מאז שביתת הרופאים הגדולה בשנת 2011, בה לראשונה השיתו על הרופאים חובת שעון נוכחות, מעמדו הציבורי של הרופא הולך ונפגע. הקריאה של בכירי האוצר והבריאות דאז, לפיה הרופאים נוטשים את בתי החולים לטובת הקליניקה הפרטית - למרות שרק מעט מהרופאים אכן עשה זאת - הידהדה בציבור וגרמה ל"עליהום" תקשורתי נגד הרופאים מצד אחד ולדמורליזציה בקרב הרופאים מצד שני.
עוד בעניין דומה
בשנת 2015 שוב יצאה המדינה וטענה, שהרופאים הם האשמים בעליית יוקר המחיה בשל הפעלת קליניקות פרטיות (הגם שמדובר באחוז קטן יחסית של רופאים בכירים ומנתחים המסוגלים פיזית לנתח בבתי חולים פרטיים), וקבעו שמה שיציל את כלכלת ישראל זה הפעלת סעיף ה"בריאות" בחוק ההסדרים החדש של השנה שעברה. שוב מצאו את ה"שעיר לעזאזל" - הרופאים - וסברו שאם יגבילו אותם בקליניקה הפרטית, יוזילו את עלות ההוצאה הרפואית לנפש בישראל ויורידו את יוקר המחיה.
"החלטה זו אינה מידתית ולא קיימת באף מגזר ציבורי אחר. היעלה על הדעת להגביל מעבר עורך דין ממשרד אחד לשני?"
הפעלת סעיף הבריאות בחוק ההסדרים החדש מהווה לכאורה אפליה של הרופאים לעומת בעלי מקצועות חופשיים אחרים בישראל, פגיעה בחופש המקצוע ובזכות הרופא לשכר הוגן. כך גם לגבי הדרישה ל"תקופת צינון" בין מפגש בין חולה לרופא במערכת הציבורית וכן הדרישה לעבוד עם "רשימות הסדר" של רופאים בקופות.
יו"ר הר"י ד"ר אידלמן התראיין בתקשורת והבהיר, בצדק רב, שחוק ההסדרים יעצים את הפער בין עניים לעשירים, משום שעם הגבלת ההחזר עבור ביקורים פרטיים רק לרופאים שיהיו בהסדר עם קופות החולים/ביטוחים פרטיים, יפנו "העשירים" לרופאים מחוץ להסדר ו"העניים" יפנו לרופאים שבהסדר.
לא זאת אלא זאת: לאחרונה התבשרנו על סיכום בין קופות החולים שבמסגרתו הוחלט שבשלושת החודשים הקרובים לא יעברו רופאי משפחה, ילדים ונשים מקופה אחת לאחרת ברדיוס גיאוגרפי של 30 ק"מ. בפרק זמן זה צפוי להתכנס צוות מקצועי מטעם משרד הבריאות שיתווה את הדרך לנהלים קבועים בנושא, בין אם בחקיקה או חוזר מנכ"ל.
החלטה זו אינה מידתית ולא קיימת באף מגזר ציבורי אחר. היעלה על הדעת להגביל מעבר עורך דין ממשרד אחד לשני? היעלה על הדעת להגביל מעבר של מורה מבית ספר אחד לשני? היעלה על הדעת להגביל אחות לעבור מבית חולים אחד לשני?
החלטה זו של ארבע קופות החולים חייבת להגיע לפתחו של משרד המשפטים, שכן יש כאן, לכאורה, מראית של קרטל בין קופות החולים עם החלטה לרעת מגזר אחד: הרופאים. בנוסף יש כאן הפרה, לכאורה, של חוק יסוד כבוד האדם וחירותו וחוק חופש המקצוע.
החלטה זו של ארבע קופות החולים חייבת להגיע לפתחו של משרד המשפטים, שכן יש כאן, לכאורה, מראית של קרטל בין קופות החולים
נשאלת גם השאלה האם צודק במשטר דמוקרטי למנוע מרופאים לעבור כרצונם ממקום עבודה אחד לשני בהתאם לשכר המוצע? היכן זכויות הרופא כאזרח המדינה?
המערכת הפרטית בישראל צמחה לאור העובדה שהמערכת הציבורית לא ענתה על כל צרכי הרפואה וצרכי החולים. על ההסתדרות הרפואית בישראל מוטלת החובה המוסרית לדאוג לכבוד המקצוע ולזכות הרופאים להתפרנס בכבוד וכל איום לשנות מצב זה מחייב אותנו לפעול בכל הדרכים הלגיטימיות, כולל פניה לסעד ממערכת המשפט בישראל.
קורא אני לשר הבריאות להגן על הרופאים, לא לפגוע בזכותם הבסיסית לשכר הוגן בקליניקות הפרטיות ולאפשר ניידות בין הקופות ובין המעסיקים כראות עיניהם, שכן ישראל היא הדמוקרטיה היחידה במזרח התיכון.