מגזין

רופא - אתה מוקלט

בארה"ב מתקיים דיון ער בשאלה אם לאפשר הקלטת המפגשים בין רופאים לחולים; התומכים טוענים כי הדבר יאפשר לחולים להבין טוב יותר, בסיוע בני משפחותיהם, את מצבם והטיפול הנחוץ להם; המתנגדים חוששים כי הדבר יוביל לשינוי התנהגות הרופאים בשל פחד מתביעות

צילום והקלטה באמצעות טלפון חכם (צילום: אילוסטרציה)

טלפונים ניידים, טאבלטים ומכשירים דיגיטליים זעירים הם כבר חלק בלתי-נפרד מחיי היום-יום, ולכולם יש את היכולת להקליט או לצלם, באיכות מצוינת וללא משיכת תשומת לב מיוחדת. האפשרות הזאת מנוצלת על ימין ועל שמאל, בעת ויכוח עם שוטר או פקח על מקום חניה או עבירת תנועה, כדי לצלם ניידת משטרה או רכב ש"טס" במהירות או סתם כחלק מעימות שימצא את דרכו במהרה לרשתות החברתיות.

גם המפגש האישי בין רופאים לחולים עשוי להיות מתועד בחשאי, או באופן גלוי, והטכנולוגיה החדשה מעלה את השאלה העקרונית: האם המטופל רשאי להקליט את הרופא שלו? וכיצד הידיעה כי הוא עשוי לעשות זאת משפיעה על הרופאים עצמם?

פרופ' גורפריט דאליוואל (Gurpreet Dhaliwal), מבית הספר לרפואה של אוניברסיטת קליפורניה בסן-פרנסיסקו, המשמש כרופא בצוות המרכז הרפואי של ותיקי הצבא האמריקני (VA), כתב על כך מאמר ב"וול-סטריט ג'ורנל". לדבריו, "בפעם הראשונה שבת משפחתו של מטופל שלי 'הגניבה' לשיחה טלפון סלולרי מקליט – התחלתי לדאוג. אבל היא הסבירה: 'אני מקליטה את השיחה כדי שאוכל לחלוק את המידע שאתה מוסר עם הבן שלנו'. אז, כשהתעמקתי מעט יותר בתשובתה, לקחתי צעד אחד אחורה. ככל שאני חושב על העניין הזה יותר-ויותר אני דווקא מוצא פן חיובי בהקלטת שיחה בין מטופל לרופא. אלא שלא כל עמיתי חשים כמוני ומסכימים לעמדתי".

רופאה, יחסי רופא-חולה (צילום: אילוסטרציה)

"בפעם הראשונה שבת משפחתו של מטופל שלי 'הגניבה' לשיחה טלפון סלולרי מקליט – התחלתי לדאוג. אבל היא הסבירה: 'אני מקליטה את השיחה כדי שאוכל לחלוק את המידע שאתה מוסר עם הבן שלנו'"

אלו שתומכים בגישה שיש לאפשר למטופל להקליט שיחה עם הרופא מנמקים זאת בכך שההקלטה תאפשר לראשון לשקול שוב מידע מורכב או הנחיות-פעולה שהרופא קבע לו במסגרת הטיפול – ובעיקר לעשות זאת יחד עם בני משפחה אחרים. לא תמיד המידע הרפואי עובר בצורה חלקה מהרופא לחולה, ולעתים הנסיבות הקשות של השיחה משפיעות על זיכרון החולה.

הרופאים, כנראה רובם, עדיין חוששים בעיקר שהקלטות דווקא ישמשו כבסיס ראייתי בעת הגשת תביעות רשלנות רפואית נגדם. הקלטות יכולות, למשל, לתמוך בטענות חולה שהרופא שלו כשל באי הצגת שאלות רלבנטיות בשיחה, התעלם מתופעות לוואי במתן תרופה מסוימת או פיספס מחלה נדירה.

יש רופאים הטוענים, כי ההשלכות של הקלטה חשאית של שיחה עם מטופל מרחיקות לכת. "ברגע שביקור אצל רופא הופך לשיחה 'און דה רקורד', זרם המידע שמוחלף ביניהם במהלך השיחה משתנה באופן בלתי נמנע. גם מצד המטופל. נטיית המטופל עלולה להיות שלא לחשוף יותר מדי פרטים אינטימיים. למשל, הוא לא יספר לרופא כי יש לו בת-זוג חדשה מחוץ לנישואין למרות שישנו חשד למחלת מין", כתב הרופא האמריקאי.

פרופ' דאליוואל התוודה: "כשהשיחה מוקלטת, אני נוטה פחות להביע דעה כנה וגלוית-לב לגבי טיפולים או שירותים שקיימים אבל גורמי הביטוח נמנעים מלהציע אותם; אולי גם מתוך ידיעה שדברי יעברו אחר כך עריכה, שמישהו יפיץ אותם לתקשורת. במקום זאת, המטופל שלי מקבל במצב כזה יותר ויותר תשובות שמנוסחות באופן דיפלומטי ולא מחייב. השיחה נעשית פחות ישירה".

"הרופאים חשים שכאשר מטופל מבקש להקליט, בגלוי, את מהלך הביקור אצלם, הדבר מערער אם לא מחליש את עצם האמון בהם. אבל אני מוצא  שכאשר רופא מניח שמאחורי העניין הזה מסתתר מניע ציני אזי הימנעות מהקלטת הדו-שיח עם המטופל מערערת את האמון ביניהם באותה מידה", כתב ד"ר דאליוואל.

הרופאים אולי חוששים מפני יותר תביעות נגדם, "אבל ייתכן שדווקא ההקלטות יגרמו להגשת פחות תביעות?", תוהה פרופ' דאליוואל בהמשך מאמרו. "עבור רופא שדואג למטופל שלו, שהטיפול המסור משיג את המטרה, יתכן שהקלטה קולית עשויה בכלל לשמש כראייה לשם הגנה במקרה של הגשת תביעה על רשלנות רפואית".

"הפרקטיקה הטובה ביותר המומלצת לרופא היא תמיד להניח שמישהו מקליט אותו. הכרה בכך איננה עושה אותי פרנואידי. לדעתי היא עושה אותי רופא טוב יותר"

דאליוואל מסכם: "הפרקטיקה הטובה ביותר המומלצת לרופא היא תמיד להניח שמישהו מקליט אותו. הכרה בכך איננה עושה אותי פרנואידי. לדעתי היא עושה אותי רופא טוב יותר".

ההקלטה משפרת את הטיפול

לפי מאמר שפורסם בנושא בכתב העת JAMA באחרונה, ברוב מדינות ארה"ב - חרף התנגדות של רופאים - האפשרות שמטופל יקליט רופא בחשאי היא חוקית. בנוסף, המחקר שנערך על ידי חוקרים ממכון דרטמות' למדיניות בריאות העלה, שקיים סיכוי גבוה שלפחות אחד מכל עשרה המטופלים האחרונים שרופא בארה"ב פגש הקליט אותו. לא אחת ללא קבלת רשות לכך. "המציאות החדשה" הזאת בעבודתם של הרופאים מעוררת חששות. גם לגבי סוגית הבעלות על ההקלטה עצמה.

פרופ' גלין אלווין (Glyn Elwyn), שהוביל את המחקר, אומר כי כאשר מטופל מעוניין להקליט את הרופא, יש להבהיר לו לפני כן את המצב החוקי בנושא זה באותה מדינה.

כיום ב-39 מבין 50 מדינות ארה"ב ניתן אישור לבצע הקלטה חד-צדדית. ב-11 מדינות אחרות, כמו קליפורניה ופלורידה, ההקלטה בעת ביקור אצל רופא מותרת, אבל צריכה להיות הדדית - כלומר להימצא במכשירים שבידי המטופל ממש כמו בידי הרופא עצמו.

במכון "בארו" המתמחה בנוירולוגיה בפניקס, אריזונה, למשל, מציעים מראש ובמודע למטופלים להקליט כל ביקור אצל הרופא. רופאים שנוטלים חלק במיזם הזה נהנים מהנחה של 10% בעלות ההגנה למקרה שמוגשת נגדם תביעה משפטית בהקשר לטיפול.

ומה לגבי הסיבה להקלטה? "רוב האנשים משתפים בהאזנה להקלטה את בני המשפחה שלהם או חברת ביטוח רפואי או גורם אחר שמעורב בטיפול. המטרה היא להבין טוב יותר את את המידע שהוחלף בעת הביקור אצל הרופא. מטופלים מבקשים התבסס על ההקלטה כדי לפעול נכון בהתאם להנחיית הרופא, ולא רק להסתמך רק על זיכרונם", אומר פרופ' אלווין.

יחסי רופא-חולה וטכנולוגיה, טלפונים חכמים (צילום: אילוסטרציה)

 ב-39 מבין 50 מדינות ארה"ב ניתן אישור לבצע הקלטה חד-צדדית. ב-11 מדינות אחרות, כמו קליפורניה ופלורידה, ההקלטה בעת ביקור אצל רופא מותרת, אבל צריכה להיות הדדית

כבר לפני כחמש שנים עלה מסקר שערך ה-CDC כי כ-50% מהמטופלים יוצאים מביקור אצל הרופא וההנחיות שניתנו להם אינן ברורות במלואן. הסיבות לכך נמנו בשעתו בפוסט שפירסם הרופא ד"ר אריק בריקר, פנימאי שהתמחה ב"ג'ונס הופקינס" ומשמש כרופא ראשי ב-Compass Professional Health Services.

לרופאים, כתב ד"ר בריקר, יש לעתים קרובות הערכת-יתר לגבי הנושאים ומשך הזמן שהקדישו לדון בהם עם המטופלים בהם. לומר למטופל פעם אחת מה עליו לעשות – זה בהחלט לא מספיק על מנת שישים לב וגם "יקנה" את ההסבר. מטופלים מסננים את מה שהם שומעים מהרופא ובדרכים שונות. רופאים לא תמיד יודעים לגבי האמונות בנושאי בריאות שיש למטופליהם, חוויות קודמות שיש להם. לא אחת מתלוות אמונות תפלות להנחות שמניחים מטופלים לגבי המלצת הטיפול שקיבלו.

ביטוי אחר של קצר בתקשורת נוגע לבדיקות מעבדה, בדיקות דם, מתי לבצען, באילו תנאים. יש מקרים שהמטופל מקבל את ההנחיות אבל משום מה לא מאזין היטב לפרטיהם, אבל יש גם מקרים שהרופא שוכח לפרט הנחיות או שהוא מניח בטעות שהאחות בצוותו תעשה זאת בעוד שהיא מניחה שהרופא כבר הנחה את המטופל. התוצאה יכולה להיות שהמטופל ניגש לבדיקת הדם ללא צום. התוצאה יכולה להיות שגויה ומעוותת: תוצאות הבדיקה יעלו שלמטופל יש רמת סוכר גבוהה מדי, כולסטרול גבוה, וכך גם טריגליצרידים. כשיוצגו התוצאות לרופא בביקור חוזר – הוא יטעה בהנחיות הטיפוליות.

רק מהסיבות הללו בלבד, כתב ד"ר בריקר, יש יתרון במתן אפשרות לחולה להקליט את השיחה עם הרופא שלו – אבל אז גם לדרוש מהראשון להאזין לה בבית, בסבלנות ובקפדנות.

התברר, שמטופלים שהקליטו בגלוי ובהסכמה את השיחה עם הרופא שיפרו את מידת ההבנה שלהם במצבם וגם הביעו יתר שביעות רצון מהטיפול שקיבלו

מהסקירה של 33 מחקרים שנעשו באחרונה לגבי עצם השימוש בהקלטה קולית בידי מטופלים בעת ביקור אצל הרופא, התברר לצוות מכון דרטמות' כי 71% מהמטופלים עושים זאת כדי להאזין לפרטי השיחה אצל הרופא, 68% חולקים את המידע ומשתפים בהאזנה להקלטה את ספק השירות הרפואי שלהם או אפילו את הרופא עצמו או המטפל שאליו הופנה החולה.

גם התברר שמטופלים שהקליטו בגלוי ובהסכמה את השיחה עם הרופא שיפרו את מידת ההבנה שלהם במצבם וגם הביעו יתר שביעות רצון מהטיפול שקיבלו. "הגיע הזמן שכל הרופאים וכל הארגונים המספקים שירותים רפואיים דווקא יאמצו את הגישה החיובית שבהקלטה ויכירו בערכה. כמובן – הכול בהסכמה הדדית", הדגיש פרופ' אלווין.

"בסך הכל", הוסיף, "יותר ויותר ספקי שירותי בריאות נעים כיום לעבר יותר ויותר שקיפות והקלטת ביקור אצל הרופא נעשית יותר ויותר נפוצה. יש בה הרבה מאד יתרונות. ארגוני חולים מכירים בכך. גם מקבלי החלטות צריכים להפנים את ההכרה הזאת ויחד עם ספקי שירותי הרפואה ליצור הנחיות ברורות, מקיפות בנושא הזה ולהפגין גישה חיובית".

נושאים קשורים:  מגזין,  הקלטה,  ציתות,  יחסי רופא חולה,  ארה"ב,  מחקר,  האזנה,  בלוג
תגובות
אנונימי/ת
04.08.2017, 10:39

עקב תאבת הבצע הפושה בחברתנו ובפרט המנטליות הישראלית של "לדפוק" את נותן השירות בכל מקרה, יהיה חכם לתעד בקול ובוידאו את הפגישה עם כל מטופל.

אנונימי/ת
04.08.2017, 12:33

ממש כפי שהתוודה אמיר גוטמן ע"ה:
הקליט בתחילה כדי להבין וכיו"ב...
ואז תבע.

אנונימי/ת
06.08.2017, 19:17

ההקלטות והתיעוד ללא ספק ישפרו את המצב. זה יסייע ליצור תהליכי עבודה קבועים וטובים יותר. כרגע המצב הוא ספורדי ולכן לא כל המטופלים מקבלים את כל המידע ואפילו האנמנזה מתבצעת בצורה לקויה ולא עקבית. זה יחייב את הרופאים להיות מקצוענים ולא רק מקצועיים.