חדשות

"רפואת הלב בישראל ניצבת בחזית הקדמה הרפואית והטכנולוגית בעולם"

כך אומר נשיא האיגוד הקרדיולוגי, פרופ' רן קורנובסקי, לקראת יום בריאות הלב העולמי שיצויין בשישי הקרוב; ישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי שהצליחה להוריד את שיעורי התמותה ממחלות הלב מהמקום הראשון בסיבות המוות למקום השני

מוניטור לב, בעיות קרדיווסולריות (צילום: אילוסטרציה)

ביום שישי הקרוב, (29 בספטמבר) יצוין יום בריאות הלב העולמי ומוקד הפעילות השנה בישראל סביב יום זה הוא "יצירת סביבתה בריאת-לב", שמטרתה "להבטיח שלכמה שיותר אנשים תהיה האפשרות לקבל החלטות מושכלות לגבי בריאות הלב שלהם בהקשר לעבודה, מקומות המגורים שלהם והמקומות שבהם הם מבלים את שעות הפנאי"; כך הגדיר זאת האיגוד הקרדיולוגי בישראל, שמציין יום זה בארץ.

"המטרה היא קודם כל להפחית את הסיכון למחלות קרדיווסקולריות ברחבי כדור הארץ ולקדם את בריאות הלב בסביבה שבה אנו חיים", נמסר בהודעה משותפת לאיגודים.

לרגל יום בריאות הלב ריכז האיגוד הקרדיולוגי בישראל נתונים עדכניים שונים על רפואת הלב בישראל. עולה מהם, שכ-10% מהגברים ו-7% מהנשים בארץ מאובחנים כחולים במחלת לב כלשהי. זאת סיבת התחלואה מספר אחת במדינת ישראל ובעולם המערבי. עם זאת, בניגוד לאירופה ולארה"ב, שם מחלות הלב הן גורם התמותה מספר אחת - בישראל הן ירדו בדירוג למקום השני בין גורמי המוות, לאחר מחלת הסרטן.

המשמעות היא שישראל היא אחת המדינות היחידות בעולם המערבי שהצליחה להוריד את שיעורי התמותה ממחלות הלב מהמקום הראשון למקום השני, בזכות הטיפול הקרדיולוגי המתקדם הניתן בארץ לחולי הלב.

נכון ל-2017, עיקר התחלואה והתמותה ממחלות הלב בארץ נובעת ממחלת לב כלילית (כ-70% מכלל מחלות הלב). המדובר בסתימות בעורקי הלב. יתר החולים סובלים ממחלות במסתמי הלב, בשריר הלב, מהפרעות בקצב הלב ו/או מאי ספיקת לב.

כ-20,000 איש חווים התקפי לב בכל שנה, מתוכם 12,000 מאושפזים ביחידות לטיפול נמרץ ובמחלקות הקרדיולוגיה. התמותה מהתקפי לב בישראל ב-15 השנים האחרונות ירדה באופן דרמטי, ביותר מ-50% לעומת המצב קודם לכן. הסיבות לכך: שיפור בטיפול הדחוף, הכנסת צנתורים דחופים ותרופות חדשות לשימוש נרחב ושוטף, במהלך כל שעות היממה, 365 ימים בשנה, וכמו כן שיפור באיכות ובבטיחות הטיפולים הקרדיולוגים באופן כללי.

פרופ' רן קורנובסקי, נשיא האיגוד הקרדיולוגי הישראלי וראש מערך הלב במרכז הרפואי רבין, אמר: "אנו יכולים להיות גאים על כך שרפואת הלב בישראל ניצבת בחזית הקדמה הרפואית והטכנולוגית בעולם, בכל הקשור למניעת מחלות לב ולטיפול בהן. עם זאת, ולמרות שבשנים האחרונות נרשמה בישראל ירידה משמעותית בתמותה ממחלות הלב, שיעורי התחלואה עדיין משמעותיים ביותר. מחלות הלב מהוות עדיין את אחד 'הרוצחים' הגדולים.

"האיגוד הקרדיולוגי ממליץ לכן 'לשים לב ללב' וימשיך במאמציו לקידום ההסברה והמניעה של מחלות הלב. אנו מאמינים שיחד עם תמיכת הרשויות במדינה וקופות החולים, ניתן להציל עוד ועוד חיי אדם".

עוד פירסם האיגוד כמה נתונים לגבי קרדיולוגיה ומחלות לב. ביניהם : 6,000 בני אדם מתים מדום לב בכל שנה, עוד בטרם הגעתם לבית החולים; 64 הוא הגיל הממוצע להתקף הלב בקרב גברים; 74 הוא הגיל הממוצע להתקף הלב בקרב נשים; 45,000 צנתורים נערכים מדי שנה; 50,000 מיפויי לב הנערכים בכל שנה; 250,000 בדיקות אקו לב נערכות בכל שנה בישראל; 5,000 קוצבי לב מושתלים בחולים בשנה
4,000 ניתוחי לב הפתוח מבוצעים בכל שנה בישראל; 20 השתלות לב מן החי מבוצעות בכל שנה בישראל; 35 השתלות לב מלאכותי מתבצעות בשנה.

עלייה בתמותה במדינות הנחשלות

ביולי השנה פירסם ה-Journal of the American College of Cardiology דו"ח מקיף על נטל מחלות הלב בעולם. צוות שכלל יותר מ-2,300 רופאים וחוקרים מ-133 מדינות ריכז את הנתונים תוך השוואה בין המצב ב-1990 ל-2015. ד"ר גרגורי רות' היה המחבר הראשי של הדו"ח והכנתו התאפשרה תודות למענק מהקרן על-שם מלינדה וביל גייטס.

הדו"ח הראה, כי ב-1990 מתו בעולם ממחלות לב (CVD) על פי הערכות כ-13 מיליון בני אדם אבל ב-2015 עלה המספר ל-17.92 מיליון. עלייה זו נרשמה בעיקר במדינות בעלות הכנסה לנפש נמוכה, בעוד שבמדינות המפותחות והעשירות ובעלות הכנסה-לנפש גבוהה או בינונית חלה דווקא ירידה ב-25 השנים האחרונות. השיעור הגבוה ביותר בתמותה היה במרכז אסיה, מזרח אירופה, עירק, אפגניסטן, אי דרום האוקיאנוס השקט. לעומת זאת בצמרת המדינות שבהן התמותה ירדה באורח משמעותי – יפן, אנדורה, צרפת, ישראל וספרד.

נושאים קשורים:  חדשות,  ישראל,  נתונים,  השוואה בינלאומית,  טיפול,  יום בריאות הלב,  האיגוד הישראלי לקרדיולוגיה
תגובות