מחקרים

פרכוסים בתינוקות פגים - מחקר עוקבה תצפיתי

הסיכון לפרכוסים הינו הגבוה ביותר בשנה לאחר הלידה ובמיוחד בחודש הראשון לחיים. סיכון זה קשור ביחס הפוך לגיל הריון ומשקל לידה. מחקר זה ביקש לאפיין את הפרכוסים בקרב תינוקות פגים. החוקרים שיערו שסיבת הפרכוס, תגובה לטיפול ותוצאים קצרי-טווח ישתנו לפי גיל ההיריון בעת הלידה

02.07.2017, 09:48
פג באינקובטור (צילום: אילוסטרציה)

מחקר זה ביקש לאפיין את הפרכוסים בקרב תינוקות פגים שנרשמו למאגר המידע הנאונטלי לפרכוסים. מאגר זה הינו מאגר פרוספקטיבי בילודים עם פרכוסים משבעה מרכזים רפואיים העובדים בהתאם להנחיות האיגוד האמריקאי הניורופיזיולוגי לגבי ניטור אלקטרואנצפלוגרפי.

במחקר השתתפו 611 ילודים עם פרכוסים כאשר 92 מהם (15%) נולדו טרם המועד. מאפייני הפרכוס הוערכו על ידי גיל ההיריון בעת הלידה בחלוקה לפגות קשה מאוד (לידה לפני שבוע 28, 18 ילודים), פגות קשה (שבועות 28-32, 18 ילודים) ופגות מאוחרת (שבועות 32-27, 56 ילודים) והשוו עם ילודים במועד.

ביותר מחצי מהילדים נצפתה אנצפלופתיה היפוקסית-אסכמית (33%) ודימום תוך גולגלתי (27%). בוצע שימוש בטיפול עם היפותרמיה ב-15 פגים מאוחרים עם אנצפלופתיה. ההמצאות של פרכוסים תת-קליניים, כשלון מונותרפיה ופיזור נטל הפרכוסים (ובכלל זה סטטוס אפילפטיקוס) היה דומה בפגים ובילודים במועד. עם זאת, פרכוסים תת-קליניים בלבד אירעו יותר בפגים מאשר בילודים במועד (24% לעומת 14%). פנופבריבטל היה הטיפול התרופתי הראשוני הנפוץ ביותר בכל הקבוצות וכישלון להגיב למינון ראשוני נצפה ב-63% מהפגים והילודים במועד. תמותה הייתה דומה בין שלושת קבוצות הפגים אך הייתה גבוהה פי יותר מ-2 מאשר בקבוצת הילודים במועד (35% לעומת 15%).

מסקנת החוקרים היא כי פרכוסים תת-קליניים ותמותה נפוצים יותר בקרב תינוקות פגים מאשר תינוקות שנולדו במועד. נתונים אלו מדגישים את החשיבות של ניטור אלקטרואנצפלוגרפי והפוטנציאל לטיפול טוב יותר באוכלוסייה זו.

מקור: 

Glass, H.C. et al. (2017) Pediatric Neurology. 72, 19.
http://www.pedneur.com/article/S0887-8994(17)30286-2/fulltext

נושאים קשורים:  מחקרים,  פרכוסים,  דימום מוחי,  אנצלופתיה,  פגות
תגובות