דעות

על המערכת לתקן את המצב הקיים של "רפואה לעשירים" בלבד

הגיע הזמן שמערכת הבריאות תפעל באופן רציני ומקיף לצמצום אי-השוויון, שכן במדינת ישראל לא יעלה על הדעת מצב בו, בשנת 2017, אנשים, ובוודאי ילדים, לא יקבלו את הטיפול הרפואי הראוי לו הם זקוקים משום שידם אינה משגת

"שירותי בריאות הם דבק חברתי של הגנה על האזרחים. הם בונים סולידריות, קהילה. הם גם משנים את הדרך שבה אנשים תופשים מדינה"; כך אמר ריצ'רד הורטון, עורך כתב העת "The Lancet" בריאיון ל"דה מרקר", בהתייחסו לסיכון שבאי-השוויון שעלול להתפתח בארה"ב עם ביטול רפורמת הבריאות שיזם שם הנשיא ברק אובמה.

גם מדינת ישראל הגדירה את השוויון כערך עליון במערכת הבריאות, כאשר הסעיף הפותח את חוק ביטוח בריאות ממלכתי קובע כי: "ביטוח הבריאות הממלכתי לפי חוק זה, יהא מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית".

 שכיחות חולי הסוכרת בקרב האוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך עומדת על 21% לעומת 5% באוכלוסייה

לצערנו, בפועל, מדינת ישראל אינה מממשת סעיף זה, ולראיה בשנים האחרונות חל גידול מתמשך באי השוויון בבריאות, ועקב השלכות הגירעון התקציבי במערכת הבריאות, מספר המטופלים הפונים לרפואה הפרטית הולך ומתעצם.

אי השוויון עמו מתמודדת מערכת הבריאות בישראל קיים במדדי בריאות (ביניהם: פערים בתוחלת חיים, תמותת תינוקות); בנגישות לשירותי הבריאות (כלכלית, תרבותית, פיזית ועוד), שבאה לביטוי בין היתר בממצאי סקר "מכון ברוקדייל", לפיו כ-20% מהאוכלוסייה המוגדרת כחמישון התחתון ויתרו על טיפול רפואי בגלל זמן המתנה ו/או מחיר.

אי השוויון קיים בשימוש מופחת בפועל בשירותי בריאות, דוגמת רפואה מונעת. אנחנו יודעים למשל כי שכיחות חולי הסוכרת בקרב האוכלוסייה במצב סוציו-אקונומי נמוך עומדת על 21% לעומת 5% באוכלוסייה, ועוד.

בדו"ח מבקר המדינה אשר פורסם לאחרונה מוקדש פרק שלם לנושא הטיפולים בתחום התפתחות הילד, תחום המציג פגיעה מהותית בעקרון השוויון, שכן המבוטחים עומדים בפני קשיים רבים בעת ניסיונותיהם לממש זכויותיהם בתחום זה. הכשלים המרכזיים למימוש זכויות הילדים המבוטחים הם זמני המתנה ארוכים במידה בלתי סבירה, היעדר כוח אדם מיומן ומקצועי וגובה התשלום בגין טיפול במסגרות מחוץ לקופה לעומת גובה השתתפות הקופה בהחזרים לטיפולים אילו .

המציאות בישראת יוצרת "רפואה לעשירים": משפחות היכולות להרשות לעצמן מממנות טיפולים פרטיים בעוד שמשפחות אחרות למעשה נאלצות לוותר על מימוש זכויותיהן

מחסור בכוח אדם מיומן וזמני המתנה ארוכים מאלצים משפחות רבות לוותר על זכויותיהן המוקנות להן על פי חוק, ולמעשה לממן בעצמן טיפולים פרטיים אשר עלותם עשויה להצטבר לאלפי שקלים בשנה. אלא שמשפחות שידן אינה משגת לא יכולות לממן באופן פרטי את הטיפולים ועל כן נאלצות לוותר עליהם, על כל ההשלכות הכרוכות בכך: הנצחה והעצמה של הבעיה הרפואית/התפתחותית של ילדיהן לאורך זמן, מה שלא רק יוצר תסכול אלא מקשה על ריפוי בשלבים מאוחרים יותר.

מציאות זו יוצרת "רפואה לעשירים": משפחות היכולות להרשות לעצמן מממנות טיפולים פרטיים בעוד שמשפחות אחרות למעשה נאלצות לוותר על מימוש זכויותיהן.

צמצום אי השוויון במערכת הבריאות הינו אחד האתגרים המרכזיים עמם מתמודדת מערכת הבריאות בישראל. משרד הבריאות וקופות החולים ערים ואף נערכים לכך, אך לצערנו במידה בלתי מספקת. צמצום אי השוויון חייב להיות חלק מתכנית לאומית רחבה הכוללת, בין היתר: הכרה בכך שקיימת בעיה חריפה בתחום זה המחייבת נקיטת צעדים משמעותיים, כולל "הפלייה מתקנת" גם אם משמעותה היא הקטנת ההשקעה בתחומים אחרים.

יש לפעול להרחבת פריסת שירותי בריאות במיקום גיאוגרפי זמין וקרוב ביישובים פריפריאליים, להקטנת גובה ההשתתפות העצמית של האוכלוסייה המוחלשת גם אם לשם כך יש להעלות את גובה ההשתתפות ליתר האוכלוסיה, למימוש אקטיבי של זכויות, לעידוד רפואה מונעת באוכלוסייה המוחלשת ועוד.

תפקידה של מערכת הבריאות הציבורית הינו לתקן את הבעיה הנובעת מחלוקה לא-שוויונית של משאבים. הגיע הזמן שמערכת הבריאות תפעל באופן רציני ומקיף לצמצום אי-השוויון, שכן במדינת ישראל לא יעלה על הדעת מצב בו, בשנת 2017, אנשים, ובוודאי ילדים, לא יקבלו את הטיפול הרפואי הראוי לו הם זקוקים משום שידם אינה משגת.

* המאמר פורסם לראשונה בעיתון "הארץ"

נושאים קשורים:  דעות,  רפואה ציבורית,  אי שוויון,  רפואה פרטית,  משרד הבריאות,  תקציב,  התפתחות הילד,  מבקר המדינה
תגובות
 
אנונימי/ת
27.07.2017, 17:00

בלשים באף מקום בעולם אין שירותי בריאות ברמה שמציגות הקופות בישראל יש שירותי פרמיום ושם לאו דווקא האיכות הרפואית מדברת אלא מרפאות יפות אירוח פינוקים בקיצור ביחס להכנסה אף אחד לא נשאר בלי טיפול

אנונימי/ת
28.07.2017, 09:11

לכל אזרחי המדינה יש שירותי בריאות ברמה מספקת במערכת הציבורית או בביטוחים המשלימים. ל 70 אחוז יש ביטוח משלים.הבעיה היא בחוסר השיוויון הכלכלי לא הרפואי.

אנונימי/ת
28.07.2017, 11:42

הסכמי הקופות למניעת מעבר רופאים מקופה לקופה נוגדים לחלוטין את חוק חופש העיסוק. בזמנו ניסתה המדינה להכריח רופאים לעבוד באזורים שהמדינה בוחרת בטענה שהיא סיבסדה את לימודי הרפואה. על זה יצא ד"ר רם ישי יו"ר ההסתדרות דאז בשביתת ענק והצליח לעצור את התהליך. מאז ההסדרות הרפואית לא מגלה התלהבות מיוחדת לצאת נגד הממשלה. כיום קיימות גזרות רבות נגד הרופאים כולל חוק ההסדרים, חוק הצינון , חוק המעבר לקופות , חוק הגבלת שר"פ ועוד כהנה וכהנה. אני כותב את תגובתי זו בהנחה שמלבד הוצאת קיטור היא לא תתרום דבר.

אנונימי/ת
28.07.2017, 12:21

השכיחות המוגברת של סכרת בקרב שכבות סוציואקונומיות נמוכות אינה קשורה למערכת הבריאות אלא למערכת החינוך: הבעיה היא בתזונה לקויה וחוסר פעילות גופנית. שעה של ספורט בכל בוקר בכל בתי הספר תעשה למען בריאות הציבור יותר מכל הרופאים שיעבירו לפריפריה.

אנונימי/ת
28.07.2017, 12:54

אין כיום מנהל או מנהלת מחלק' ה שאינם חוטאים ברפואה שחורה.
מה שחמור יותר שלעתים מנהל או מנהלת מחלקה מעמיד פנים כאילו ניתח אך למעשה מעביר העבודה לאחד מעוזריו.

אנונימי/ת
28.07.2017, 13:23

הרפואה שלנו היא רחוקה מלהיות רפואה לעשירים בלבד. לכולם יש שרותי בריאות, ואפילו אנשים אינם אזרחים וחסרי ביטוח בריאות( קרה לי לא פעם ולא פעמיים) מקבלים טיפול רפואי מתוך חמלה בחינם, על חשבון המדינה.
יותר סוכרת באוכלוסיות חלשות קשורה למרכיב חינוכי ומניעה ראשונית, ופחות לטיפול רפואי ( מניעה שניונית ושלישונית).
והחיים עצמם אינם שיוויוניים- אכן יש עשירים ויש עניים, והעשירים אולי יכולים לממן רפואה פרטית קצת יותר(!אם כי לאחוזים גבוהים בארץ יש גם רפואה משלימה וגם הם יכולים לממן), אבל הם לא מקבלים כך רפואה יותר טובה, אלא אולי תחושה יותר של שליטה.
תפסיקו לדבר במונחים סוציאליסטים, ודי להעלות מיסים כל הזמן. גם למתן קצבאות גבוהות יותר יש מחיר של אי שוויון- זה מעודד אנשים פחות לצאת לעבודה, והארץ מתחלקת לעובדים ולפרזיטים, ולא צריך לפרט מעבר לזה.

שבת שלום יו'ר האגודה "לזכויות החולה , שמוליק בן יעקב,

קריאתך הנרגשת שבכותרת :
"על המערכת לתקן את המצב הקיים של "רפואה לעשירים" בלבד" - אין צודק ממנה !
קריאתך מעוגנת בשני חוקים נאורים שחוקקה הכנסת בשעתו ברוב מרשים "ומקיר לקיר"!
"ביטוח בריאות ממלכתי", ו "זכויות החולה".
מה קרה מאז?
מדוע הגענו למצב שבכותרת ??
מי גרם לכל אלה ?
מדיניות ממשלות ישראל בדור האחרון ,שמכולם הגדילו לחטוא הצמד הנוכחי של שרי הבריאות והאוצר: :הראשון - המתבכיין וכאילו רוצה לתקן ומסרבים לו...
השני - במסגרת "נערי האוצר" הטוענים ל"אין תקציב"...
- התביישו לכם !

מי מכם קבל סמכות לכך, לקצץ ללא מצפון בתקציב מערכת הבריאות הציבורית ?
מפי אנשי מפתח בבנק ישראל נאמר לי כי הגרעון הכרוני במשאבים הממלכתיים העומדים לרשות
המערכת מזה כעשור נובע מ"תת-תקצוב מודע , מתוכנן ומתמשך לאורך שנים , של כ- 3 מיליארד ש'ח בשנה!

מ"סרוס" מושג ה"קפיטציה" , המהווה נדבך מרכזי בתקציבי הקופות, והינו פרי התעמרותם של "נערי האוצר" החוזר על עצמו מידי שנה בעת הדיון עמן על תקציבן !

מדיניות זו היא האחראית למצבה הנוכחי של המערכת אשר לדעת מבקר המדינה ונגידת בנק ישראל מצויה "על סף קריסה".
זאת, עקב העדר מוחלט של תכנון ארוך טווח לעשור הקרוב (2020 – 2030 ) ,המושתת על תוכנית-אב (שאינה קיימת ) לפריסת התשתית ( עדיפות הכרחית לפריפריה), ופיתוח משאבי האנוש המקצועיים שכבר חסרים כיום, ושידרשו להפעלתה העתידית , תוך תקצוב הולם למטלותיה המוגדרות והמועדים ליישומן !!
האם מדיניות זו של העדר תכנון ותת-תקצוב מתוכנן ומתמשך פורסם במצעי מפלגותיכם לקראת הבחירות הדמוקרטיות שהתקיימו לאחרונה?
מאחר ולא נהגתם כך - אין לכם סמכות דמוקרטית ל"גזילה" זו!...
חידלו לשקר לציבור התמים ולפזר הבטחות-שווא (שבהן מתמחה שר הבריאות),ולשקר "במצח נחושה"!

על הציבור להתעורר ולזעוק "המלך עירום"!
ליצמן וכחלון : אל תמעלו בתפקידכם הממלכתי ל בריאות שוויונית מיטבית ובסיסית לכלל האזרחים, הכולל את מיעוטי היכולתן!
פרופ' תיאו דב גולן.

08.08.2017, 16:45

זוהי דוגמא ל"איך ניתן להיות צודק וטועה באותו זמן".
גילוי נאות - אני משמש כיו"ר עמותת 'ארצי' - עמותת הרופאים העצמאיים בישראל.
אני מסכים כי סל הבריאות צריך להיות רחב ככל שניתן ונגיש לכל האזרחים ללא הבדלי מין, גיל, מעמד, מקום מגורים וכיוצא באלה. כל זה צריך להיות באחריות המדינה.
מה הקשר לרפואה הפרטית? מי שיש בידיו הכלים הכלכליים והביטוחיים לקנות רפואה פרטית - לבריאות. אנו חיים בחברה קפיטליסטית עם שוק חופשי ותחרות חופשית. אלה חלק ממאפייני כלכלה קפיטליסטית בריאה.
האם אזרחי מדינת ישראל לא זכאים לתחבורה ציבורית מצויינת? ודאי שכן. ועם זאת היעלה על הדעת למנוע ממישהו לרכוש רכב פרטי? או לקבוע איזה רכב לרכוש?
ילדי ישראל זכאים לחינוך מצויין בכל מקום ובכל גיל. היעלה על הדעת למנוע ממי שמעוניין בבתי ספר יוקרתיים לשלם מכיסם לקבלת חינוך טוב יותר? או למנוע שיעורים פרטיים לאחר שעות הלימודים בבית הספר?
בחוק ההסדרים וברפורמת הבריאות שמה לה המדינה למטרה להרוס את הרפואה הפרטית אשר עשרות שנים כיסתה על ערוות הרפואה הציבורית והעניקה את הבטחון הבריאותי לאזרחים אשר ידם משגת לממן טיפולים רפואיים פרטיים. זה פינה את בתי החולים הציבוריים לכלל האזרחים שחפצו בשירות הציבורי. למרות זאת הרסה המדינה את מערכת הבריאות הציבורית על ידי תת-תקצוב, תת-תקנון ויצירת "סל בריאות" מעוות. אני איני איש כלכלה אולם תנו לי את תקציב המדינה לשנה אחת ואני מראה לכם אין מנתחים חולים 24 שעות ביממה, מציעים את מיטות האשפוז בסדיני משי ומאכילים את החולים באוכל גורמה.
לנו הרופאים העצמאיים יש דרכים להתמודד עם הרגולטור ולהציב תחרות הוגנת למערכת הציבורית. למשל - הניחו לנו לנתח בבתי החולים הציבוריים בסגנון הססיות לקיצור תורים. או...הניחו לנו להתאגד בקבוצות של "עסקים קטנים" ובכך נקטין את הוצאותינו ונוכל להוזיל את שירותינו.
אלה פתרונות ראויים ולא "חוק צינון" שפוגע ברצף הטיפול בין הרופא ובין מטופליו.
אבל אותנו לא שואלים כי אנחנו נציב אתגרים בפני הממשלה שאינה רוצה את כאב הראש הזה ובמקומו מנחיתה גזירות שיפגעו בראש ובראשונה בציבור אך גם בקבוצה איכותית של רופאים שהם מבניה הטובים והמסורים של הארץ הזאת.