הפסקת עישון לאחר אבחנה של סרטן ריאות, שלפוחית ומערכת העיכול העליונה משפרת שרידות ותמיכה בהפסקת עישון יכולה להגביר שיעורי הפסקה. מטרת מחקר זה הייתה להעריך באיזו תדירות רופאי משפחה מספקים תמיכה פעילה בהפסקת עישון למטופלים אלו והאם התנהגות הרופא מונעת מתמריצים כלכליים.

באמצעות מידע אלקטרוני ממאגר המידע הבריטי Research Datalink, הוכללו במחקר 12,393 חולים עם מקרי סרטן שאובחנו בין 1999 ל-2013 והותאמו ביחס של 1:1 לחולים עם מחלת לב איסכמית שאובחנה באותו בזמן. החוקרים העריכו שינויים בשיעור החולים שעבורם הרופאים עדכנו סטטוס עישון, המליצו על הפסקת עישון ורשמו תרופות להפסקת עישון ובנוסף מה שיעור החולים שהפסיקו לעשן תוך שנה מאבחנת המחלה. כמו כן, בוצע בדיקה האם נוצרו שינויים כי הרופאים קיבלו תמריצים כספיים לעודד הפסקת עישון בחולים עם מחלת לב איסכמית אך לא בחולי סרטן.

בעת האבחנה, 32% מחולי הסרטן ו-18.2% מחולי מחלת לב איסכמית עישנו מוצרי טבק. חולי סרטן היו עם סיכוי נמוך מחולי מחלת לב איסכמית לקבל עדכון על סטטוס עישון (יחס סיכויים= 0.18; רווח בר-סמך 95%, 0.17-0.19), לקבל מרשם לתרופות להפסקת עישון (0.67, 0.63-0.73) והסיכוי שחולי סרטן יפסיקו לעשן היה נמוך מאשר חולים עם מחלת לב איסכמית (0.76, 0.69-0.84). שנה לאחר האבחנה 61.7% מהחולים עם סרטן ו-55.4% מהחולים עם מחלת לב איסכמית שעישנו בעת האבחנה המשיכו לעשן. מתן תמריצים כלכליים נמצא כקשור עם ייעוצים תכופים יותר להפסקת עישון אך ממצא זה לא היה ספציפי לחולים עם מחלת לב איסכמית.

מסקנת החוקרים היא כי רופאי משפחה תומכים פחות בהפסקת עישון בחולים עם סרטן לעומת חולים מחלת לב איסכמית וכי הסיכוי שחולי סרטן יפסיקו לעשן הינו קטן יותר. ממצאים אלו אינם כתוצאה מתמריצים כלכליים.

מקור: 

Farley, A. et al. (2017) Annals of Family Medicine. 15(5), 443.