חדשות

מומחים קוראים לבצע בדיקות סקר להפטיטיס C באוכלוסייה בישראל

היום יצוין בכנסת יום המודעות ל-HCV, וארגונים שונים קראו למשרד הבריאות לפעול כדי להוציא לפועל את בדיקות הסקר ולאפשר טיפול בתרופות אנטי-ויראליות חדשות לחולים

HCV, הפטיטיס C, הפטיטיס סי, בדיקה (צילום: אילוסטרציה)

היום (ג') יצויין בכנסת יום המודעות להפטיטיס C, לקראת יום המודעות הבינלאומי למחלה שיצוין ביום שישי הקרוב. לקראת יום זה פירסמו ארגונים שונים בישראל נתונים המעידים כי מספר נשאי הנגיף המקבלים טיפול אנטי-ויראלי חדש עדיין נמוך, ומומחים קראו לבצע בדיקות סקר באוכלוסייה כדי לאתר קבוצות חולים - ולטפל בהן באמצעות התרופות החדשות, הנכללות בהתוויה מסוימת בסל הבריאות מזה שנתיים.

מחקר ב"שיבא"

מבית החולים "שיבא" נמסר, כי מחקר בנושא הטיפול בהפטיטיס נעשה בשנה האחרונה בבית החולים יחד עם שירותי בנק הדם בישראל בהנהלת פרופ' אילת שנער. המחקר בדק כמה מתורמי הדם ב-7 השנים האחרונות נמצאו חיוביים כנשאים להפטיטיס C. כל מי שנמצא חיובי קיבל מכתב משירותי בנק הדם המפנה אותו להמשך ברור וטיפול אצל רופא המשפחה.

בנוסף, ערך צוות המחקר בראשות פרופ' זיו בן-ארי מבית החולים, באמצעות שאלון מובנה וסקר טלפוני, בירור אם הנשאים החדשים שאותרו פנו לרופא המשפחה, האם רופא המשפחה הפנה אותם למרפאת כבד, האם הם קבלו טיפול. מי שלא טופל התבקש לבוא ל"שיבא".

מתוך 451,552 תורמי דם, כך עלה מהמחקר, נמצאו 470 נשאים חדשים של נגיף ההפטיטיס C - כלומר 0.1%. מתוכם 66% היו עולים ממדינות חבר העמים. 91% פנו לרופא המשפחה. מבין אלו שלא פנו, הסיבה העיקרית לאי-פניה הייתה חוסר המודעות למשמעות המחלה. כמו כן הוברר, ש-44% לא קיבלו עד היום טיפול אנטי-ויראלי.

"לא מעדכנים חולים"

לרגל האירוע בכנסת שיזם ח"כ יואל רזבוזוב ("יש עתיד"), זו השנה השלישית, נטען כי בחלק מקופות החולים לא מעדכנים הצוותים הרפואיים את החולים בדבר זכאותם לטיפול החדש. בין אלו, לפי הטענות, אפילו חולים עם מחלה מתקדמת הדורשת טיפול דחוף שהתרופות מאושרות להם. הטיפול נדרש כדי למנוע סיבוכים ביניהם כשל בתפקודי הכבד, צורך בהשתלת כבד וסרטן ראשוני של הכבד.

פרופ' אלי צוקרמן, מנהל היחידה למחלות כבד במרכז הרפואי "כרמל" בחיפה ועתה יו"ר החברה הישראלית לחקר הכבד בהר"י, אמר: "החל משנת 2015 נעשתה בישראל פריצת דרך משמעותית בטיפול בחולי הפטיטיס C תודות לשיתוף הפעולה בין משרד הבריאות, החברה לחקר הכבד ועמותת חץ. עם זאת, חולים רבים עדיין אינם מטופלים".

פרופ' צוקרמן ורופאים-מומחים אחרים בתחום הכבד שבו וקראו למשרד הבריאות לבצע בדיקות לגילוי הנגיף בקרב אוכלוסיות בסיכון, להשלים את הערכת החולים שכבר אובחנו ולהפנותם לטיפול ולכלול בסל התרופות גם חולים שמחלתם מוגדרת בשלב זה, זמנית, כקלה.

הטיפולים לחולים (גנוטיפים 4-1) בשלב מתקדם של המחלה נגישים בישראל וכלולים בסל התרופות הממלכתי מ- 2015.

"להנגיש הטיפול לכל החולים"

פרופ' זיו-בן ארי, מנהלת המרכז למחלות כבד ב"שיבא", הוסיפה: "התרופות הכלולות בסל לטיפול במחלה הן פורצות דרך ופועלות כנגד כל הזנים והתת זנים של הנגיף וטובות לכלל קבוצות החולים השונות. משך הטיפול בתרופות הללו קצר. הן משרות ריפוי מלא מהמחלה ב-90% -100% מכלל המטופלים".

"טיפול זה", הדגישה, "צפוי למלא תפקיד חשוב ביותר בארץ ובעולם במיגור נגיף ההפטיטיס C. המדינה ומשרד הבריאות אמורים להשלים את המהלך שבו החלו בשאיפה להנגיש את הטיפול החדש לכלל החולים במחלה".

חוליו בורמן, נשיא "חץ" (עמותה לחולי הכבד), אמר לרגל יום המודעות: "על אף פריצת הדרך הטיפולית במחלה, רוב החולים בארץ עדיין לא טופלו. רק לאחרונה, התחילה המדינה ועדיין באופן חלקי להפנות חולים שידועים במערכת לקבלת הטיפול. אלא שזה בבחינת מעט מדי ולחלק מהחולים עלול גם להיות מאוחר מדי".

"קופות החולים", הוסיף בורמן, "מתוקצבות עבור כל החולים שלהם. אבל אם החולים הללו אינם מודעים לזכאותם ואינם דורשים לקבל את התרופות שמגיעות להם על פי החוק - הכסף לכך מצוי בתקציב הקופות, אלא שיש ביניהן כנראה שלא ממהרות לתת את התרופות החדשות".

בורמן טוען שעל פי הערכות בישראל קרוב ל-100 אלף נשאי הנגיף ושני-שלישים מהם אינם מודעים לכך. לפני שנתיים, אישר משרד הבריאות תכנית לאומית לאיתור הנשאים בקבוצות הסיכון, אך התוכנית עדיין לא יצאה לפועל.

ח"כ רזבוזוב שיזם את היום המיוחד בכנסת הוסיף: "ממשלת ישראל מתעסקת בעצמה ולא במה שחשוב באמת – האזרחים. לא ייתכן מצב שבו התקציב לטיפול בחולים קיים, אך קופות החולים לא משקיעות אותו בקבוצות הסיכון למחלה. בריאותם של אזרחים רבים מופקרת. כשמשרד הבריאות וקופות החולים לא מתריעים, בודקים ומטפלים באנשים הנמצאים בקבוצת הסיכון למחלת ההפטיטיס - הם חוטאים לתפקידם".

האוכלוסיות העיקריות בסיכון להידבק בנגיף: מי שקיבל עירוי דם נגוע (או מוצרי דם אחרים) לפני 1992 (כשהתחילו לבדוק כל מנת דם לקיומו של הנגיף); עולים ממדינות בריה"מ לשעבר ומזריקי סמים, אפילו באופן חד פעמי. כמו כן: חולי כליות המטופלים בדיאליזה, נשאי/חולי איידס; אלו שמבצעים קעקועי פירסינג באמצעות מחטים ומכשור לא סטרילי; עובדי מערכת הבריאות שנדקרו ונחשפו לדם נגוע בנגיף ומי שנולד לאם חולה במחלה זאת.

על-פי הערכת ה-WHO, בעולם כ-180 מיליון אנשים הסובלים מהמחלה. בכל שנה נדבקים ממנה כ-4 מיליון נוספים. מחקרים הראו עליה בתחלואה, שיעורי אשפוז גבוהים יותר ושיעורי תמותה גבוהים פי 3 עקב הפטיטיס C בהשוואה לאוכלוסייה הכללית. בין 20% ל-30% מהחולים הכרוניים מפתחים שחמת כבד, ו-4-1% סרטן ראשוני בכבד.. כשמדובר בשחמת הכבד, 33% מהחולים עם הפטיטיס C כרונית נפטרים בתוך 10 שנים.

נושאים קשורים:  חדשות,  HCV,  הפטיטיס C,  יום מודעות,  פרופ' זיו בן-ארי,  פרופ' אלי צוקרמן
תגובות