להלן סדרת שאלות ותשובות שקיים אתר "דוקטורס אונלי" עם פרופ' יובל רמות, מנהל מרפאת הידרדניטיס סופורטיבה (HS) ב"הדסה" עין כרם, על המחלה.

איזו תרופה קיימת להידרדניטיס סופורטיבה (HS)?

פרופ' יובל רמות: "התרופה היחידה המאושרת לטיפול בהידרדניטיס סופורטיבה, הן על ידי משרד הבריאות הישראלי והן על ידי מנהל התרופות האמריקני (FDA), היא אדלימומב (יומירה). מדובר בנוגדן מונוקלונלי כנגד TNF. היא מאושרת בסל הישראלי לחולים במחלה בינונית-קשה שלא הגיבו לשני מחזורים טיפוליים קודמים (כגון שני מחזורים של טיפולים אנטיביוטיים) או לחולים שחוו חזרה מהירה של המחלה לאחר תום הטיפול".

מהו מגוון התרופות שלא מותוות למחלה? מהו האלגוריתם הבינלאומי של הטיפול והתאמתו להגדרות סל הבריאות שלנו?

"הטיפול התרופתי במחלה נקבע על-פי חומרתה. בדרגות הקלות יותר, ניתן להסתפק בשימוש יום-יומי בסבונים אנטיספטיים ובמשחות או קרמים אנטיביוטיים. במקרים מסוימים, הזרקות תוך-נגעיות של סטרואידים יכולות להקל על התפתחות של אבצסים. במקרים הקשים יותר, יש לעיתים קרובות צורך בשימוש בטיפולים בכדורים למשך תקופה ממושכת של כמה חודשים.

"הטיפולים המקובלים כוללים שילובים של אנטיביוטיקה (כדוגמת קלינדמיצין וריפמפיצין או אנטיביוטיקה מקבוצת הטטרציקלינים) למשך תקופה של מספר חודשים, או טיפולים בנגזרות של רטינואידים. כאמור, במקרים הקשים יותר, כאשר המחלה לא מגיבה לטיפולים אלה, ניתן להשתמש ביומירה.

"תרופה זו עשויה מנוגדן כנגד מולקולה דלקתית הידועה כמעורבת בהתפתחות המחלה - הקרויה tumor necrosis factor, TNF - ניתנת בזריקות תת-עוריות שבועיות לאחר מנת העמסה של חודש. במספר מחקרים שנעשו בהשתתפות מספר רב של חולים, היא נמצאה כיעילה בהורדת התהליך הדלקתי בעור והובילה לשיפור משמעותי באיכות החיים של המטופלים. האלגוריתם הטיפולי המקובל בישראל ובסל תואם את המקובל בעולם".

אילו המלצות נוספות יכולים הרופאים להציע למטופליהם החולים ב-HS?

"לכל המטופלים מומלץ על שינוי משמעותי באיכות חייהם. זה כולל הפסקת עישון, ירידה במשקל (ואף ניתוח בריאטרי במקרים קשים), הקטנת החיכוך באמצעות לבישת בגדים שאינם צמודים ו"נושמים" ושהייה באזורים צוננים יותר".

מה חשיבות הטיפול המשלב תרופה וכירורגיה? מה מקום הכירורגיה ברצף הטיפולי?

"פעמים רבות יש צורך בשילוב של טיפול כירורגי עם הטיפול התרופתי. השילוב נדרש במקרים של התפתחות אבצסים כואבים. מתבצע אז לעתים קרובות ניקוז של האבצס. לעתים גם מתבצעת כריתה של נגעים בודדים החוזרים ומופיעים באותו המקום, באופן כרוני. במקרים הקשים ביותר, עם מעורבות מפושטת של המחלה, ובמקרים של עמידות לטיפולים, ניתן לבצע כריתה נרחבת של האזור המעורב".

האם נדרשים טיפולים רב-תחומיים? אילו רופאים-מומחים נוספים מעורבים בטיפולים?

"למחלה יש השפעות נפשיות ופסיכולוגיות משמעותיות לסובלים ממנה. על כן, לעתים קרובות יש צורך בייעוץ פסיכולוגי או בטיפול פסיכיאטרי, לטיפול בסימפטומים כמו דיכאון או חרדה. לעתים מתלווה להידרדניטיס סופורטיבה מחלת מעי דלקתית, המחייבת בדיקה והערכה על ידי גסטרואנטרולוג.

"כמו כן, מכיוון שלחולים יש שכיחות גבוהה יותר של התסמונת המטבולית, ובעיקר שכיחות גבוהה יותר של עודף משקל, רמות גבוהות של שומנים בדם וסוכרת - יש צורך במעקב ובטיפול במצבים אלה על ידי רופא משפחה, פנימאי ואנדוקרינולוג."

האם יש תרופות שאושרו עבור חולים מגיל 12 ומעלה?

"יש נערים ונערות רבים הסובלים מהמחלה, וחלק לא מבוטל מהם אינם מאובחנים. על כן, יש חשיבות רבה לאבחון ולטיפול נכון באותם נערים ונערות. בדרך כלל נהוג להשתמש באותם טיפולים הניתנים למבוגרים גם לילדים, כמובן תוך התאמת המינון. לאחרונה אושרה לשימוש יומירה גם לטיפול בנערים ונערות מעל גיל 12"

אילו חידושים הוצגו בכנס ה-HS האחרון?

"הכנס של הקרן האירופית ל- HS נערך בחודש פברואר האחרון בקופנהגן, דנמרק. בכנס, שארך 3 ימים, לקחו חלק יותר מ-300 רופאי עור מכל העולם. הייתה בו גם נציגות של רופאים מישראל. במסגרת הכנס נידונו אספקטים שונים של המחלה, החל במחקר בסיסי לגבי המנגנונים העומדים בבסיס המחלה, דרכים לאבחון ולסיווג נכון של החולים, שימוש באמצעי הדמיה, וכלה בטיפולים שונים, עם דגש מיוחד על הטיפול בהומירה ובטיפולים הכירורגיים.

"בכנס הוצג מחקר המראה כי טיפול ביומירה מביא לחיסכון משמעותי בהוצאות הבריאות למחלה, וכן שטיפול זה מביא לתוצאות מהירות יותר בהשוואה לטיפולים האחרים.

"כמו כן הוצג מחקר ספרדי שהביא תוצאות 'מהחיים האמתיים' מתשעה מרכזים רפואיים וכלל 89 חולים. המחקר הזה מצא כי ב'חיים האמתיים', טיפול ביומירה משיג תוצאות טובות יותר מהנתונים שהוצגו במחקרי פאזה 3 של התרופה, ייתכן שכתוצאה מבחירה טובה יותר של החולים ושימוש בטיפולים תומכים נוספים."

האם מתבצעים בנושא הזה מחקרים קליניים בארץ?

"למיטב ידיעתי מתנהל כיום מחקר קליני בודד במספר בתי חולים בארץ. מטרת המחקר להעריך את היעילות של הטיפול באדלימומב (יומירה) בחולי HS בינוניים-קשים בתנאים של 'העולם האמתי'".