חדשות

נדחתה סופית עתירתה של איריס לוונשטיין-לוי להתמודד על תפקיד מנהלת "וולפסון"

נשיאת בית המשפט העליון מרים נאור דחתה ביום חמישי את האפשרות לערער על פסק הדין של בג"ץ באפריל, שקבע כי למשרד הבריאות יש את הזכות להציב את ההכשרה כרופא כתנאי סף למכרזים לניהול בתי חולים

בית המשפט העליון, בג"צ (צילום: יונתן סינדל / "פלאש 90")

נשיאת בית המשפט העליון, מרים נאור, דחתה ביום חמישי את עתירתה של איריס לווינשטיין-לוי,  מנהלת קרן המחקרים בבית החולים "וולפסון", לקיים דיון נוסף בהרכב מורחב בשאלה אם לאפשר למי שאיננו רופא להתמודד על תפקיד מנהל בית חולים. הרכב מצומצם של שלושה שופטי בג"צ דחה באפריל את עתירתה לאפשר לה להתמודד על תפקיד מנכ"ל "וולפסון".

פסק הדין של השופטת נאור סגר סופית את האפשרות לערער על החלטת משרד הבריאות בשלב זה, לפיה מנהל בית חולים ממשלתי חייב להיות רופא. המשרד הבהיר כי גם בעתיד יכלול תנאי סף של רשיון לעסוק ברפואה במשרות שהוא מפרסם לניהול בתי חולים.

בר סימן טוב, מנכ"ל משרד הבריאות הראשון שאינו רופא, הסביר שיש הבדל בין מנכ"ל משרד שאחראי על המערכת - לבין מנהל בית חולים

הנשיאה נאור אמרה, כי ניתן היה לקיים דיון נוסף רק אם נפסקה הלכה חדשה או כזו הסותרת הלכות קודמות של בית המשפט. ואולם, הדגישה, במקרה המדובר בג"צ "לא ביקש לחדש הלכות בתחום הפרשנות והסבירות, אלא יישם את הדין בעניינים אלו על המקרה".

כאמור, באפריל החליט בג"צ ברוב של 2 מול 1 (השופטים יצחק עמית ועוזי פוגלמן כשבדעת המיעוט היה מני מזוז), כי למרות שהתיקון לחוק משנת 1998 קובע שניתן למנות למנהלי בתי חולים גם מי שאינם רופאים - המדינה רשאית לכלול במכרזיה לבתי החולים הממשלתיים סעיף המחייב הכשרה כרופא כשמדובר במשרת מנהל בית החולים. השופט מזוז, כאמור בדעת מיעוט, סבר כי תכלית התיקון שהוכנס בחוק נועדה לאפשר גם למי שאינם רופאים להתמודד על התפקיד הניהולי הבכיר, כל זמן שיש להם הניסיון הדרוש בניהול מערכות בריאות, וכאשר לצדם מתמנה מנהל רפואי - כפי שגם נקבע באותו התיקון.

לעומת זאת, לפני שנתיים דחה בג"צ את עתירת ההסתדרות הרפואית שהוגשה נגד מינויו של משה בר-סימן טוב לתפקיד מנכ"ל משרד הבריאות - שבו כיהנו מאז קום המדינה רופאים בלבד. בתוקף תפקידו, בר-סימן טוב נאלץ להתנגד עתה למינויה של לווינשטיין-לוי, בנימוק שאינה רופאה. הוא הסביר זאת בכך שיש הבדל בין מנכ"ל משרד שאחראי על המערכת - לבין מנהל בית חולים.

בדיווח ב"דה מרקר" על החלטת השופטת נאור צוין, כי "בית המשפט לא קבע שמנהל בית חולים חייב להיות רופא, אלא רק שיש למשרד הבריאות זכות לקבוע זאת כתנאי סף". בית המשפט נמנע כמעט לגמרי מעיסוק בסוגיה עצמה. "כך שמשרד הבריאות ושירותי בריאות כללית - הבעלים של 14 בתי חולים - יכולים להחליט לשנות את המכרזים ולאפשר גם למי שאינם רופאים להתמודד. עם זאת, לאור התנגדות גדולה הצפויה מצד ארגוני הרופאים, הסיכוי שהחלטה כזאת תתקבל - קטן מאוד".

איריס לווינשטיין-לוי הגיבה על פסק הדין, על-פי הדיווח ב"דה מרקר": "לצערי הרב, למרות תמיכתם של רופאים, מנהלי מחלקות, בכירים במערכת הבריאות בעבר ובהווה ומשפטנים, נמנעו שופטי בג"צ מלהורות למדינה לשנות את מדיניותה. מערכת הבריאות תישאר כפופה לגילדה סגורה ומסוגרת המבקשת להנציח מצב אשר אין עוררין על כך שהוא ירוד".

נושאים קשורים:  חדשות,  איריס לוונשטיין-לוי,  המרכז הרפואי וולפסון,  בג"ץ,  מכרז,  ערעור,  משרד הבריאות
תגובות
 
אנונימי/ת
31.07.2017, 23:22

לשני האישים שנתנו חוות דעת לטובת הגברת שאיננה רופאה יש אג'נדות ברורות:האחד מכין את המשעול של אל הנהלת שיבא עבור בנו כלכלן בבית החולים והשני מחפש קידום לגברת שהוא מיודד מאד אתה מזה שנים.

אנונימי/ת
31.07.2017, 23:29

אני לא רוצה להיות בוטה, אבל הערותיך אלו הן בגדר רכילות מרושעת ותו לא.