חדשות

ברכות ליציאת פרקים נבחרים בפסיכיאטריה: מהדורה שישית (2017)

לרגל יציאת המהדורה החדשה של "פרקים נבחרים בפסיכיאטריה", ספר הלימוד הראשון בפסיכיאטריה שנכתב במקורו בעברית, שיצא כעת בהוצאת דיונון במהדורתו השישית – מצורף מאמרו של עורכו הראשי, פרופ' חנן מוניץ: "חשבון נפש"

חשבון נפש / פרופ' חנן מוניץ

כפסיכיאטר זה 50 שנה חוויתי את הנשגב שבמקצוע ולצערי גם לפעמים את עליבותו. בחרתי במקצוע עוד כסטודנט, ומה שדיבר אל ליבי אז היה השילוב של המדעים הביולוגיים עם מדעי הרוח.

עם השנים למדתי להבין שהיופי הגלום במקצוע נובע מהצורך ההרקוליאני לשלב את הביולוגיה כמדע בסיסי ואת הרפואה כמקצוע מטפל עם מדעי החברה ומדעי הרוח. למעשה יש צורך לשלוט באוקיינוס של ידע המתבטא ב”שפות” שונות ולהגיע לאינטגרציה של החומר ולמצב שאפשר יהיה להשתמש בו למטרה החשובה באמת והיא הטיפול באדם הזקוק לעזרה. אני מודע שהאמור לעיל נכון לגבי כל מקצועות הרפואה אך נראה לי שבטיפול בבעיות נפשיות הצורך הזה הוא קריטי.

אם נמנה את השטחים השונים החשובים לפסיכיאטר הטוב נבין את גודל המטלה. יש צורך להבין את כל מדעי היסוד הביולוגיים הרלבנטיים לכל רופא. כשאנו לוקחים בחשבון שבסיס המידע משתנה בקצב עצום אנו נתקלים במהמורה נוספת - הצורך המתמיד להתעדכן ולפעמים לשנות תפיסות.
חקר המוח תופס תאוצה וההשלכות ברורות לגבי הבנתנו ויכולתנו לטפל. עלינו להבין שללא אבחון אין אפשרות לטפל ולכן עלינו להתאים עצמנו למערכות אבחון המשתנים כפעם בעשור. כל זה צריך להשתלב בידע על התפתחותו הפסיכולוגית של האדם, המשפחה והקבוצה; לדעת להכיר את המניעים והמונעים של ההתנהגות; עלינו להכיר את הרקע החברתי והסוציואקונומי של הזקוק לעזרתנו. הצורך הזה לאינטגרציה הופך את העשייה הפסיכיאטרית למלהיבה - אך כשלון לאינטגרציה מציג עליבות פוטנציאלית.

בשלב הידע הנוכחי אין לנו יכולת להבין איך תהליכים קונקרטיים ביולוגיים הופכים למשל למחשבה או רגש. כדוגמה, אנו יודעים על אילו שינויים המתרחשים במוח והמאפשרים קליטה, אחסון ושליפה של זיכרון אך איננו מבינים כלל איך כל זה עובר לזיכרון כפי שהוא נחווה.

אחת הסכנות בהתמודדות המטפל עם המצב שתואר לעיל, שבמקום אינטגרציה ישנו ויתור על חלק רלוונטי מעולמות התוכן החשובים, עם עליבות מקצועית הנובעת מכך. סכנה יותר גדולה היא דבקות באחד המרכיבים ושלילה של כל השאר, ובכך במקום אינטגרציה אנו מקבלים קונפליקט.

אי אפשר לדון בשטח מבלי להתייחס לסטיגמה. תיאורטית הרפואה צריכה להיות אסטיגמטית. סטיגמה היא תופעה חברתית שמשפיעה מבחוץ על הרפואה. מבין מקצועות הרפואה, הפסיכיאטריה הינה אולי המקצוע שהכי סובל מסטיגמה. עד לשנים האחרונות לא השכלנו להבין שבידוד מאפשר לסטיגמה להתקיים. לסטיגמה יש תכונה מעניינת שהיא משפיעה לא רק על האדם כלפיו היא מופנה, אלא לסובבים אותו כבני משפחה, לפעמים לשכונה - ולבטח גם למטפלים באדם זה. הבידוד והסטיגמה מובילים להזנחה ושלילת זכויות מהמטופל.
____________________

פרופ' חנן מוניץ הוא לשעבר מנהל בית חולים גהה, ראש בית הספר למקצועות הרפואה באוניברסיטת תל אביב ויועץ בריאות הנפש בהנהלה הראשית של שירותי בריאות כללית. פרופ' מוניץ הוא העורך הראשי של הספר פרקים נבחרים בפסיכיאטריה, ספר הלימוד הראשון בפסיכיאטריה שנכתב במקורו בעברית, שיצא כעת בהוצאת דיונון במהדורתו השישית.

נושאים קשורים:  חדשות
תגובות