הגרעון המצרפי של ארבע קופות החולים בישראל בשנת 2016 עמד על כ-797 מיליון שקל, עלייה קלה לעומת שנת 2015, שבה היה גרעונן כ-781 מיליון שקלים. ללא תמיכה שוטפת מקופת המדינה, הגרעון המצרפי הסתכם למעשה ב-2.12 מיליארד שקלים, לעומת כ-2.73 מיליארד ב-2016 (אולם הירידה היחסית הזאת מוסברת בהגדלת סל הבריאות על ידי הממשלה); נתונים אלה עולים מתוך הדו"ח המסכם את פעילות קופות החולים לשנה שעברה, שהוכן במשרד הבריאות ושהתפרסם הבוקר (א').
עוד בעניין דומה
על הדו"ח חתום רו"ח ליאור ברק מהאגף לפיקוח ובקרה על קופות החולים במשרד הבריאות. להלן כמה נתונים מרכזיים המוזכרים בו:
- עלות סל הבריאות גדלה ב-2016 בכ-11.2%, והגיעה ל-45.8 מיליארד שקל, לעומת 41.217 מיליארד ב-2015.
- מספר המבוטחים ב"שירותי בריאות כללית", הקופה הגדולה בישראל, הגיע ב-2016 ל-4.354 מיליון, עלייה לעומת שנה קודמת (4.285 מיליון). מספר מבוטחי "מכבי" עלה מ-2.028 מיליון ל-4.285 מיליון מבוטחים ב-2016. "מאוחדת" עלתה מ-1.12 מיליון מבוטחים ל-1.149 מיליון, בעוד ש"לאומית" ירדה במספר מבוטחיה מ-722 אלף ל-716 אלף.
- "כללית" ממשיכה לשמור כבר 4 שנים על יציבות יחסית בשיעור מבוטחיה ונמצאת בגידול עקבי כבר 3 שנים, לאחר שני עשורים שבהן חלה בה ירידה. לעומת זאת נמשכת מגמת הירידה במספר מבוטחי "לאומית".
- גרעון 14 בתי החולים של "הכללית" גדל ב-2016 בכ-108 מיליון שקל לעומת השנה הקודמת ובסך הכול הסתכם בכ-395 מיליון שקלים. סעיף ההוצאות בקופה גדל ב-5.7%. ללא הכנסות מתמיכות המדינה ורווחים חד-פעמיים, גרעון "כללית" מסתכם למעשה ב-1.509 מיליארד שקלים.
- עיקר גרעון בתי החולים של הקופה נבע מירידה בהיקף התמיכות, ירידה ריאלית בהכנסות מלידות ופגים, עלייה משמעותית בהוצאות על רשלנות רפואית וגידול בהפרשות לפנסיה ומחלה בעקבות הסכמי השכר. עורכי הדו"ח מציינים בו: "כללית תתקשה להמשיך ולממן גירעונות בהיקפים דומים בשנים הבאות".
- גרעון "מכבי" ירד בכ-100 מיליון שקלים לעומת השנה הקודמת. את הגרעון הנמוך ביותר מבין כלל הקופות רשמה "לאומית" – 18 מיליון שקלים, לעומת עודף של כ-37 מיליון שקל שנרשם לזכותה ב-2013. גרעון "מאוחדת" עמד ב-2016 על כ-18 מיליון שקלים.
- בשנת 2016 החליטה הממשלה על העברה של כ-792 מיליון שקלים (תוספת נטו של 769 מיליון) מכספי התמיכות בקופות החולים לשם הגדלת בסיס עלות סל הבריאות. המטרה: הגברת הוודאות התקציבית בקופות החולים והבטחת המקורות ואופן קידומן. תודות לכך הופחת גרעון הקופות ללא תמיכות (ובהיקף נמוך מסך התמיכות שהועברו לבסיס הסל), ל-2.12 מיליארד שקל לעומת כ-2.73 מיליארד שקלים בשנת 2015.
- שיעור ההכנסות מהשתתפויות עצמיות של המבוטחים עבור שירותים ותרופות עמד בשנת 2016 על 5.96% מעלות הסל. לראשונה, שיעור זה נמוך מ-6.45% מעלות הסל, שעל פי החוק על הקופות לממן ממקורותיהן. ב-2015 שיעור זה היה 6.52% לעומת שיעור של כ-8.08% בשנת 2008.
מחברי הדו"ח ממליצים לבחון את עדכון שיעור ההכנסות הנורמטיבי שעל הקופות לממן באמצעות השתתפויות עצמיות לשיעור נמוך יותר, במיוחד לאור קצב הזדקנות האוכלוסייה הצפוי להתגבר בשנים הקרובות שאמור להשפיע על המשך ירידת השיעור הזה, וזאת בשל ההנחות והפטורים הניתנים לאוכלוסיית הקשישים. - הגידול שחל בהוצאות על אשפוז (7.1%), שכר (3.5%), תרופות וציוד רפואי (4.5%), הוצאות המעבדות ומכונים פרטיים (13.3%) והוצאות מנהל ומשק (8.0%) בשנת 2016 לעומת ההוצאות המתואמות לשנת 2015, הביאו לעלייה בהוצאות מגזר הקהילה בשיעור של כ-5.8%. ב"מכבי" וב"מאוחדת" שיעור הגידול בהוצאות עמד על כ-7.7% וכ-7.6%, בהתאמה, וב"לאומית" וב"כללית" על כ-4.8% וכ-4.7%, בהתאמה.
- ההוצאה לנפש במגזר הקהילה ב"כללית" היא הנמוכה מבין הקופות וגם שיעור העלייה המתואם הנמוך שעמד על 3.1%. ב"לאומית" ההוצאה לנפש היא הגבוהה ביותר מבין הקופות וגדלה בשנת 2016 בשיעור של 4.4%. ב"מאוחדת" עלה השכר לנפש והוא בשיעור הגבוה בין הקופות. ב"מכבי" ההוצאה לנפש על תרופות עולה בשנים האחרונות בשיעור גבוה משמעותית משאר קופות החולים.
קופת חולים "כללית" מסרה בתגובה לדו"ח, כי "גירעון בבתי חולים הוא בעיה כלל משקית קשה, ואינו קשור לזהות הבעלים. קיימת בעיית גירעונות חריפה בכלל מערך האשפוז הציבורי במדינת ישראל, הן בבתי החולים הממשלתיים הכלליים, שהגירעון התפעולי שלהם הוא כ–2 מיליארד שקל, הן בבתי חולים ציבוריים נוספים, כמו "הדסה" ו"לניאדו", המתוקצבים לאחרונה על ידי המדינה במאות מיליוני שקלים כדי למנוע את קריסתם. תקציבים רבים מוזרמים למערכת באופן שאינו שוויוני, כמו מיליארד שקל לפתיחת בית החולים אסותא באשדוד, ואינם מגיעים אל 14 בתי החולים של הכללית.
"כללית נושאת במשימה הלאומית של תפעול ומימון בתי החולים ממקורותיה העצמיים, למעט סכומי פיתוח זניחים. לקוחות הכללית מממנים באופן ישיר את פעילות בתי החולים המשרתים את כלל אזרחי המדינה. זהו מצב שאינו תקין ואינו שוויוני".