מחקר חדש בוצע במטרה לבחון את הסיכון לחזרה וזמן עד לחזרה לאחר הפסקת טיפול בנוגדי דיכאון בקרב מטופלים עם הפרעת חרדה המגיבים לנוגדי דיכאון, ולחקור האם הסיכון לחזרה קשור עם סוג הפרעת החרדה, סוג נוגדי הדיכאון, צורת ההפסקה, משך הטיפול והמעקב, קו-מורבידיות והיענות לפסיכותרפיה.

המחקר הינו סקירה סיסטמתית ומטא אנליזה של מחקר מניעת חזרה.
בוצע חיפוש במאגרי המידע המקובלים אחר מחקרים שפורסמו עד יולי 2016. נכללו מחקרים שכללו מטופלים עם הפרעת חרדה שהגיבו לנוגדי דיכאון, שחילקו באקראיות מטופלים באופן כפול סמיות להמשכה של נוגדי דיכאון או מעבר לפלצבו, והשוו שיעורי חזרה וזמן עד לחזרה.

שני חוקרים עצמאיים דירגו והוציאו נתונים מהמחקרים הנבחרים. נעשה שימוש במודלי אפקט אקראי על מנת להעריך odds ratios עבור חזרה, Hazard ratio עבור זמן עד לחזרה ומניעת חזרה עבור כל קבוצה. ההשפעה של משתנים שונים נבדקה באנליזת תתי קבוצות ואנליזת מטא-רגרסיה. הטייה הוערכה על ידי שימוש בכלי Cochrane.

המטא-אנליזה כללה 28 מחקרים (5,233 מטופלים) שבדקו חזרה עם זמן מעקב מרבי של שנה. הפסקת טיפול בנוגדי דיכאון הגדילה את הסיכון לחזרה בהשוואה להמשכת טיפול (Summary odds ratio 3.11 ; 95%CI 2.48-3.89). אנליזת תתי קבוצות ואנליזת מטא-רגרסיה לא הראתה משמעותיות סטטיסטית. זמן עד לחזרה (3,002 מטופלים) היה קצר יותר עם הפסקת טיפול בנוגדי דיכאון (Summary hazard ratio 3.63 ; 95%CI 2.58-5.10 ; 11 מחקרים). שכיחויות חזרה כוללות היו 36.4% (95%CI 30.8% - 42.1% ; 28 מחקרים) עבור קבוצת הפלצבו ו16.4% (95%CI 12.6%-20.1% ; 28 מחקרים) עבור קבוצת הנוגדי דיכאון, סביר להניח בשל ההבדל במשך המעקב. שיעור הפרישה היה גבוה יותר בקבוצת הפלצבו (Summary odds ratio 1.31 ; 95%CI 1.06-1.63 ; 27 מחקרים).

עד שנת מעקב אחת, הפסקה של טיפול בנוגדי דיכאון הסתיימה בשיעור גבוה יותר של חזרה בקרב מגיבים לטיפול, בהשוואה להמשכת הטיפול. חוסר הראיות לאחר שנת מעקב אחת לא צריך להתפרש כעצה מפורשת להפסקת הטיפול לאחר שנה. בהינתן האופי הכרוני של הפרעות חרדה, הטיפול צריך להיקבע על פי שיקולים ארוכי טווח, כולל שכיחות חזרות, תופעות לוואי והעדפות המטופל/ת.

מקור:

Batelaan Neeltje M, Bosman Renske C, Muntingh Anna, Scholten Willemijn D, Huijbregts Klaas M, van Balkom Anton J L M et al. Risk of relapse after antidepressant discontinuation in anxiety disorders, obsessive-compulsive disorder, and post-traumatic stress disorder: systematic review and meta-analysis of relapse prevention trials BMJ 2017; 358 :j3927