כיום לא קיימות הנחיות לגבי השימוש בנוגדי קרישה ישירים פומיים למניעה וטיפול באירועי טרומבואמבוליזם ורידי באנשים עם מחלת כליה סופנית (ESRD) העוברים דיאליזה. לאור זאת, וורפרין נותר טיפול הבחירה באוכלוסייה זו. מטרת מחקר זה הייתה להשוות בין שיעורי דמם בחולים המקבלים אפיקסבן ווורפרין עם ESRD העוברים המודיאליזה כרונית.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע במרכז בודד בתבנית רטרוספקטיבית. חולים עם ESRD העוברים המודיאליזה כרונית ומקבלים טיפול באנטיקואגולציה עם אפיקסבן או וורפרין הוכללו במחקר. כלל המידע נאסף מרישומים רפואיים ידניים וממוחשבים והכיל תיעוד של אירועי דמם והתערבויות קשורות. התוצא העיקרי של המחקר היה אירועי דמם משמעותי רלוונטיים קלינית. תוצאים משניים כללו אירועי דמם לא-משמעותי רלוונטיים קלינית ואירועי דמם מינורי.
במחקר השתתפו 160 חולים (120 בקבוצת הוורפרין ו-40 בקבוצת האפיקסבן). בקבוצת הוורפרין נצפו 7 אירועי דמם משמעותי לעומת 0 בקבוצת האפיקסבן (p=0.34). בנוסף, נצפה שיעור דומה של אירועי דמם לא-משמעותי (12.5% לעומת 5.8%, p=0.17) ודמם מינורי (2.5% לעומת 2.5%, p=0.74) בשתי הקבוצות.
מסקנת החוקרים היא כי לא נצפה הבדל בשיעורי דמם בחולים המקבלים אפיקסבן לעומת וורפרין. ניתן לשקול בזהירות להשתמש באפיקסבן בזהירות בחולים העוברים המודיאליזה עד שקיים מידע נוסף על האינטראקציה של התרופה עם תרופות אחרות ועל תוצאים קליניים.
מקור:
Sarratt, S.C. et al. (2017) Annals of Pharmacotherapy. Epublication
https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/28478715
תגובות אחרונות