ניצולי שואה בישראל, שנחשפו במהלך ילדותם לשורת גורמים המעלים את הסיכון ללקות בסרטן, אכן סבלו וסובלים יותר משאר האוכלוסייה בארץ מסוגים שונים של סרטן; כך העלה מחקר שנערך במרכז הרפואי "שיבא", ושפורסם השבוע במהדורה המקוונת של כתב העת Cancer של איגוד הסרטן האמריקני.

המחקר מבוסס על נתונים של 152,622 ישראלים ששרדו את מלחמת העולם השנייה באירופה ומעקב אחריהם התבצע במשך 45 שנה. מספר הלוקים בסרטן ריאות בקרב ניצולי שואה גבוה ב-37% מיתר האוכלוסייה, בעוד מספר החולים בסרטן המעי הגס גבוה ב-12%.

את המחקר ערך צוות בראשות פרופ' סיגל סדצקי ממכון גרטנר ב"שיבא", יחד עם פרופ' לורנס פרידמן ואנג'לה שטרית.

מתוצאות המחקר עולה, כי 22% מקרב ניצולי השואה חלו בסרטן כלשהו, לעומת 16% מיתר האוכלוסייה. אנשים שנולדו במדינות שהיו תחת כיבוש נאצי היו בעלי סיכון לפתח סרטן המעי הגס והחלחולת הגבוה ב-8% מיתר האוכלוסייה וסיכון לסרטן ריאות הגבוה ב-12%.

פרופ' סדצקי מסרה, כי "על סמך הממצאים מתברר שהתחלואה המוגברת בסרטן בקרב ניצולי השואה נגרמה ככל הנראה בגלל תנאי החיים הטראומטיים והקיצוניים שחו בתקופה השואה: רעב קיצוני ממושך, עינויים גופניים ונפשיים, מגורים בצפיפות, תברואה לקויה, מחלות זיהומיות ודחק נפשי במחנות הריכוז ובמחנות ההשמדה וכן חיים תחת מתח נוראי ופחד מתמיד בקרב אלו שחיו במדינות שנשלטו בידי הנאצים".

החוקרים גילו עוד, כי נשים שחוו את מחנות המוות והריכוז או את המשטר הנאצי אינן חולות יותר בסרטן השד ובסרטן השחלות בהשוואה לנשים שלא עברו את השואה.

פרופ' סדצקי הסבירה, כי "אנחנו יודעים שגם אצל אנשים שמעשנים בגיל צעיר, בהרבה מקרים הסרטן מתפרץ בגיל מאוחר יותר. הדבר נכון גם לגבי מי שנחשפים לקרינה. הסרטן מופיע בשלבים מתקדמים בחייהם".

"מצב כזה של חשיפת אנשים לתנאים קשים התרחש במלחמת העולם השנייה והטיפול בניצולי השואה שחוו אותו ממשיך עד היום. מתוצאות המחקר אפשר אולי להסיק שגם אסירים במחנות כפייה עלולים לסבול מסיכון גבוה יותר לחלות בסרטן".