חדשות

מחקר מקיף: תשעה שינויים באורח החיים יכולים להפחית סיכון לדמנציה

מחקר שפורסם ב"לנסט" מצא, כי גורמים הניתנים לשינוי כמו טיפול באובדן שמיעה או הפסקת עישון אחראים לכשליש ממקרי הדמנציה, שהופכת להיות גורם תמותה מרכזי בעולם בעקבות התארכות תוחלת החיים

אובדן שמיעה בגיל מבוגר (צילום: אילוסטרציה)

אחד מכל שלושה מקרים של דמנציה היה יכול להימנע לו היתה מוקדשת תשומת לב מספיקה לגורמי סיכון בריאותיים וסביבתיים למחלה במהלך החיים, עוד לפני שהיא מתפרצת; כך מצא דו"ח מחקר של צוות בינלאומי שפורסם בסוף השבוע שעבר בכתב העת The Lancet.

המחקר הוצג קודם לכן בכנס הבינלאומי לאלצהיימר שהיה בלונדון. במחקר הוצגה רשימה שגיבשו החוקרים, של תשעה גורמי סיכון לדמנציה, ביניהם השכלה מצומצמת, אובדן שמיעה, עישון והיעדר פעילות גופנית. כיום חיים בעולם על פי הערכות כ-47 מיליון בני אדם עם דמנציה וב-2050 מספרם עשוי להגיע ל-131 מיליון, עם התארכות תוחלת החיים.

רשימת גורמי הסיכון שתורמים לדמנציה, על פי ממצאי צוות המחקר הם:
אובדן שמיעה בגיל הביניים ("אמצע החיים"), שאחראי לדמנציה כדי 9%; אי השלמת חינוך תיכוני - 8%; עישון - 5%; הימנעות מטיפול עוד בשלב המוקדם של דיכאון - 4%; היעדר פעילות גופנית - 3%; בדידות חברתית - 2%; יתר לחץ דם - 2%; השמנת יתר - 1%; סוכרת סוג 2 - 1%. גם מחלות קרדיווסקולריות וסרטן תורמים להופעת דמנציה, מצאו המחברים, אך לא סיפקו שיעור מדויק.

תשעה גורמי סיכון אלו, קבע צוות המחקר, ניתנים פוטנציאלית לשינוי והם מהווים כ-35% מכלל הגורמים לדמנציה. שאר 65% מוגדרים כ"פוטנציאלית בלתי ניתנים לשינוי".

"אף על פי שדמנציה מאובחנת בשלב מאוחר בחיים, השינויים במוח שמביאים למצב הזה מתחילים בדרך כלל להתפתח שנים רבות קודם לכן", אמר פרופ' גיל ליבינגסטון מ"יוניברסיטי קולג'" בלונדון, שהיה המחבר הראשי של דו"ח המחקר. המסמך שילב מסקנות מעבודה של 24 צוותי מומחים בעולם. בין השאר בחן המחקר גם את היתרונות ב"בניית רזרבה קוגניטיבית" – כלומר בחיזוקן של רשתות העצבים במוח, על מנת שאלו ימשיכו בתפקודן בהמשך החיים, חרף נזקים שנגרמים להן.

המחקר גם מצא כי 85% מהוצאות הטיפול בחולה דמנציה נופלים כנטל על משפחתו ועל טיפול רפואי וסיעודי. עורכי המחקר מזהירים, כי דמנציה עלולה להיות גורם התמותה מספר אחת של המאה ה-21.

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  דמנציה,  איכות חיים,  שמירה על בריאות,  לנסט
תגובות
 
אנונימי/ת
24.07.2017, 16:04

ברוך השם שיעה הראשונית של דמנציה קיבל פוקוס אקדמי כ"כ משמעותי.
עדיין נותר ליישם את ההבנות הללו.
אפשר לראות ששני גורמי סיכון הם גורמי סיכון פסיכו-סוציאלים כולל בדידות ודכאון שהם מאד שכיחים אחרי היציאה לפנסיה. יש חשיבות עליונה להתערב בריק התעסוקתי שלאחר היציאה לפנסיה.
יישום ההבנות האלה ע"י קידום אורחות חיים בריאות ימנע הרבה תחלואה, תמותה והוצאה לאומית אדירה (לפי נתוני משרד הבריאות, בארץ מוציאים כ-12 מיליארד ש"ח בשנה על דמנציה) מאחר והוכח שזבה לא רק cost-effective אלא cost-saving.
למה אנחנו מחכים?