פרופסור-משנה אסיה רולס מהפקולטה לרפואה בטכניון היא כלת "פרס אדליס" לשנת 2017, על מחקרי המוח שבהם היא עוסקת. הפרס הוענק לה בשבוע שעבר על-ידי נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא, במסגרת כנס חבר הנאמנים (הקורטוריון) של הטכניון.

קרן אדליס הוקמה על ידי אנדרה כהן דולורו ז"ל, כדי לתמוך במצוינות אקדמית בישראל ובמיוחד במחקר רפואי. הקן השיקה ב-2015 את הפרס לחקר המוח, על סך 100,000 דולר, כמענק מחקר ל"חוקר ישראלי צעיר ופורץ דרך".
בוועדת השופטים של הפרס כיהנו השנה: ד"ר גל איפרגן, פרופ' משה בר, פרופ' אילנה גוזס, פרופ' אילון ועדיה, פרופ' ג'קי שילר, פרופ' נועם זיו, פרופ' רפי מלאך, פרופ' אמריטוס עמוס קורצ'ין ופרופ' מיכל שוורץ.

"המחקר של פרופסור-משנה רולס מתמקד בדרך שבה חשיבה חיובית, כגון זו הנוצרת על ידי מערכת התגמול במוח, עוזרת למערכת החיסונית להילחם במצבים פתולוגיים"

פרופ' מיכל שוורץ ממכון ויצמן הציגה בטקס את נימוקי חבר השופטים:
"בחירת הזוכה מבין קבוצה של מועמדים מצטיינים היוותה אתגר משמעותי לצוות השופטים. ועדת השופטים התרשמה מאד מהישגיה של פרופסור-משנה רולס ומהצעת המחקר שלה. אלה שני הקריטריונים העיקריים לבחירת המועמד המוביל לפרס.

"המחקר של פרופסור-משנה רולס מתמקד בדרך שבה חשיבה חיובית, כגון זו הנוצרת על ידי מערכת התגמול במוח, עוזרת למערכת החיסונית להילחם במצבים פתולוגיים. עיקרון זה מוכר תקופה ארוכה אך מעולם לא הוכח בצורה ניסויית, וההשלכות של אפקט הפלצבו, המוכר כבר עשרות שנים, הן עדיין בחזקת מסתורין.  פרופסור-משנה רולס פירסמה בשנה שעברה מאמר במגזין המוערך 'Nature Medicine”, שבו הדגימה לראשונה מנגנון המקשר בין אפקט הפלצבו לבין שפעול המערכת החיסונית.

"בהצעת המחקר הספציפית שלה היא מציעה לבחון כיצד מערכת התגמול משפיעה על המערכת החיסונית במלחמה בגידולים הסרטניים. זהו ללא ספק כיוון חדש ומרתק ברתימת הרגשות למאבק בגידולים ממאירים".

פרופסור-משנה רולס הצטרפה לפקולטה לרפואה בטכניון באוקטובר 2012 לאחר שסיימה פוסט-דוקטורט במחלקה לפסיכיאטריה באוניברסיטת סטנפורד בקליפורניה. היא בעלת שני תארים מהטכניון ותואר שני נוסף בנוירו-אימנולוגיה ממכון ויצמן. כיום היא חברת האקדמיה האירופית הצעירה לחקר המוח FENS-KAVLI, זכתה במלגות קרן רוטשילד, קרן פולברייט ובפרס NARSAD Young Investigator Award מטעם ארגון המוח העולמי (BRAIN AND BEHAVIOUR RESEARCH FOUNDATION) וכן בפרס קריל מטעם קרן וולף.

"הקשר ההדוק בין פעילות המוח לבין תפקוד מערכת החיסון מוכר לנו היטב מחיי היומיום", מסבירה פרופ'-משנה רולס את מחקרה, "מצבים רגשיים יכולים להשפיע על יכולתה של המערכת החיסונית להילחם בגורמים זרים ולשמור על תפקודו התקין של הגוף. למשל: מצבי דחק יכולים לעורר רגישות מוגברת למחלות. מאידך גיסא, מצבו הבריאותי של אדם המקבל תרופת דמה, כחלק מקבוצת הפלצבו בניסוי, יכול להשתפר מעצם הצפייה לשיפור.

"למרות שקיימים מחקרים אפידמיולוגיים רבים המבססים את הקשר בין הממד הפסיכולוגי של האדם לבין מצבו הבריאותי, עד כה איננו מבינים כיצד הקשר הזה נוצר ומהם המנגנונים הפיזיולוגיים העומדים מאחוריו. איננו יודעים כיצד לנצל את הפוטנציאל הרפואי הטמון במוח על מנת להשפיע על המערכת החיסונית כדי לרפא".

במעבדה של פרופסור-משנה רולס מנסים להבין את המנגנונים הפיזיולוגיים המאפשרים את הקשר שבין שתי המערכות. "אנו מעריכים", אמרה, "כי כאשר נבין כיצד המוח מתקשר עם המערכת החיסונית, ייפתח בפנינו עולם חדש של אפשרויות לבקרה על את המערכת החיסונית, להשפיע עליה ולחזק את פעילותה באופן מדויק וממוקד".

בבסיס המחקר עומדת ההנחה שכל התהליכים הרגשיים והתבוניים שלנו מתבטאים בפעילות מסוימת במוח. כדי להבין את ההשפעה של פעילות מוחית מסוימת על המערכת החיסונית נעשה בעבודה זו שימוש בטכנולוגיות המאפשרות להפעיל תאי עצב במוח ולבחון את ההשפעה שלהם על המערכת החיסונית.

כך, למשל, נתגלה באחרונה מנגנון שעשוי להסביר את תופעת הפלצבו. נמצא, שהפעלה של מערכת התגמול, אזור מוח המופעל במהלך פלצבו ובזמן צפייה חיובית, מגביר את יכולתה של המערכת החיסונית להתמודד עם חיידקים. עתה יקודם המחקר כדי להתמקד בהשפעת המוח בשפעול המערכת החיסונית כדי להילחם בגידולים סרטניים.