מחקרים

היארעות וגורמים מנבאים למרשמי אופיואידים בשחרור לאחר פגיעה טראומתית

היארעות מרשמי אופיואידים בשחרור (54.3%) תואמת בקירוב להיארעות של כאב בינוני עד חמור בקרב פצועי טראומה, מה שמצביע עם שימוש הולם במרשמים

02.07.2017, 10:05
אופיואידים (צילום: אילוסטרציה)
אופיואידים (צילום: אילוסטרציה)

בסביבה הרפואית הקיימת היום המלאת דאגות גוברות בנוגע לשימוש ולהתמכרות לאופיואידים, קיימת דחיפה לכיוון הגדלת הרגולציה למניעת מרשמי יתר של אופיואידים. נפגעי טראומה מציגים אוכלוסייה שעשויה להיות מושפעת מרגולציה זו, מכיוון שההיארעות של כאב בעת השחרור מבית החולים גדול מ-95%, ואופיואידים נחשבים כקו הטיפול הראשון לניהול הכאב. עם זאת, השימוש במרשמי אופיואידים בקרב פצועי טראומה בעת השחרור מבית החולים לא נחקר.

מחקר חדש בוצע במטרה לחקור את ההיארעות וגורמים מנבאים למרשמי אופיואידים בקרב פצועי טראומה בעת השחרור בעוקבה לאומית גדולה.

בוצעה אנליזה של מבוגרים (18-64), ללא טיפול קודם באופיואידים, פצועי טראומה, שהיו מבוטחים בביטוח הרפואי הצבאי וטופלו במרכזים צבאיים ואזרחיים בין ינואר 2006 לדצמבר 2013. מטופלים עם כוויות, פגיעת גוף זר, השפעת רעלים או סיבוכים מאוחרים של טראומה הוצאו מהמחקר. אבחנה קודמת של טראומה בתוך שנה ותמותה בבית החולים היו גם כן עילה להוצאה מהמחקר. אופן הפגיעה והחומרה, קו-מורבידיות, הפרעות בריאות הנפש ומאפיינים דמוגרפים נחשבו כמשתנים. רשימות זרוע פיקוח על הסמים לשימוש בנרקוטיקה שומשו על מנת לבדוק שימוש באופיואידים. מודלים של רגרסיה לוגיסטית מותאמים ולא מותאמים בוצעו על מנת לקבוע גורמים מנבאים למרשמי אופיואידים. אנליזת הנתונים בוצעה עד אוגוסט 2016.

החשיפה הוגדרה כמכניזם וחומרת הפציעה, מצבי קו-מורבידיות, הפרעות בריאות הנפש ומשתנים דמוגרפים. התוצא הראשוני שנמדד היה מרשמי אופיואידים לשיכוך כאבים בעת השחרור.

בקרב 33,762 מטופלים שנכללו במחקר [26,997 (80.0%) גברים, גיל ממוצע (סטיית תקן) 32.9 (13.3)] 18,338 (54.3%) קיבלו מרשמי אופיואידים בשחרור. במודלים מותאמים, גיל מבוגר יותר (45-64 בהשוואה ל-18-24;  odds ratio 1.28 ; 95%CI 1.13-1.44), נישואין (OR 1.26י; 95%CI 1.20-1.34) וניקוד חומרת הפציעה גבוה יותר (≥9 בהשוואה ל<9, OR 1.40י; 95%CI 1.32-1.48) היו קשורים עם סבירות מוגברת למרשמי אופיואידים בשחרור. מין גברי (OR 0.76 ;י95%CI 0.69-0.83) וחרדה (OR 0.82י; 95%CI 0.73-0.93) היו קשורים עם סבירות פחותה למרשמי אופיואידים בשחרור.

מסקנת החוקרים הייתה כי ההיארעות של מרשמי אופיואידים בשחרור (54.3%) תואמת בקירוב להיארעות של כאב בינוני עד חמור בקרב פצועי טראומה, מה שמצביע עם שימוש הולם במרשמים. מחברי המאמר תומכים בשימוש בחומרת הפציעה ורמת הכאב – ולא רגולציה שרירותית – ככלי קבלת ההחלטות בנוגע למרשמי אופיואידים.

מקור: 

Chaudhary MA, Schoenfeld AJ, Harlow AF, Ranjit A, Scully R, Chowdhury R, Sharma M, Nitzschke S, Koehlmoos T, Haider AH. Incidence and Predictors of Opioid Prescription at Discharge After Traumatic Injury. JAMA Surg. Published online June 21, 2017. doi:10.1001/jamasurg.2017.1685

נושאים קשורים:  מחקרים,  כאב,  התמכרות,  אופיואידים,  טראומה
תגובות