ועדת הכספים דורשת מהאוצר והבריאות להציג התחייבויות לשיפור מערכת הרפואה בצפון

ועדת הכספים של הכנסת קיימה אתמול (ב') דיון מיוחד על מצב מערכת הבריאות בצפון הארץ, בעקבות הקמפיין של ראשי רשויות וארגונים בצפון הדורשים להיטיב את תנאי ואפשרויות הטיפול באזור, שלטענתם נחותים משמעותית בהשוואה למצב במרכז.

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הודיע כי משרדי האוצר והבריאות נדרשים להציג לוועדה בתוך שבועיים תכנית מפורטת על בסיס תקציב המדינה לשנה הנוכחית והבאה בנושא. בדיון הסוער הציגו חברי ועדה נתונים הממחישים, לטענתם, כיצד ומדוע מערכת הבריאות הציבורית בצפון מצויה במצב של קריסה עקב מחסור חמור ברופאים, במיטות ובתשתיות.

יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני: "נאבקנו ואף קיבלנו החלטות בדבר העברת תקציבים - אך כפי הנראה ההחלטות לא מיושמות".

יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני (יהדות התורה) אמר: "הוועדה קיימה מספר רב של דיונים בנושא מערכת הבריאות בפריפריה ובצפון בפרט. נאבקנו ואף קיבלנו החלטות בדבר העברת תקציבים - אך כפי הנראה ההחלטות לא מיושמות".

חברי הועדה מהקואליציה ומהאופוזיציה, קראו לקיים מעקב של הוועדה אחר העברת התקציבים וביצוע החלטות בפועל. שרת הבריאות לשעבר, ח"כ יעל גרמן (יש עתיד) אמרה בדיון: "אנחנו מקבלים כאן החלטות וחייבים לוודא שהכספים אכן מועברים בפועל לתוספות תקנים, לתשתיות, להנגשת הבריאות ולקיצור תורים עבור תושבי הפריפריה".

"מחוז הצפון", אמרה עוד ח"כ גרמן, "סובל מאפליה חמורה. שיעור התמותה בו הוא מהגבוהים ביותר בישראל. במרכז הארץ מדובר בתמותה ממחלות שונות ביחס של 2 ל-1000 נפש - אבל בצפון שיעור התמותה הוא כפול (3.9 ל-1000). כמו כן, שיעור חולי הסוכרת בצפון הוא הגבוה ביותר. קיים מחסור בכוח אדם רפואי ומקצועי אחר. יש חוסר במיטות. כשרת בריאות הקמתי ועדה לבחינת מצב הבריאות בצפון. היא סיימה את עבודתה רק לפני שנה. יש המלצות לגבי כל אחד מהתחומים – אבל הן אינן מיושמות. עכשיו צריך לדרוש שהמדינה תתקצב את התכנית שהתוותה הוועדה. אין שום סיבה שממשלת ישראל לא תקצה כספים לצפון, בדיוק כפי שהחליטה לגבי אזור הדרום וזאת כדי להשוות את מצב מערכת הבריאות עם זה שבאזור המרכז".

ח"כ עבדאללה אבו מערוף (הרשימה המשותפת) אמר בדיון: "כסף יש לכל התכניות - אך משרד האוצר לא מעביר אותו".

ח"כ איתן ברושי (המחנה הציוני) הוסיף: "הדיון הזה משקף שני מצבים: את חולשת מערכת הבריאות ואת חולשת הכנסת. הוא מעיד על רמת היכולת של הכנסת שרק מדברת ולא קורה דבר. אין תכנית לאומית לבריאות ואין מפת עדיפות לבריאות וגם אם יהיה כסף לא ברור מה יעשו אתו. אני מלווה את בתי החולים בצפון מאז היותי ראש רשות. בהסכמים הקואליציוניים לא היה זכר לנושא הבריאות. אזרחי הצפון משלמים יותר - אך מקבלים פחות".

ח"כ איילת נחמיאס ורבין (המחנה הציוני) אמרה: "מצב הבריאות בצפון הארץ הוא ממש בכי רע. סובלים שם ממשאבים חסרים ומנגישות לקויה".

ח"כ אחמד טיבי (הרשימה המשותפת): "אם יש נושאים שמאחדים את כולנו זה בדיוק הנושא הזה. מערכת הבריאות בצפון הארץ נותנת שירותים לכלל האזרחים, 600 אלף יהודים וערבים. אבל מספר המיטות שם עומד על 1 ל-1000 נפש בעוד שבמרכז הארץ הוא 2.4 ל-1000 תושבים. בצפון 2.8 רופאים ל-1000 נפש מול 5.5 במרכז. זה אומר הכול. הבעיה היא רק בהעברת תקציבים".

ח"כ מנואל טרכטנברג (המחנה הציוני): "הוועדה אישרה העברת תמריצים ומענקים לרופאים צעירים בצפון - מהלך מוצלח אך לא מספיק. עתה מתברר שהכסף לכך עדיין לא הועבר השנה. צריכים לדרוש 100 מיליון שקל לטובת מערכת הבריאות בצפון - זה סכום אפשרי שחייבים להעבירו כאן ועכשיו ולא בהבטחות לתקציב 2019".

מנהל תחום כלכלת אשפוז באגף התקציבים במשרד הבריאות, נדב בן יוסף, אמר בדיון: "בדצמבר יופעל PET-CT, הסורק החדיש ביותר, בבית החולים זיו בצפת" עוד הודיע בן-יוסף: :"בנושא קיצור תורים נקבע כבר מקדם שיעניק יתרון בכל הנוגע לרכש עבור בתי החולים בדרום ויש כבר תקציב למבנים יבילים שיוצבו בבתי חולים שונים בצפון. בתקציב השנה (2017) הוקצו לכך 35 מיליון שקל".

חברי הכנסת רוזנטל וגפני קטעו את דבריו ואמרו: "אושרו כאן בוועדה 75 מיליון שקל. הסכום שנקבת הוא לעג לרש. בנוסף גם קיצצתם מענקים לעידוד רופאים לעבור לפריפריה". ח"כ רוזנטל הוסיף: "כל התשובות שקיבלנו הן מריחה".

רפרנט בריאות באגף התקציבים במשרד האוצר, אלעד משאשא, אמר בדיון: "הממשלה אישרה כבר בתקציבים לשנים 2017 ו-2018 תוספת לבריאות בצפון. ניתן כסף לשיפור היחס בין מספר המיטות למספר התושבים. תהיה תוספת של יותר מ-250 מיטות ב-6 השנים הקרובות. בנוסף, הושקעו כבר כמה מאות מיליוני שקלים בפיתוח התשתיות בבתי החולים השונים וגם אושרה תוספת של סורקי PET-CT ומבנים חדשים. התכנית כוללת גם תמריצים למשיכת רופאים ובעיקר מומחים לפריפריה. הוקצו 400 מיליון שקל לפיתוח ב-4 השנים הקרובות. רק בבית החולים בנהריה הושקעו כבר מאות מיליוני שקלים בבינוי והסובסידיה שלו גדלה ב-100 מיליון שקל".

המנהלת הרפואית של מחוז הצפון בקופת חולים כללית, ד"ר אפרת הראל-בר-און, מסרה בדיון: "יש בעיות קשות. למשל טבריה ועמק הירדן לא נכללים במענקי הפריפריה לרופאים. רופאים עולים שמגיעים מאוקראינה ורוסיה עיבו את מערכת הבריאות בצפון - אך כיום מתקשים לקלוט אותם. בעבר הייתה שותפות תקציבית בשכר עם משרד הקליטה. אבל כיום התקינה הזו לא קיימת. היינו שמחים אם משרד הקליטה היה עוזר לנו לקלוט את אותם רופאים הנדרשים לנו... הבעיה שאין לי תקנים".

לדבריה, "בניגוד לרופאים בני הארץ, העולים עוברים תהליכי קליטה ארוכים יותר - ויש להיערך לכך. לגבי המטופלים: אכן יש פערים בין הצפון למרכז. אלו הם פערים מגזריים. תוחלת החיים בצפון בקרב המגזר הערבי נמוכה בהרבה מזו שבמגזר היהודי. נדרשים מענקים להבאת מטפלים דוברי ערבית".

לקראת תום הדיון אמר יו"ר ועדת הכספים, ח"כ גפני, בפנותו ישירות לנציגי משרדי הבריאות והאוצר שנכחו בחדר: "הדיון הזה לא מוצה. לא למדנו מכם דברים חדשים. אני מבקש נייר מוסמך ממשרד האוצר וממשרד הבריאות. הסיפור הזה של הזנחת מערכת הבריאות בצפון נמשך כבר הרבה שנים. אז אל תטייחו את הדברים. אני דורש לקבל מסמך שמפרט מה הולכים לעשות בנושא הבריאות בצפון. מסמך שיציג דברים קונקרטיים. המצב הנוכחי לא יכול להימשך. אם לא נפעל מיד, נהיה מדינת עולם שלישי. יש לנו אינטרס שאוכלוסיית הצפון תגדל - אבל לא מקצים לעניין הזה את מלוא המשאבים הדרושים וגם ההחלטות לא מיושמות. למה מתוך 75 מיליון שקל שהוחלט להעמיד לנושא הבריאות בצפון, רק 35 מיליון שקל הוקצו בפועל להבאת רופאים מומחים לצפון?"