מחקרים

ההשפעה של אומליזומאב על זיהומי רינווירוס ותחלואה הקשורה באסתמה

מחקר זה מצא כי בילדים עם אסתמה אלרגית, טיפול עם אומליזומאב מפחית את משך זיהומי הרינווירוס ושיעור התחלואה הנלווית

דלקת אלרגית נמצאה כקשורה לסיכון מוגבר לזיהומים ויראליים. עם זאת, לא ברור האם קשר זה הינו סיבתי. מחקר זה ביקש לבחון האם טיפול עם אומליזומאב להפחתת רמות IgE יקצר את תדירות ומשך תחלואת רינווירוס בילדים עם אסתמה אלרגית.

העבודה בוצעה במסגרת מחקר ה-PROSEי(The Preventative Omalizumab or Step-up Therapy for Severe Fall Exacerbations). מחקר זה עסק בילדים עם אסתמה אלרגית (478 ילדים בגילאי 6-17) ממשפחות בעלת הכנסה נמוכה בשמונה ערים בארה"ב. החוקרים ביצעו הערכה וירולוגית לילדים שחולקו באופן אקראי לקבל טיפול מבוסס קווים מנחים (89 ילדים) או לקבל תוספת של אומליזומאב (259 חולים). דגימות מוקוזה נזאלית נאספו כל שבוע ועברו הערכה לרינווירוסים. כמו כן בוצע רישום של תסמינים נשימתיים והחמרות אסתמה במשך 90 ימים בתקופת הסתיו של השנים 2012 ו-2013. שיעורי חולי מתוקננים לזרוע טיפול חושבו באמצעות רגרסיית Poisson.

החוקרים מצאו כי רינווירוסים התגלו ב-97 מתוך 171 (57%) דגימות שנלקחו בזמן התקפי אסתמה וב-2,150 מתוך 5,959 (36%) דגימות שנלקחו שלא במהלך התקף (יחס סיכויים= 2.32, p<0.001). התקפים נמצאו כקשורים באופן מובהק סטטיטסית עם זיהוי רינווירוס C (יחס סיכויים= 2.85, p<0.001) ורינווירוס A (יחס סיכויים= 2.92, p<0.001) ובמידה פחותה עם רינווירוס B (יחס סיכויים= 1.98, p<0.019). אומליזומאב הפחיתה את משך זיהומי הרינווירוס (11.2 ימים לעומת 12.4 ימים, p=0.03) ואת השלת השיא של הווירוס ב-0.4 יחידות לוגריתמיות (רווח בר-סמך 95% -0.77, -0.02, p=0.04). בנוסף, אומליזומאב הפחיתה את התדירות של תחלואת רינווירוס (יחס סיכונים 0.64, רווח בר-סמך 95% 0.49-0.84).

מסקנת החוקרים היא כי בילדים עם אסתמה אלרגית, טיפול עם אומליזומאב מפחית את משך זיהומי רינווירוס, השלת הווירוס והסיכון לתחלואה נלווית כתוצאה מהזיהום. ממצאים אלו מספקים עדות ישירה לכך שחסימת IgE מפחיתה את הסיכון לזיהום ותחלואת רינווירוס.

מקור: 

Esquivel, A. et al. (2017) American Journal of Respiratory and Critical Care Medicine. In press

נושאים קשורים:  מחקרים,  אומליזומאב,  רינווירוס,  אסתמה,  IgE
תגובות