ולטפל באנשים".

התעלמו מחצי הרעל
ד"ר אמל חורי, מנתח בכיר ומנהל שירות אשפוז אורתופדי, הדסה עין כרם: "אם הייתי יודע לפני 30 שנה, כשנרשמתי לבית ספר לרפואה במה זה כרוך, הייתי נרשם פעם נוספת ככל הנראה. 30 שנה מאוחר יותר, בהן נמנה שבע שנים בבית הספר לרפואה, שש שנים נוספות בהתמחות ועוד שנתיים בהשתלמות להתמחות-על בחו"ל, אני מוצא את עצמי ואת חברי נמדדים יום יום, על ידי המטופלים, מקבלי ההחלטות ועמיתים במערכת ואפילו התקשורת, וכמעט תמיד במדדים חומריים בלבד וללא קשר למסלול ההכשרה שהביא אותנו למעמד זה, או כובד האחריות שבו אנו עומדים מספר פעמים ביום עם כל החלטה רפואית שלנו. למרות זאת, אין מקצוע יותר מרגש ומספק מאשר זה המאפשר לשבת מול המטופל שלך לפני ואחרי טיפול ולדעת שעשית את כל מה שההכשרה שלך מאפשרת על מנת לשפר את איכות חייו או חייה. הטיפ שלי לרופא המתחיל הוא להמשיך את הדרך שבה בחר או בחרה, ללמוד, לחקור ולא לתת לסקרנות לגווע. להתעלם מחצי הרעל המשוגרים לעברכם ולזכור שיש ותיקים בתחום – כמוני – שממש מקנאים בעשורים הצפויים לכם".

הבכיר תמיד צודק, גם כשהוא טועה
ד"ר עופר פורים, רופא בכיר ביחידה לגידולי מערכת העיכול, מרכז דוידוף, בית החולים בילינסון, המרכז הרפואי רבין: "תזכרו תמיד, קודם כל אנחנו בני אדם, אחר כך רופאים. הרופא הבכיר תמיד צודק, אפילו אם הוא 'טועה'. לכל מתמחה יש את הסטז'ר מתחתיו. האחות האחראית היא בעצם מנהלת המחלקה האמיתית ולכן הכי חשוב למלא את רצונה. לכל תורנות יש תמיד את הבוקר שאחרי ויש, הולכים הביתה!".

דעי למצוא את הזמן לעצמך
ד"ר ענת זיק, יחידת רדיולוגיה אבחנתית, המרכז הרפואי זיו: "רופאה מתחילה שלום, הייתי רוצה לאחל לך שתדעי למצוא את הזמן לעצמך. לטפח תחביבים, לצאת לחופשות ולהשקיע במשפחה ובחברים ולא רק במטופלים. זו לא המלצה שבאה מנאיביות, אני מודעת היטב לאופי העבודה. ובכל זאת, צריך להתעקש על חיים מעבר לעבודה. אם לא כך, שחיקה היא רק עניין של זמן ואת תהפכי לגרסה גרועה של עצמך. רופאה טובה היא כזו שהמטופלים חשובים לה ושחיקה גוררת חוסר אכפתיות, אז אם תדעי לאזן ולטפח את עצמך, תדעי גם לעזור למטופלים בדרך הטובה ביותר".

ביחרו מה לומר לחולה
ד״ר צבי פישל, מנהל מחלקה, המרכז לבריאות הנפש גהה, איגוד הפסיכיאטריה - יו״ר נבחר: "זיכרו, המטופל ומשפחתו מקשיבים לכל מילה שלכם ושותים אותה בצמא, הם דשים ודנים בכל הנאמר. גם למילים שמבחינתך הן חסרות חשיבות או משמעות".

שלבו מחקר בשגרה
ד"ר ענבר בן שחר, מנהל מחלקת יולדות ונשים, המרכז הרפואי זיו: "מזל טוב, בחרת באחד המקצועות הנפלאים ביותר שיכולת לבחור ותוכל ליהנות מבחירתך עד גיל הפנסיה ואחריו. עד כדי כך מהנה שתצטרך בכל שלב לזכור שלא להתמכר אליו באופן מוחלט, שכן יש חיים אחרים פרט למקצוע והאנשים הקרובים לך נדרשים לך ואתה להם.
"כדי שתוכל להיות אפקטיבי וברמה מיטבית, עליך להקדיש פרק זמן ארוך יותר להכשרתך מכל מקצוע אחר. בחן היטב בשלבים מוקדמים אם אתה מוכן לכך ובחר בהתאם כיוון אליו פניך מועדות. שילוב מחקר בסיסי, יישומי או אחר כבר בשלבים הראשונים בקריירה הינו קרדינאלי והופך גם את העבודה הרוטינית למהנה יותר, תורם לצמיחה של הדור הבא של רופאים וגורם לסיפוק רב במיוחד אם אתה מצליח בו.
"זכור ולא כקלישאה שלמרות הפער העצום בידע בינך ובין החולה, הבסיס להצלחת הטיפול הוא בהאזנה לו, הבנה של קשיו וצרכיו והתאמת הטיפול ליכולותיו וליכולות הסביבה התומכת בו.
"אין שגר ושלח ברפואה, חייבים לרדת לפרטים ולוודא ביצוע. כשהכל בוער מסביב ויש לחץ נורא, תמיד בסופו של דבר יש מקרה אחד בנקודת הזמן שבו אתה צריך להתרכז ולא להרפות ממנו עד שאתה שקט באופן מלא שהטיפול בו מוצה. ולסיום, חייך, החזק יד, חבק כשצריך, לעתים זה כל מה שהחולה צריך ממך".

שימו עצמכם במקומו של המטופל
ד"ר ערן טל אור, מנהל המלר"ד ויו"ר האיגוד לרפואה דחופה, המרכז הרפואי פוריה: "כרופא, אל תשכח שלא תמיד היית רופא, שים עצמך במקומו של המטופל ושמור על האדם שבך".

אתה לא יודע שאתה לא יודע
ד"ר מיכל מקל, סגנית מנהל, הקריה הרפואית רמב"ם: "יש שלב בהתמחות, בדרך כלל באמצע ההתמחות אחרי בחינת שלב א', שבו אתה יודע המון. הבעיה היא שיש עוד המון שאתה לא יודע. רק שאתה לא יודע שאתה לא יודע. השלב הזה הוא הכי מסוכן מבחינת דברים שאפשר לפספס, וצריך להיזהר בו מעודף ביטחון".

שפרו טכניקות תפירה וקשירה
ד"ר אלכס קונסטנטינובסקי, מנהל מחלקה אורולוגית, המרכז הרפואי פוריה: "למנתחים העתידיים, התנדבו לעזור בכל סוגי הניתוחים ובכל הזדמנות. שפרו כל הזמן טכניקות מנואליות של תפירה וקשירה. אל תחשבו על השעון. הרפואה האמיתית לא יכולה להסתמך על השעון, הרי לא תעזבו את החולה גם אם 'סיימתם' יום עבודה. השקיעו בלימודי אנטומיה, חשוב שתדעו להתמצא באנטומיה טופוגרפית ותדעו להצליב בין צילומי הדמיה ובין אנטומיה, לפתח חוש תלת מימד על פני הדמיה דו מימדית".

שימרו על קצב בריצה למרחקים ארוכים
פרופ' יהודה אולמן, מנהל מחלקת כירורגיה פלסטית, הקריה הרפואית רמב"ם: "לדור הבא של הרופאים, הנה עצה שאני משיא גם לכם ולגם לעצמי: להיות רופא טוב זו ריצה למרחק ארוך - זה קשה, אך כדי להתמודד, מומלץ לשמור על קצב קבוע״.


ואהבת לרעך כמוך

ד"ר אבי וייסמן, סגן מנהל, הקריה הרפואית רמב"ם: "'ואהבת לרעך כמוך'. זה כלל חשוב בתורה וגם בחיים".

נושאים קשורים:  פרויקט מיוחד
תגובות
אנונימי/ת
04.10.2017, 14:28

אכן יש עצות בשפע...וכדאי להקשיב לכולן, אך החשוב מכולן "היה אדם...''

אנונימי/ת
07.10.2017, 12:03

הרבה מאד מלל ומשפטים יפים ונהדרים של רופאים שונים במיקצועות שונים.
אבל יש המון אבל.
חלק גדול זה "לצאת ידיי חובה" ולהגיד את מה שמצפים ממך במיוחד שאתה מופיע בשמך ובתואריך המכובדים.
מה לעשות שהמציאות "קצת" שונה.
הרבה קוצר רוח ,חוסר אמפתיה,ואדישות לחולים.
והגרוע מכל --רדיפת בצע מטורפת מצד מאות רופאים שרובם בתחום הכירורגי. נסו להציע למנתח בכיר ,מכובד ומפורסם להינתח אצלו במחלקה שבה הוא עובד.
במקרה הטוב "תזכו" למבט תמה ומזלזל. איך בכלל "העזתם" להציע זאת.
דרך אגב גם אנוכי עם ותק של למעלה מ-40 שנה במיקצוע אקבל יחס דומה.
אז כאמור רק הרצליה או אסותא. שם "הרפואה האמיתית"

06.10.2017, 05:07

תעשו מה שאתה אוהבים או שתלמדו לאהוב את מה שאתם עושים. רפואה עושים באהבה או לא עושים כלל.

אנונימי/ת
07.10.2017, 15:08

לקרוא ולא להאמין: "הרופא הבכיר תמיד צודק, אפילו אם הוא 'טועה'. לכל מתמחה יש את הסטז'ר מתחתיו. האחות האחראית היא בעצם מנהלת המחלקה האמיתית ולכן הכי חשוב למלא את רצונה...."
אם זו הלצה... ניחא, אבל המציאות הזו קיימת כבר בבתי חולים רבים... האם מהמחלקה האורולוגית בבילינסון תצא תורת הרפואה הסטליניסטית?