אומליזומאב (Xolair) היא תרופה שמיועדת לחולי אסתמה בינונית עד קשה שלא מצליחים להתאזן עם סטרואידים בשאיפה, ועל פי הרישום בישראל היא איננה מיועדת לטיפול במצבי אלרגיה אחרים. במחקר שלהלן נבדקה ההשפעה של אומליזומאב על מטופלים עם אלרגיה לבוטנים.
עוד בעניין דומה
במחקר השתתפו 37 נבדקים, מהם 29 בקבוצת הטיפול באומליזומאב ו-8 בקבוצת הפלצבו. לאחר 12 שבועות של טיפול, הנבדקים עברו דה-סנסיטיזציה מהירה בת יום אחד של עד 250 מ"ג של חלבון בוטנים, ולאחר מכן עלייה שבועית במינון עד למינון של 2,000 מ"ג בשבוע. בנקודה זו הופסק הטיפול באומליזומאב או פלצבו, והנבדקים המשיכו לקבל 2,000 מ"ג של חלבון בוטנים. 12 שבועות לאחר הפסקת טיפול המחקר, הנבדקים נחשפו ל-4,000 מ"ג חלבון בוטנים ואלו שהצליחו לעמוד במינון זה המשיכו לקבל 4,000 מ"ג חלבון בוטנים.
המנה החציונית של חלבון בוטנים שנסבלה ביום הדה-סנסיטיזציה הראשון במחקר הייתה 250 מ"ג אצל הנבדקים שקיבלו אומליזומאב ו-22.5 מ"ג אצל הנבדקים שקיבלו פלצבו. בנוסף, 23 (79%) מתוך 29 הנבדקים בקבוצת הטיפול הצליחו לסבול מנה של 2,000 מ"ג של חלבון בוטנים במשך 6 שבועות לאחר שהפסיקו ליטול אומליזומאב, בניגוד ל-1 (12%) מתוך 8 שקיבלו פלצבו (P<0.01). כמו כן, 23 נבדקים שקיבלו אומליזומאב עברו בהצלחה את החשיפה ל-4,000 מ"ג של חלבון בוטנים, לעומת נבדק אחד בקבוצת הפלצבו. שיעורי התגובה הכוללים לא היו נמוכים באופן מובהק בקבוצת הטיפול לעומת קבוצת הפלצבו (odds ratio 0.57, p=0.15), על אף שהנבדקים שקיבלו אומליזומאב נחשפו למינונים הרבה יותר גבוהים של בוטנים.
מהתוצאות הנ"ל ניתן להסיק כי טיפול באומליזומאב מאפשר למטופלים עם אלרגיה לבוטנים לעבור דה-סנסיטיזציה מהירה תוך כ-8 שבועות של חשיפה לבוטנים דרך הפה. אצל רוב המטופלים, הדה-סנסיטיזציה נמשכה לאחר הפסקת הטיפול באומליזומאב.
מקור: